אחרי רגעי המתנה ארוכים עלה אמש אביב גפן לבמה בפארק הירקון לבוש חליפה צהובה שאי אפשר להתבלבל מה היא מסמלת. מאותו רגע ועד שהאורות כבו נשף הרוק השנתי לא הפסיק לסחרר את הקהל.
לפני שנה בזמן של אותו אירוע מדינת ישראל הייתה באמצע סבב לחימה מול עזה, ואיום הטילים על גוש דן העמיד סימן שאלה גדול על קיום הנשף. כמו אז, גם בתוך המלחמה המוזיקה ניצחה ותחת אבטחה כבדה הגיעו כ-60 אלף איש לפארק. אומנם עלו ביקורות על קיום מופע כל כך חגיגי בשעת מלחמה אבל גפן הצליח ללכת על החבל הדק של יחס ראוי למצב, תוך ניצול של הבמה והמוזיקה כדי לכאוב את האובדן ולתת כוח ורוח גבית.
לבמה עלו בזה אחר זה האומנים הגדולים בישראל, הראשון והמפתיע היה בועז שרעבי. "אני גאה לארח את אחד מאבות המוזיקה הישראלית" אמר גפן ואפשר היה להרגיש שמטרת החיבוקים החמים הייתה גם לחבר קצת בין מגזרים וז'אנרים.
אחריו עלה עמיר בניון בשידוך משמים לשיר "מלאך". בהמשך הגיעו חברי להקת גזוז – שחגגו השבוע 45 שנה לצאת האלבום הראשון שלהם – מזי כהן ודני סנדרסון. את השיר "אילנה" עלו לשיר דור ההמשך, דילן גפן והלל ברקוביץ, הבן של אילנה. ובהמשך עלה על הבמה לא אחר משלמה ארצי, שהתארח בנשף לראשונה, כשאליו הצטרף אבי סינגולדה האגדי.
ארצי הצטרף לשירים "שדות של אירוסים", "יומן מסע", "אור הירח" ו"ירח". מלבדם חימם את המופע מאור כהן (כמה אומץ צריך על במה כזו לבד עם גיטרה), נמרוד לב, מופע הארנבות של ד"ר קספר, ג'וני שועלי, אתניקס ואייל שכטר.
שורות רבות בשירים הוארו מחדש וברגע אחד היה ברור מאוד שזה לא חובה לחיות זה זכות להיות חיים.
