סיפורו של לוין קיפניס, "מעשה באפרוח שהלך לחפש לו אמא אחרת", עוסק באפרוח שמבקש לו אימא חלופית, ולאחר שהוא פוגש אימהות אחרות ומתאכזב, הוא חוזר לאימו. הסיפור כבר בן 100 שנים, אך כמו קלאסיקה טובה שומר על הרלוונטיות שלו כיוון שהוא נוגע בתמות על־זמניות כמו קשר, שייכות ובית. אגב, הסיפור, שנכתב בגרמניה של שנות העשרים, שימש ללימוד עברית ונשא בתוכו מסרים ציוניים: אם אתם מחפשים אימא אחרת, ביקש קיפניס לומר, אין לכם מה לחפש שם בחוץ.
נזכרתי במעשייה של קיפניס כשקראתי את "רונה עוברת משפחה". לרונה נמאס שאומרים לה מה לעשות, ולא מתחשק לה למלא את חובותיה בבית. היא חושבת שאם תעבור למשפחה אחרת יהיה לה טוב יותר, ומחליטה לעבור אל חברתה מיכל בקומה שמעל.

הסיפור יושב לכאורה על אותה תבנית כמו בסיפורו של קיפניס – כעס על הורה, נטישת הבית, אכזבה מהחלופות וחזרה הביתה. אם הספר היה מסתפק בכך כנראה לא היה בו חידוש, אך יבין מכניס לסיפור כמה אלמנטים שמרעננים את התבנית המוכרת. ראשית, תגובתם של ההורים להכרזת הנטישה של רונה. הם לא כועסים, מתעלמים או מזלזלים, להפך – הם נכונים לסייע ולשתף פעולה:
"רֶגַע, רֶגַע אֶחָד, רוֹנָה'לֶּה חֲמוּדָה", אַבָּא אָמַר/ "אַתְּ צְרִיכָה מִזְוָדָה./ לַעֲבֹר מִשְׁפָּחָה לְלֹא שׁוּם תִּכְנוּנִים?/ תַּאַרְזִי לְפָחוֹת אֵיזֶה זוּג תַּחְתּוֹנִים./ צַעֲצוּעַ אוֹ שְׁנַיִם, מִבְרֶשֶׁת שִׁנַּיִם/ וְשֶׁלֹּא תִּשְׁכְּחִי גַּם לָקַחַת מִשְׁחָה./ לֹא כָּל מִי שֶׁרוֹצָה כָּכָה סְתָם מַצְלִיחָה/ לַעֲבֹר מִשְׁפָּחָה"
שיתוף הפעולה ההורי מפתיע ומצליח לערער לרגע את הנחרצות של רונה ולרכך את ההתנגדות שלה. דרך הבחירה העלילתית הזו, בגישה הורית מכילה ומשחקית שמאפשרת לילדה ניסוי וטעייה, יבין מאפשר לגיבורה להתוודע בהמשך בעצמה לפער שבין הפנטזיה והמציאות.
הדבר השני שיבין עושה הוא להעניק לגיבורה נקודת מבט חדשה על פעולותיה. אם בראשית הסיפור רונה מסרבת להכיר ולטפל בבלגן שהיא עצמה יצרה, במעבר לבית חברתה המבט שלה לוכד את מה שסירבה לראות בביתה שלה. הבלגן נוכח מול עיניה ביתר עוצמה, והיא מזהה אותו מיד ומכירה בו. רק לאחר שהיא יוזמת פעולה של סדר עם חברתה, ומצליחה להשלים את מה שנמנעה ממנו בביתה – רונה מוכנה לשוב הביתה.
כשרונה מבקשת לעבור הביתה, אימה משיבה: "למשפחה שלנו לא עוברים. למשפחה שלנו חוזרים". המשפט הזה כומס בתוכו עמדה הורית מנחמת ומחזקת, שבימים מעורערים שכאלה מקבלת משנה תוקף. האם הבלגן בא אל קיצו? (ספוילר: זמנית בלבד). אבל גם אם אין סדר, מה שבטוח הוא שהגיבורה כבר הפנימה – אין בית אחר.