מאכלי החלב הותירו אתכם עם כאבי בטן ולא הגעתם לבית כנסת? אנחנו כאן כדי להשלים לכם את כל מה שרציתם לקרוא בעלוני השבת ופספסת, וגם את מה שלא ממש רציתם. והשבת במדף העלונים: מבצע ארנון מקבל טאץ' מגזרי, הדיון בכנסת מעורר אמוציות וגם: כמה חלקים נותרו לסיפור בהמשכים של עולם קטן?
פתקא טבא
מעלעול חפוז בעלוני השבת נראה שבמקביל למבצע המרגש לשחרור ארבעת החטופים בשבת שעברה, התקיים מבצע נוסף שהיה אולי אפילו עוצמתי יותר. מטרת המבצע הזה, שזכה לרוב ההתייחסות והתשואות ברחבי העלונים, הייתה הבאתה לידיעת הציבור שומר השבת עובדת שחרורם של נעה ארגמני, דוד מאיר ג'אן, אנדריי קוזולוב ושלומי זיו. למבצע הראשון שותפים כוחות הביטחון ואת המבצע השני ניהלו צבאות חילונים. הרשתות הועמסו כבר בתחילת השבוע בסיפורים על חילונים שקיבלו את הידיעה ופיזרו אותה בהתרגשות לכל עבר, נסעו ברחבי העיר וסיפרו לדתיים וחרדים את הבשורה המשמחת. תמונות של פתקים שנתלו על ארון החשמל בכניסה לבניין עם הידיעה החדשותית המרגשת מילאו את הרשתות. נראה שעם סיומו של "מבצע ארנון" הוכרז על "מבצע ארון", ובו כל חילוני אימץ לעצמו דתי שעוד לא ידע כדי לספר לו את החדשות.
בטורו הקבוע בשביעי הילל עקיבא נוביק את "ההיבט היפהפה של החיים המשותפים והערבות ההדדית"; במצב הרוח הביאו את סיפורם של מנהלי רשת אמי"ת שישבו יחד לסעודת שבת בבית המלון בנווה אילן וקיבלו את הבשורה מבן דודה של החטופה כרמל גת, שבא להעביר להם שיחה; כנראה שהאזכור המוצלח ביותר היה של חיים ולדומירסקי במדור ההומירסטי של עולם קטן, "עבר בקריאה ראשונה", שם הוא כתב מעין שיר סטייל-אורי-אורבך-ז"ל: "אחרי הצהרים בשבת שעברה / דפקו על הדלת כשהיינו באמצע השינה / אמרנו רק רגע ופתחנו אותה / ובפתח הבית עמדה השכנה / 'אתם דתיים אז ודאי לא שמעתם / שחולצו מעזה ארבעה חטופים בפעולה' / אמרנו תודה ושמחנו איתה / ולא סיפרנו לה ששמענו על זה כבר בתפילה".
לעניין התלוותה גם סוגיה הלכתית: ההודעות כמעט תמיד נכרכו בחילול שבת. אחרי ששככו מעט גלי ההתרגשות מעצם הבשורה, ברשתות החברתיות נצפו דיונים בעניין, וציפינו שכך יהיה גם בעלוני השבת – אבל התבדינו. מעבר לפטירתו של עקיבא נוביק את הנושא באומרו על הטענה כי אסור ליהנות מחילול שבת כזה כי "הפוסקים כך מפספסים את הסיפור", איש לא התייחס. לא שאלות בשו"ת האס-אם-אס המפורסם, לא שאלה לרב יהושוע שפירא בגב של קרוב אליך ואפילו לא איזה מאמר קטן בנושא באהבה ובאמונה. אז או שהרעש ברשתות היה מוגזם, או שהמגזר בחר להשאיר את הסוגיה ההלכתית בצד, כך או כך – לחטופים שלום.
