למרות שכולנו מנוסים בהן, רובנו לא מצליחים לפצח את המריבות הזוגיות, ואנחנו חוזרים שוב ושוב לאותו לופ מתיש. אותן מריבות חוזרות על עצמן ויחד איתן גם רגשות התסכול והאכזבה. מפעם לפעם נחלשת התקווה שנצליח אי-פעם לצאת מהלופ, ואל הזוגיות מזדנבים בהדרגה הייאוש והריחוק, שמהווים שכבה נוספת לנושא המריבה עצמו. כדי להצליח לצאת ממריבות זוגיות ולצלוח יחד את המשבר, חשוב להכיר את אחד הסודות שמסתתרים מתחת לכמעט כל מריבה – השכבות שלה.
אם נתבונן על קונפליקטים זוגיים בנושאים כאלו או אחרים, נגלה שקיימים שני רבדים עיקריים: התוכן והמטענים הרגשיים הנלווים אליו.
התוכן הוא הנושא שעליו בני הזוג רבים כרגע. למשל: תסכול מחלוקת התפקידים בבית, פערים במיניות, קושי ביחסים מול משפחות המוצא, ויכוחים באשר לצורת החינוך של הילדים ועוד. נושאים אלו הם לרוב נושאים חוזרים בזוגיות והם שבים ועולים בתדירות משתנה.
המטענים הרגשיים הם התסכולים, הכאבים, האכזבות והכעסים שנצברו סביב הנושא עצמו, או סביב האופן שבו בן הזוג מתייחס לחשיבותו. לדוגמה: אם האישה חווה קושי מול משפחתו של בן הזוג, ייווצר כאב סביב מערכת היחסים איתם. כאשר בן הזוג לא מייחס מספיק חשיבות לכאב זה ונוטה לבטל אותו ("את רגישה מדי וסתם עושה עניין מכלום"), תתווסף שכבה נוספת של כאב שתעבה ותגביר את המטענים הרגשיים שנושאת בת הזוג.
שתי שכבות אלו, התוכן והקושי הרגשי המצטרף אליו, מרכיבים יחד את המריבה. רוב הזוגות אינם ערים לרבדים שונים אלו, להבחנה ביניהם ולמתן מענה נפרד לכל אחת מהשכבות. ובמילים אחרות: אם בסופה של מריבה על מי עושה מה בבית, נגיע במקרה הטוב להחלטה על חלוקת התפקידים העתידית, אך לא נפנה את תשומת הלב לתסכול המתמשך שאחד הצדדים חווה – המריבה יכולה להיראות כפתורה, אך פעמים רבות אחד הצדדים יחווה קושי בהתקרבות מחדש לצד השני. אומנם הסוגיה שהייתה מונחת על השולחן קיבלה פתרון, אך שכבות האכזבה שעטפו אותה לא קיבלו מענה. וכן הפוך: אם בסופה של מריבה הצליחו בני הזוג להתקרב זה לזו – אם באמצעות מגע, בקשת סליחה או צורת פיוס אחרת – ולא נתנו מענה על הנושא המריבה עצמו, ייתכן שהאווירה תהיה טובה יותר בטווח המיידי, אך העניין עצמו עדיין מונח ביניהם ויצוף ויעלה שוב בטווח של ימים או שבועות. במצב כזה, בפעם הבאה שיעלה אותו הנושא, בני הזוג יבואו אליו לא רק עם חוויית הכאב שצצה שוב, אלא גם עם תחושת תסכול מכך שהנושא כבר עלה למגרש הזוגי מספר פעמים ולא קיבל מענה אמיתי.
אז מה עושים? מספר דגשים חשובים:
- יצירת הבחנה פנימית: עוד לפני השיחה עם בן הזוג, חשוב לייצר בתוכך הבחנה בין שתי השכבות, ולהבין מהו הנושא שמונח על הפרק ומהם הרגשות העוטפים אותו. לאנשים רבים הכתיבה של הדברים על הדף יכולה לסייע ביצירת הפרדה זו.
- תיווך לצד השני: הנחת היסוד הטבעית לנו היא שהצד השני מבין את המצב כמונו, אך פעמים רבות מתגלה בדיעבד שלא כך. תקדישי זמן למחשבה ולשאלה – מה הדרך הנכונה ומהן הזמן הנכון להסביר לבן הזוג את הרבדים השונים של המריבה, כפי שאת חווה אותם? חשוב להימנע משיח שהמילה "אתה" חוזרת בו שוב ושוב, כלומר האשמה של הצד השני. נסו לתאר את הסיטואציה כפי שאתן תופסות אותה ומה היא גורמת לכן להרגיש. קחו בעלות על התחושות ותווכו אותן לבן הזוג, כך יש סיכוי יותר טוב שהוא יקשיב. כשבן הזוג שומע רק האשמות, פעמים רבות הוא ירגיש צורך להתגונן או יסתגר.
- זיהוי צורת הפיוס: חשוב שתלמדי לזהות בתוכך מהן צורות הפיוס האפקטיביות עבורך. מגע, מילים מרגיעות, דברי הערכה או מחוות – יכולות להוות דרכים שונות לקרבה מחודש. נסי לבחון אילו מהן עובדות עבורך ואילו מרחיקות או פשוט לא מביאות תוצאות. זיהוי זה יכול לתת מענה למטענים הרגשיים הנלווים למריבה ולפרק אותם.
- תגיעו להחלטה מעשית: כדי להביא לפתרון המריבה בטווח הארוך, חשוב שתגיעו להחלטות מעשיות סביב סוגיית התוכן שעלתה במריבה. משפטים כמו: "בואי נשקיע בזה" או "בוא נחשוב מה עושים עם זה", ממסמסים לרוב את הנושא ומייצרים לופים חדשים של מריבה.
לסיום חשוב לזכור, כי שכבות אלו של מריבה לא מאפיינות רק את המריבות הזוגיות, אלא מופיעות גם במערכות יחסים אחרות. אם את רוצה לפתור באמת קונפליקטים בחייך – מול הילד, חמותך או המורה של הילדה – תפרקי את השכבות השונות של המריבה ותני להן מענה אמיתי.
