שבוע בלבד לאחר תחילתו של היורו, ב-21 ביוני ייפתח טורניר הקופה אמריקה לשנת 2024, שיתקיים באופן יוצא דופן בארצות הברית – כהכנה לקראת אירוח המונדיאל בצפון אמריקה בעוד שנתיים.
בשונה ממקבילתה האירופית, באליפות דרום אמריקה בכדורגל ישתתפו 16 נבחרות (ולא 24), שיחולקו ל-4 בתים בני 4 נבחרות כל אחד. בנוסף ל-10 הנבחרות של דרום אמריקה, המרכיבות את CONMEBOL (קונפדרציית הכדורגל הדרום אמריקנית), במפעל ישתתפו גם 6 השייכות ל-CONCACAF (קונפדרציית הכדורגל הצפון ומרכז אמריקנית והקריביים, אל תשאלו).
בדומה ליורו ולמונדיאל, גם בקופה אמריקה כל נבחרת תשחק פעם אחת נגד שלוש הנבחרות האחרות שאיתה בבית. אך דבר נוסף המייחד את אליפות דרום אמריקה, הוא שבטורניר זה לא יהיה שלב שמינית גמר וש-8 הנבחרות שיסיימו בשני המקומות הראשונים בכל בית – יעלו ישירות לרגבע הגמר.
לפני שאפתח בפירוט הבתים ותחזיותיי לנבחרות שיעלו לשלב הבא, מחובתי לחשוף את חוסר האובייקטיביות שלי: עבדכם הנאמן אוהד ארגנטינה מגיל 6. אמנם לא ידוע לי על שורשים ארגנטינאיים במשפחה או זיקה ישירה אחרת לאלביסלסטה, אך מאז צפיתי בה לראשונה במונדיאל 98 – לבי נצבע בצבעי תכלת-לבן (ולכל המצקצקים שיאמרו "אה, בסך הכל מדובר בעוד אוהד מסי" – תנוח דעתכם, הפרעוש היה אז בן 11). אך למרות ההטייה הברורה ברצונותיי, אני מתחייב בזאת (בלי נדר, כמובן) לעשות כמיטב יכולתי שלא לאפשר לאהדתי להשפיע על פרשנותי ותחזיותיי.
אם כן, כעת משהתייחסנו לפיל שבחדר, אפשר לדבר על הטורניר עצמו, כולל הנבחרות שלעניות דעתי יעלו משלב הבתים:
בית א': ארגנטינה, פרו, צ'ילה וקנדה
יש שיגדירו את בית א' כבית המוות של הטורניר, כאשר לצד אלופת העולם ודרום אמריקה ארגנטינה, ניצבות נבחרות טובות בדמות פרו וצ'ילה וכן קנדה המתחזקת לקראת אירוח מונדיאל 2026. אם לא תהיינה הפתעות יוצאות דופן, יהיה זה טורנירו האחרון במדים הלאומיים של ליונל מסי, שיחגוג במהלכו 37 קיצים. האם בריקודו האחרון הוא יצליח להוביל את האלביסלסטה לזכייה נוספת? ייתכן, אך מה שבטוח הוא שזו תהיה משימה לא קלה כלל ועיקר.
ארגנטינה צפויה לסיים ראשונה, כאשר הדבר היחיד שיכול לעמוד בדרכה בבית זה (ודווקא כאוהד שלה אני מאמין שביכולתי לומר זאת) – הוא ארגנטינה עצמה. ממרומי המקום הראשון בדירוג פיפ"א, כל דבר שהוא פחות מזכייה בתואר ייחשב עבורה ככישלון – וזה בדיוק מה שעלול להוות לה לרועץ. בעבר, הציפיות הלא הגיוניות והלחץ האינסופי גרמו לה לקרוס ברגעי האמת, ודווקא כאשר היא ידעה להנמיך את גובה הלהבות ולחסום את הרעש – היא הצליחה לשחק את הכדורגל הטוב ביותר שלה וללכת עד הסוף. זו תהיה נקודת המפתח מבחינת ארגנטינה גם בטורניר זה.
פרו וצ'ילה נמצאות בירידה כבר מספר שנים, כאשר שתיהן כשלו לעלות למונדיאל האחרון, אך הן עדיין יתחרו על המקום השני. קנדה, המדינה השנייה בגודלה בתבל שמעולם לא הייתה מעצמת כדורגל, דווקא נמצאת במגמת עלייה משמעותית בשנים האחרונות, ותנסה להפתיע ולהשתחל אל רבע הגמר. אולי אלפונסו דייויס, הכוכב הגדול שלה שנחשב על פי רבים למגן השמאלי הטוב בעולם כיום, יעזור לה לעשות זאת.