זה עולם קטן מאוד
כשהייתי נער עולם קטן היה העלון של הקונצנזוס. הוא כנראה היה השחקן הראשון על המגרש וללא ספק המוביל בכל התחומים. שו"ת האס-אם-אס היה לעניין מרכזי, רשות הדיבור הייתה יעד לכסוף להופיע בו ומי שהכיפה שלו הופיעה בפינה השמאלית העליונה בשער זכה לתהילת עולם. אך הזמנים השתנו. דיברנו כאן בעבר על הטור "בראש הגבעה" של אלישע ירד, שזועק שם את זעקתם של נוער הגבעות. השבת הגדיל העלון לעשות וסיפק עמוד השער בסימן אריאל דנינו. דנינו, תושב גבעת קומי אורי, נעצר בתחילת המלחמה במעצר מינהלי – שנחתם כרגיל על ידי שר הביטחון. במהלך החודשים שישב בכלא נוהל קמפיין גדול לשחרורו, מה שאכן קרה בסוף מאי. הכותרת בעולם קטן הייתה ציטוט של אריאל שטוען, "אני חף מפשע ופועל כחוק". ובכן, האם עלון שמארח דרך קבע נערי גבעות ומפקפק בשיקול דעתו של שר הביטחון נשאר הקונצנזוס שבעלוני השבת, או שאיבד כבר את מעמדו? קשה לדעת.
ואם כבר בעולם קטן עסקינן, יכול להיות שהעומר עדיין לא נגמר? זה כבר שבע שבתות תמימות שמפורסם סיפור בהמשכים במקום קבוע בעלון. אותו סיפור, עם אותו קו עלילה. גם השבת הובטח שעוד המשך יבוא. עכשיו זה לא שיש לי בעיה עם הכותב. מתנאל אזריאל, השם שמאחורי כל הפרויקט הזה, מוזמן להתכבד ולהוציא את ספר הביכורים שלו. הבעיה היא עם העורך. האמירה הקשה המופיעה בראש העמוד – "אל תשכחו לעקוב" – דורשת מאיתנו הרבה יותר ממה שהגיוני לדרוש בכזה פורמט. כפרה, זה עלון שבת. לאף אחד אין מנוי. כשעלונים אחרים מתיימרים לעשות חלק ב' לכתבות שלהם אנחנו מאבדים ריכוז, אז חלק ז'? בחייאת. מאוחר מידי, כבר שכחנו. אם עד עכשיו לא איבד העלון את היותו קונצנזוס, זו ודאי סיבה מוצדקת לכך.
הרווקות המאוחרת כשם קוד
בעקבות דיון שעלה בכנסת לאחרונה בהובלתה של ח"כ לימור סון הר-מלך (עוצמה יהודית), הופיעה השבת בגילוי דעת ובשבתון ידיעה על נושא רגיש במגזר דתי: שימור פוריות. כדי לטשטש מעט את אי הנוחות הדיון נעשה מאחורי המילים "רווקות מאוחרת". אבל בניגוד לדיונים רבים שעוסקים סביב הנושא הזה ומטרתם לעורר באדם הפשוט את הרצון לחשוב על שידוכים עבור האנשים שבקרבתו, הפעם הדיון מדבר בעיקר על הקפאת ביציות; על המחיר היקר של התהליך, על הצורך בליווי רגשי לאורך הזמן וגם על שצריך להעלות את העניין למודעות.
האייטם על הוועדה בכנסת, שמורכב כולו מציטוטים מתוך הועדה, מתלווה בשבתון לטור השבועי שמתפרסם בשבתון תחת השם "מיומנה של רווקה". מדובר בטור של חצי עמוד שנכתב על ידי אלינור רחימי, ובכל שבוע מעלה אספקט מסוים של הרווקות המאוחרת. עוקבי הטור יכולים לחוש כי אלינור מביאה איתה לא מעט אמוציות. את נושא שימור הפוריות לקחה רחימי לטור שכולו מדבר על הגברים חסרי הטאקט שהיא יוצאת איתם ששואלים אותה עם החלה כבר בתהליך השימור. נצטרף כולנו לתפילות על אלינור.
צופה פני עתיד (הפינה שבה אני מהמר מה יעסיק את העלונים בשבועות הבאים)
אם כבר הזכרנו את אורי אורבך, אולי בשבת ידברו על בחירות? הבחירות לרבנות הראשית נעלמו לגמרי מהרדאר. האם המגזר התייאש מבחירתו של רב ציוני דתי? האם זהו השקט שלפני הסערה? אולי תורנו לפתח קונספירציות על קשרים שנקשרים מאחורי הקלעים ועורכי העלונים לא רוצים שנדע עליהם? כל זאת ועוד, בשבוע הבא.
