המבצע ההירואי לשחרור החטופים הישראליים, שעוד יסופר עליו רבות בדורות הבאים, הוכיח מעל לכל ספק כי בחמאס מבינים רק כוח, וכעת כשהכדור נמצא בצד הישראלי, האופציות של ארגון הטרור מתחילות להצטמצם.
במשך שבועות ארוכים, ראשי ארגון הטרור הרגישו בעמדת שליטה על המשא ומתן, ובכלל, על כל סיטואציית החטופים, ולכן הרשו לעצמם לנהל תעמולה פסיכולוגית מול ישראל שכללה פרסום סרטונים של חטופים מהשבי, ומריחת זמן בהחזרת תשובה כדי לראות את ישראל חושפת את כל קלפיה ואת הרחוב לוחץ על ראשי הקבינט.
יכולתה של ישראל, להחזיק במידע מודיעיני יקר ערך על מיקומם המדויק של ארבעת החטופים במשך תקופה ארוכה, לתכנן מבצע מורכב כולל תרגול של מספר תרחישים, ולמדר מספר גדול מהמפקדים בשטח, בהם גם בכירים, כולל מפקדי גדודים שהשתתפו במבצע, עד לשלב מאוד מאוחר – הוא משהו שיילמד בשנים הבאות בבתי הספר ללוחמה צבאית וישנה כעת את המשוואה מול חמאס.
ארגון הטרור נתפס עם המכנסיים למטה, כשבשעת בוקר מאוחרת ביום שבת, בזמן שהרחוב סואן, הצליחו עשרות לוחמי עילית של ימ"מ ושב"כ להגיע ללב ליבנו של מחנה הפליטים, לחסל עשרות מחבלים, לשחרר חטופים ולחזור – זה דבר שמהווה מכה כואבת לחמאס, מורלית, מאחר שכעת גם הרחוב העזתי נמצא בתסיסה כלפיו, וגם טקטית, מתוך הבנה שישראל יכולה להגיע כמעט לכל מקום אליו תחפוץ. ייתכן שהדבר יביא להתגמשות משמעותית במשא ומתן לקראת עסקה לשחרור שאר החטופים.
אגב, במשא ומתן עצמו בחמאס הציבו תנאים מרחיקי לכת לקיום העסקה: ממספר מחבלי חמאס שישוחררו עבור כל חטוף ישראל שעמד על עשרות רבות, ועד עצירת המלחמה כתנאי בסיסי. המבצע בשבת גרם להם להבין שני דברים: הראשון הוא שהמלחמה לא תיעצר. השני, הוא שישראל מוכנה לקבל את אותה משוואה בין החטופים הישראלים למחבלים, רק באופן שונה, כשעל פי דיווחים פלסטינים, יותר מ-200 עזתיים, רבים מהם מחבלים, נהרגו במהלך חילוץ הארבעה. 50 פלסטינים על ישראלי אחד.
כרגע על ישראל לעשות דבר אחד והוא להמשיך בפעולה הצבאית, בדיר אל בלח וברפיח. להמשיך בפשיטות העומק שיגרמו לרחוב הפלסטיני שם לחשוש ש משמעותה של כל פעולה כזאת יהי חילוץ חטופים ויכולה להיגמר גם עם מאות הרוגים. תוך זמן קצר חמאס יצטרך להחליט אם הוא מבין שצה"ל לא יעצור ולכן עליו לקבל עסקה כלשהי, או שלא ואז ימיו ספורים.
שתי הערות לסיום:
- גדי איזנקוט התראיין לאילנה דיין לפני מספר חודשיים והבהיר כי אין שום סיכוי למבצע בסגנון אנטבה לשחרור חטופים, הוא היה משוכנע בכך שהדבר בלתי אפשרי. אם גשתו של הרמטכ"ל לשעבר הייתה פושה בכל הקבינט כנראה שהמבצע לא היה יוצא לפועל. מזלנו שלא.
- משרד ראש הממשלה התנהל במהלך השבת באופן רגיל לחלוטין, והוציא הודעות שוטפות, כולל יח"צ מובהק. אין לי בעיה עם לקיחת הקרדיט, כשמגיע – מגיע. תהייה אחת: למה נתניהו לא שוחח עם משפחתה של התצפיתנית נועה מרציאנו שנחטפה ונרצחה בשבי חמאס וגופתה חולצה? מה חלקה של המנהיגות הזאת בכישלונות? מנהיג אמיתי יודע לשאת באחריות גם ברגעים שזה לא מצטלם טוב.
