סבב ב' של המילואים תפס אתכם לא מוכנים ומצאתם את עצמכם מעבירים שבת שלמה מבלי לקרוא אפילו עלון אחד לרפואה? אנחנו כאן כדי להשלים לכם את כל מה שרציתם לקרוא ופספסתם, וגם את מה שממש רציתם לפספס. והשבת במדף העלונים: טיהור שמו של צבי סוכות, ביבי בבגד ים, יום ירושלים יורד לחצי התורן במגזר והבחירות לרבנות הראשית בדרכן ללב העניינים.
איכה יבשו בורות המים
כדור הבדולח קצת אכזב בשבוע שעבר. צפינו שלכבוד יום ירושלים יופיעו כתבות שער ועיסוקים רבים בחג, שמזה למעלה מעשור נצבע כיום עידו של המגזר הדתי-לאומי. אולם בדפדוף מעמיק בגילוי דעת ובשלום לעם לא מצאנו כל אזכור לחג או לחגיגות. גם בשביעי לא נגעו הכתבות או הטורים בנושא, ואילולא הפרסומת ל"מצעדגלים", אירוע הדגל של החג ושל הציונות הדתית, לא היינו יודעים שגיליון זה הודפס ערב יום ירושלים.
בשבתון קיבלנו כתבת שער על ירושלמים ותו לא, ב-471 הופיעה ידיעה על חגיגות יום ירושלים בפתח תקווה (כן, אמיתי), ובקרוב אליך היו דווקא לא מעט התייחסויות; כתבה על צייר בעיר העתיקה, בטורים הקבועים של הרב מיכי יוספי וצבי יחזקאלי, ואפילו מסה של הרב עדין שטיינזלץ ז"ל על ירושלים – שמשום מה הובאה ללא אזכור העובדה שהרב הלך לעולמו. האם במערכת קרוב אליך סוברים שהוא עדיין חי?
ככלל, נראה שפרט למצב הרוח, שם הופיעו כתבות על אטרקציות בירושלים ועל הקשר שבין המלחמה לירושלים, ועולם קטן, שם כמובן הובאו שירים ופעילויות לצד כתבות העוסקות בעיר – הציבור הדתי לאומי כבר לא כל כך שש לחגוג את יום חגה של עיר הבירה כפי שנצרב בתודעה הציבורית. האם זוהי תחילתה של מגמה, או תוצאה של העיסוק במלחמה בלבד? זאת נדע רק בשנה הבאה.
זמן רב
בתקופת בחירות כמו בתקופת בחירות, עוסקים העלונים בנושא הבוער. מבלי להיכנס יותר מידי לפוליטיקה, רק נאמר שמוסכם על כל חלקי הציונות הדתית שהגיע הזמן שהרב הראשי יהיה מהמגזר שהכי מתעניין במוסד הזה – הדתי לאומי. מה שלא מוסכם: איזה מרבני הציונות הדתית הוא יהיה. זה התחיל בזה שבצלאל סמוטריץ' הגיע להסכמה עם המפלגות החרדיות שהוא יציע מועמד אשכנזי והם יציעו את הספרדי והם יתמכו זה בזה. לאחר מכן כינס הרב יעקב אריאל אספת רבנים גדולה המכילה את כל גווני המגזר, שם הוסכם שיבחרו יחד את הרב שייצג את הציונות הדתית. בחירת האספה – הרב מאיר כהנא (לא הוא, השני). למרבה הצער, מאז העניינים רק הסתבכו ובמקום שהאספה תפתור את הבעיה נוצרו כמה בעיות חדשות; הראשונה – החרדים לא מעוניינים לתת יד לבחירתו של הרב כהנא. השנייה – בסביבתם של רבנים שלא נבחרו בוחשים בניסיון לשנות את התוצאה. השלישית – הרב שמואל אליהו עשוי להתמודד בבחירות לרבנות הראשית הספרדית ולערער את הדילים.
ומה אומרים העלונים בנושא? ככל שהמרוץ מתקדם העלונים פחות מתביישים לנקוט עמדה מובהקת. מאמר המערכת של עולם קטן בוחר בריש גלי ברב מיכה הלוי, המועמד המזוהה עם החרד"לים, למועמד הטוב ביותר אף שלא נבחר על ידי הוועדה. מנחם רהט בטורו הקבוע במצב הרוח אומנם לא אומר במפורש במי הוא בוחר, אך התמונה המצורפת היא של הרב מאיר כהנא. עוד באותו עניין, בעולם קטן השבת הובא סקר מטעמם בו נדרשו בני המגזר הסרוג לבחור למי היו מצביעים מבין המועמדים לרבנות הראשית הספרדית. הרב שמואל אליהו מקבל שם רוב גורף ביחס לשני המועמדים האופציונליים מטעם ש"ס (הרב יהודה דרעי והרב דוד יוסף). אם כן, המסר של עולם קטן ברור: דילים שמילים, אנחנו רוצים גם את הרבנות הספרדית בידינו.
