בימים אלה אירופה סוערת. תוצאות הבחירות לפרלמנט האירופי, שהדגימו את התחזקות הקיצונים באירופה, הכו בתדהמה את "היבשת הישנה". נדמה כי בצרפת נרשמו התוצאות הדרמטיות מכולן; כ-40% מהצרפתים הצביעו לנציגי הימין הקיצוני וכ-10% נוספים הצביעו לנציגי השמאל הקיצוני. תוצאות כה חריגות, עד שהנשיא המכהן עמנואל מקרון החליט באופן מפתיע לפזר את האספה הלאומית ולקבוע בחירות בזק, שלאחריהן סביר שיהיה למדינה ראש ממשלה חדש. המשמעות ברורה: הפלגים הקיצוניים בצרפת, לרבות האנטישמיות, הגזענות ושנאת הזרים במדינה, הגיעו לשיאים חדשים. ואלה בשורות רעות מאוד לקהילה היהודית בצרפת, הנחשבת לשנייה בגודלה בעולם, ומונה כחצי מיליון יהודים שחוששים כעת יותר מאי-פעם לעתידם ולקיומם במדינה.
אם מתבססים על הצהרות הנשיא מקרון, הבחירות בצרפת עתידות להתקיים ב-30 ביוני. יש יסוד סביר להניח כי דעתם של למעלה מ-60 מיליון צרפתים לא תשתנה בתוך 20 ימים, ולכן רוב ההערכות כרגע הן שצפוי ניצחון למפלגת הימין הקיצוני 'האיחוד הלאומי' בראשותו של ז'ורדן ברדלה, מפלגתה של מארין לה-פן.
לה-פן, למי שלא זוכר, היא הבת הצעירה של ז'אן מארי לה-פן, שהחליפה אותו בראשות המפלגה שהוביל במשך 39 שנים. לה-פן האב טען כי תאי הגזים באושוויץ הם "פרט קטן בהיסטוריה של מלחמת העולם השנייה", ואף הגן על אנרי פיליפ פטן, מנהיג משטר וישי ששיתף פעולה עם הנאצים. מארין מחזיקה בדעות דומות, אך היא מתוחכמת יותר מאביה, ועם השנים הבינה שאם היא תמתן את אמירותיה הפומביות לגבי היהודים וישראל, הדבר עשוי לשרת אותה ולהוביל אותה להישגים פוליטיים.
עמדותיה הבסיסיות של לה-פן ידועות: היא דוגלת במחיקת הסממנים הזהותיים מהמרחב הציבורי ובהם גם סממנים יהודים, כך שיהודי צרפת יכולים לשכוח סופית מהאפשרות לענוד בפומבי מגן דוד, לחבוש כיפה ברחוב או לקבוע מזוזה; היא תמכה בעבר באיסור שחיטה כשרה בצרפת, כך שגם אוכל כשר יהיה מעתה מחוץ לתחום; היא הצהירה כי תמנע מיהודים אזרחות כפולה, וסביר גם שלא תאפשר לאזרחי צרפת שאינם מתגוררים במדינה תשלומי פנסיה – לרבות מי שכבר עלה לישראל, כך שעשרות אלפי העולים מצרפת שנמצאים בישראל וזכאים לקצבה ימצאו את עצמם מהיום למחר בלי פת לחם, וגם מדינת ישראל תאבד הכנסות בשל כך; ובניגוד לעמדה הרשמית של ממשלת צרפת, היא גם אינה מכירה בחלקה של צרפת בשיתוף הפעולה עם הנאצים ובשליחת אזרחיה היהודים למחנות הריכוז. אגב, היא גם דוגלת בהפיכת ירושלים לעיר במעמד בינלאומי מיוחד שתכהן כבירת שלוש הדתות; המשמעות של צעד כזה היא שירושלים כבר לא תהיה בשליטת ישראל, ותהיה נתונה לשליטת האו"ם. מעבר לכך, לה-פן תומכת במשטרים לאומניים ומיודדת עם לא מעט מנהיגים קיצונים באירופה ובעולם.
אבל יש למצב גם השלכות נוספות. מאז המלחמה נרשמת עלייה של מאות אחוזים ברצון של יהודי צרפת לעלות לישראל. אירועי האלימות, הטרור והאנטישמיות כלפי יהודים, שגם קודם לכן היו גבוהים, התעצמו מאוד מאז ה-7 באוקטובר. תוצאות הבחירות מצטרפות עכשיו למערך השיקולים שיכול לעודד את העלייה לארץ. יהודים רבים שרוצים בכך אבל התלבטו האם לעלות לישראל או מתי, קרובים מאוד כעת להחלטה לעשות את הצעד האמיץ ולעלות לישראל. זו יכולה להיות הזדמנות פז להגביר את מגמת העלייה מצרפת לישראל, ולגרום לעולים רבים לעשות את הצעד הנוסף שיהפוך את חלום העלייה למציאות.
אבל כדי שזה יקרה, מדינת ישראל חייבת ליצור תכנית פעולה ייעודית להעלאת וקליטת יהודי צרפת. זה הזמן לכך. מקבלי ההחלטות במדינת ישראל, הגיע הזמן לפעול. אחרת, נפספס הזדמנות היסטורית – וזו תהיה בכייה לדורות.
