ב-1936 הקימו אמריקנים פרו-נאצים ארגון בשם "הבונד הגרמני-אמריקני". הם ערכו עצרות והפגנות תמיכה בהיטלר ובמפלגה הנאצית. ב-20 בפברואר 1939, 22,000 מחברי הארגון הגיעו למדיסון סקוור גארדן בניו יורק, לעצרת תמיכה המונית בנאצים. הם היו מוקפים בסמלים נאציים והאזינו לנאומים מלאי תעמולה נאצית. זה סומן כ"יום שבו הנאצים כבשו את ניו יורק".
הבונד הגרמני-אמריקני היה אחת הסיבות העיקריות לכך שארצות הברית לא הצטרפה למלחמת העולם השנייה עד להתקפת פרל הארבור ב-7 בדצמבר 1941. זה היה יותר משנתיים לאחר שגרמניה פלשה לפולין ב-1 בספטמבר 1939. עד שאמריקה הצטרפה לבעלות הברית, יותר משני מיליון יהודים כבר נהרגו. אלמלא הבונדיסטים, המלחמה הייתה מסתיימת מוקדם יותר ומיליוני יהודים היו ניצלים.
התנהגותם של "המפגינים" הפרו-חמאסיים של ימינו, אינה שונה במהותה מההתנהגות הגזענית והאנטי-אמריקנית הגלויה של הבונד הגרמני. רעולי פנים מאיימים על יהודים ברכבת התחתית ובפינות הרחוב. בריונים אלימים לבושי כאפייה השתלטו על אוניברסיטאות, חסמו גשרים ולאחרונה התעמתו עם משטרת ניו יורק בתערוכה בוול-סטריט שהוקדשה לקורבנות הטבח בפסטיבל הנובה.
ההשחתה והאנטישמיות המתועבת של המפגינים אינם יודעים גבולות. באנרים שבהם נכתב "יחי 7 באוקטובר" בתערוכה המוקדשת לזכרם של הנרצחים, הנאנסים והנחטפים באותו יום, הם מעבר לדוחים. זה לא רק אנטי-ישראלי ואנטישמי, זה גם אנטי-אמריקני.
בדיוק כפי שהבונד הגרמני-אמריקאי נעלם הלכה למעשה אחרי פרל הארבור, אני מצפה שאותו דבר יקרה למפגינים התומכים בחמאס וחיזבאללה, ברגע ש"הרוב הדומם" של האמריקנים יפסיק להיות דומם.
מה שצריך לעשות הוא ברור: הממשל האמריקני חייב לאפשר למחלקות המשטרה ברחבי המדינה לעשות את עבודתן. פקידי ממשלה חייבים לחוקק חוקים שמקשים על המפגינים לחסום גשרים, שדות תעופה, רחובות וקמפוסים של מכללות. יש לשחזר מיד את החוק נגד מסכות ששימש כדי להילחם בקו קלוקס קלאן. יש לכלוא מפגינים אלימים. חמאס מוגדר כארגון טרור לפי החוק האמריקני. לפיכך, ארה"ב חייבת להעמיד לדין את התומכים האמריקנים בחמאס. יש ליישם מדיניות נוקשה באופן מיידי. צרפת למדה לעשות זאת בהתחלה, אמריקה חייבת לעשות את אותו הדבר.
אסור לאפשר לארצות הברית להיחטף על ידי אנרכיסטים, גנגסטרים וחוליגנים. הגיע הזמן שכולם יבינו שהאנשים האלה הורסים את מרקם החברה האמריקנית.