הצבי ישראל
דפדפתי בין כל דפי העלון גילוי דעת ולא מצאתי אף אזכור אחד למי שעורך אותו היום. לבחור הצעיר ישראל קלר, שנכנס לתפקיד בחודשים האחרונים לאחר שהעורך הקודם אלעד הומינר יצא למילואים ועזב את התפקיד, אין שום תואר על גבי העיתון. לעומת זאת, מי שכן זכה ששמו יופיע היה העורך שקדם לשניהם: צבי סוכות. או יש לומר, חבר הכנסת צבי סוכות. מערכת גילוי דעת יצאה השבת לקרב הגנה נרחב על חבר הכנסת ממפלגת הציונות הדתית, בעקבות הסערה שעורר בטוויטר השבוע.
סיכום הפרקים הקודמים: סוכות העביר שיחה בשבוע שעבר במכינת רבין, וכשיצא משם, כמו כל איש ציבור עם יועץ תקשורת טוב – העלה לטוויטר תמונה ולצידה ציוץ קצר: "מסיים שיחה עם מכינת רבין. אם לא נדע לדבר לא נהיה פה". הרשת געשה ואנשי שמאל רבים יצאו על המכינה על שהביאה אותו לשיחה, עד שאפילו ראש המכינה נבהל והתנצל, והגיב לציוץ המקורי במילים: "לא היה צריך להיפגש איתו. קרה".
השבת גילוי דעת בחרו להביא מאמר מערכת על בן טיפוחיהם שם הם הביאו דוגמאות של אנשים שעברו שיחות במכינות עם אנשים מהעבר השני של המתרס ודווקא החכימו מהעניין. וזו הוכחה מעולה מדוע נכון להביא את ידידינו משכבר הימים! בעמוד הבא, אגב, זעקה הכותרת: "הסוף לספין הסטת הכוחות מעוטף עזה לחווארה", כשהספין גם הוא, מאשים את לא אחר מאשר, כן כן, צבי סוכות, שלשם הקמת סוכתו לכאורה הוסטו הכוחות. אגב, יצא שבעקבות כל העניין דפדפנו לעמוד ידיעות היח"צ כדי לראות אם גם שם מופיעה איזו ידיעה בעניין סוכות, אך מצאנו שם ידיעה אחרת מעניינת לא פחות שכותרתה הייתה סימני שאלה. מר שושני, זה אתה?
גלגל חוזר בעולם
מיד כשפתחנו את שביעי זעקה לעברנו ההטרלה הבאה: ביבי מופיע בבגד ים, מחזיק גלגל מתנפח ועליו מרוח בענק הפרצוף של איתמר בן גביר. לכל הוויז'ואל המחריד הנ"ל מצורפת כותרת זועקת בצבעי אדום שחור ובה כתוב: "בן גביר גלגל ההצלה של נתניהו. איתמר בן גביר, ימין! אבל פחות". באחת מקבוצות הפייסבוק של פרסומאים נצפה דיון על אותה מודעה שנתלתה על שלטי איילון (!). התוצאות מבחינה פרסומית הן כמובן נמוכות מאוד כשלא ממש ברור מהו המסר ומי קהל היעד (ימין! אבל פחות – זו קריאה להפחית את המינונים או זעקה על החוסר בימניות?!).
התפתחות נוספת סביב המודעה הייתה כאשר פתחנו את עולם קטן, מצב הרוח ושבתון, שם הופיעה הבהרה בדף שלפני המודעה, ובה נכתב בגדול "מודעה זו (חץ שמאלה שמצביע על המודעה) משווקת מטעם עופר רוזנבאום, שותפו לשעבר של רונן צור…". הטרלה, כבר אמרנו?

הצדקה אחת לקיומה של המודעה מצאתי בפינה השמאלית התחתונה שלה, שם הופיע קוד QR שהפנה אותי למשחק מחשב מאוד פשוט, כשאר הגרפיקה של נתניהו בבגד ים עוברת עם הגלגל ים לחוף בתאילנד. המשימה: ללחוץ על בן גביר כמה שיותר. משחק טיפשי, אני יודע, ואין סיבה שתשחקו בו. הקולות של בן גביר ברקע גם לא ממש מסייעים. ועדיין, אתם חושבים שתצליחו לשבור את השיא שלי, 55 לחיצות בעשר שניות? תתחילו לעבוד רבותיי.
צופה פני עתיד (הפינה שבה אני מהמר מה יעסיק את העלונים בשבועות הבאים)
עלוני השבת יחזרו לחיינו בפעם הבאה בשבת הסמוכה לשבועות. האם יופיעו שם הפרסומות הקבועות לערבי הלימוד המוכרים במגזר, הכוללים את הכותרות: "חרדים וצבא – הילכו שניהם יחדיו?", "מבחירתה של נעמי ברות ועד בחירות לרבנות הראשית", וכמובן איך לא הנושא האקטואלי – "בינו לבינה המלאכותית". כל זאת ועוד, בפרק הבא.