שלשום (שבת) היה לנו יום של אוויר לנשימה. נזכרנו לרגע שוב בחודשים הראשונים של המלחמה. איך זה נראה כשאנחנו חוגגים ביחד, מתאבלים ביחד ובכלל מרגישים שיש לנו דברים משותפים שגדולים מהמחלוקות.
כל מי שעיניו בראשו מבין עד כמה היסטורית התקופה שבה אנחנו נמצאים. עד כמה הצטברות האירועים מול האויבים שלנו, הקהילה הבינלאומית, האתגרים הפנימיים ומצב החברה שלנו מייצרים אי ודאות ומורכבות שלא ידענו מאז 1948.
כל זה אמור להספיק כדי שיהיה ברור למנהיגים שלנו שצו השעה היא מערכת פוליטית שעובדת ביחד ומתגברת על המחלוקות, על האגו, הגבהות הקטנוניות ומסמנת לנו כוכב צפון משותף. מסמנת לנו מטרות משותפות. דרך משותפות. מגדירה לנו מה העיקר ומה הטפל. פועלת בכל כוחה ובכל הזירות מתוך ידיעה שאין דרך אלא לעשות את זה כשרוב הציבור הישראלי מאחוריה.
אז זוהי קריאה אחרונה לכם מנהיגינו. הזדמנות אחרונה להתעלות ולגלות אומץ.
אדוני ראש הממשלה הקריאה היא בראש ובראשונה לך. למה? כי אתה בראש. אתה חייב, אבל חייב, להתעלות לגודל השעה. לצאת במסיבת עיתונאים היסטורית. צ׳רצ׳יליאנית. לפנות לא רק לגנץ. גם ללפיד. לליברמן. לסער. לגולן. לכל מי שמוכן להקשיב. לשים הצעה על השולחן שהם לא יכולים לסרב לה.
קבינט מלחמה שמתפקד בשקיפות ובהרמוניה. דיונים על מטרות המלחמה ולאן לוקחים את הספינה. קלפים גלויים על השולחן בשיח מול האמריקאים לגבי המשך הלחימה ועסקה אפשרית.
חוק גיוס היסטורי. חוק יסוד החקיקה. חלוקת תיקים מחודשת. בחירות בעוד שנה. כל דבר שיראה שאתה מקריב. על אמת. רוצה את זה כל כולך. מסכן את עצמך.
מר בני גנץ, אתה הפגנת ממלכתיות יוצאת דופן בתחילת המלחמה. שמת הכל בצד. אפשרת לעם ישראל להרגיש, במידה רבה בזכות הכניסה לממשלה, שאנחנו במשימה היסטורית משותפת.
בשבועות האחרונים נהיה קשה עד בלתי אפשרי. גם בגלל התנהלות הממשלה והקבינט, אבל גם כי הלחצים עליך לעזוב הפכו להיות אדירים ואתה יורד דרמטית בסקרים.
בני, אין ברירה. צריך לתת פה מאמץ נוסף. לסכן הכל. לגלות אומץ. לא מעניין אותנו כרגע מנדטים ולא שום דבר אחר. תזכור את המבט של עינב צנגאוקר אמא של מתן החטוף, כשביקשה ממך להישאר בממשלה רק לפני כמה ימים.
לך לכל חברייך מהאופוזיציה ותשכנע אותם שלא סוגרים את הדלת. שאם תבוא הצעה רצינית, כנה ואמיתית אין שום ברירה אלא לגלות אומץ ולהציל בממשלת אחדות את המדינה הזאת.
כן כן. לכו גם בניגוד לעמדת הבייס הקשיח. המאיים. המטעה אתכם לחשוב שכל מה שאנחנו רוצים זה את טירוף הפילוג וההכנעה ההדדית.
רוב העם לא רוצה בכך בפעם המיליון! רוצים אחדות לאומית אמיתית! אחת ולתמיד. אומץ רבותיי. זה מה שהיה לבן גוריון. לצ׳רצ׳יל. לרוזוולט. למנדלה ולמנהיגים גדולים בעבר.
עתיד המדינה והעם היהודי בידיכם. לא פחות. קומו והוכיחו שיש בכם את הגדולה, ולא, פנו את הדרך לאחרים.