בית ב': מקסיקו, אקוודור, ונצואלה וג'מייקה
הבית השני כולל שתי נבחרות דרום אמריקניות "בלבד" – אקוודור וונצואלה – לצד נבחרת צפון אמריקנית נוספת בדמות מקסיקו, ותשחק בו גם הנבחרת היחידה מהאיים הקריביים בטורניר השנה – ג'מייקה. אך למרות הגיוון הגיאגרפי בבית, הוא אינו צפוי להיות מותח במיוחד.
מקסיקו, שרוצה לכפר על הכישלון במונדיאל האחרון בו לא הצליחה להעפיל לשמינית הגמר לראשונה מזה 30 שנה, זכתה השנה בבית נוח במיוחד בו היא צפויה ללא קושי לסיים במקום הראשון. אקוודור, שנכשלה גם היא לעלות משלב הבתים במונדיאל, תתאכזב מאוד עם לא תצליח לעשות זאת גם הפעם. ונצואלה תפתיע מאוד אם תצליח להעפיל לשלב הבא, ואם ג'מייקה תצליח לעשות זאת בפעם הראשונה בתולדותיה – זו תהיה סנסציה אדירה.
בית ג': ארצות הברית, אורוגוואי, פנמה ובוליביה
הבית השלישי זהה לגיוון הגיאוגרפי של קודמו, למעט נוכחותה של נבחרת מרכז אמריקנית במקום קריבית. גם בבית זה לא צפויות הפתעות גדולות, עם שתי נבחרות שלא צריכות להתקשות לעלות לרבע הגמר ושתיים נוספות שיחוללו רעידת אדמה אם יצליחו לעשות זאת.
כמארחת, לארצות הברית יעמוד יתרון הביתיות, אך ספק אם הוא יספיק בכדי לגבור על אורוגוואי בקרב על המקום הראשון. בשורות "לה סלסטה", עשוי זה להיות הטורניר האחרון במדי הנבחרת גם לאגדות כמו לואיס סוארז ואדינסון קבאני. אורוגוואי, שנחושה למחוק את אכזבת הכישלון במונדיאל האחרון, תנסה לשחזר את הזכייה האחרונה בקופה ב-2011. פנמה ובוליביה לא צפויות להערים קשיים מיוחדים על יריבותיהן, אולי מלבד האחת על השנייה.
בית ד': ברזיל, קולומביה, פרגוואי וקוסטה ריקה
הבית הרביעי והאחרון הוא גם מעין בית מוות, עם שתי נבחרות חזקות ושתיים טובות נוספות שמסוגלות להפתיע. כאשר היא נחושה להשיב לעצמה את הגביע היבשתי ולנקום ביריבתה המושבעת שלקחה אותו ממנה, ברזיל תגיע לטורניר עם מוטיבציה גבוהה ביותר. לעניות דעתו של עבדכם הנאמן, הסלסאו היא גם הפייבוריטית לזכות בטורניר כולו, על אף המעמד ממנו מגיעה אהובתו ארגנטינה. בהנחה שלא תהיינה הפתעות יוצאות דופן וששתיהן תהיינה ברבע הגמר, נעסוק בחלק הבא בשתי הגדולות של דרום אמריקה מעט יותר בהרחבה.
קולומביה תנסה לערער על ראשות הבית הצפויה של ברזיל, אך תיאלץ, ככל הנראה, להסתפק במקום השני. פרגוואי, שמגיעה לטורניר ללא כוכבים גדולים ועם סגל שמורכב ברובו המוחלט משחקנים המשחקים בליגות הדרום אמריקניות, תנסה לשחזר את ההעפלה לרבע הגמר מטורניר הקופה הקודם אך תתקשה לעשות זאת הפעם. קוסטה ריקה אינה אותה נבחרת שהגיעה לרבע גמר המונדיאל לפני עשור, ואם היא תצליח לא לסיים אחרונה בבית – זו תהיה הצלחה מבחינתה.
לסיכום
בדומה לתחזיותיי לשלב הבתים של היורו, אני בטוח שגם כאן אטעה בחלק מהמקומות, אשר על כן הנבואה, כאמור, ניתנה לשוטים. קרוב לוודאי שנבחרת חזקה כזו או אחרת תיפול ואחת הקטנות תתעלה ותעלה לשלב הבא. אך כמובן שגם תחזית זו עשויה להתבדות ושהדברים יקרו בדיוק כפי שהם "אמורים" לקרות.
בעוד מספר שבועות נשוב לסכם את שלב הבתים של הקופה אמריקה, נדבר על משחקי רבע הגמר ונעסוק בנבחרות שמסוגלות ללכת עד הסוף.
