מנחם בגין היה מגדולי המסיתים נגד השמאל. הוא ערבב את המסרים שלו בדמגוגיה ודרמטיזציה בלתי ניתנים לחיקוי. המופע החד־פעמי שלו ביוני 1981, בכיכר מלכי ישראל, יום אחרי נאום הצ'חצ'חים המפורסם של דודו טופז, היה שיעור בשיסוי מסוכן נגד חצי עם. טופז נס על נפשו אחרי הנאום הזה ונעלם לימים רבים, אבל צריך להודות לא־ל שאנשי שמאל רבים לא שילמו בחייהם אחרי שבגין שלח את מפגיני הימין להיפרע מהם, בדיוק כך.
וכה אמר שם בגין: "אמש היו כאן הרבה דגלים אדומים. היום יש כאן הרבה דגלי תכלת לבן. זה ההבדל המוסרי, ההיסטורי והאידיאולוגי בינינו ובין המערך הסוציאליסטי. הם לא למדו מה מסמל הדגל האדום בתקופתנו. זה דגלו של הנאציזם, של הקומוניזם, של שנאת ישראל ואספקת נשק לאויבי ישראל. הדגל של רדיפת יהודים ורדיפת העברית. הדגל של מחנות ריכוז ודיכוי האדם".
מה אמור היה לעשות פעיל ימין אחרי ששמע מבגין כי היריב הפוליטי מהשמאל הוא מניף הדגל של הנאציזם, הקומוניזם, מחנות הריכוז ואספקת הנשק נגד המדינה? הרי אלה דברים חמורים פי כמה מהלחישה של נתניהו "השמאל שכח מה זה להיות יהודי", או קריאת "הם מ־פ־ח־ד־י־ם". גם הנאום של נתניהו מעל המרפסת בכיכר ציון ב־1995 והצעדה ליד ארון המתים שעליו התנוסס שמו של רבין לא הגיעו לדרגת ההסתה של בגין.
ובכל זאת, איש לא האשים את בגין בפירוק העם והחברה הישראלית. להפך, גם בעיני אנשי שמאל הוא נחשב דמות מאחדת. נתניהו המתון יותר סופג אש קיצונית מכולם על הרס החברה והדמוקרטיה ועל עידוד האלימות במדינה. למה? בגין עשה פוליטיקה אבל שמר על החברה ועל העם. הוא לא שבר את המסגרת. הוא הגן על הדמוקרטיה, על הפרדת רשויות ועל בתי המשפט גם כשהם פסקו נגד העמדות של הימין. בגין שמר על השוויון, הזכויות האזרחיות והפוליטיות של המיעוטים. בגין ידע גם להגן על החלשים.
נתניהו והממשלה שלו באים להרוס הכול. התפיסה הדמוקרטית שלהם שונה וכנראה לא קיימת. הם נגררים אחרי נפתלי בנט ואיילת ושקד שעושים את דברו של בצלאל סמוטריץ', אולי האיש המסוכן ביותר בפוליטיקה הישראלית. סמוטריץ' מציע כידוע תוכנית אפרטהייד בלי כחל ושרק. להבדלי המעמדות הגזעיים בין יהודים וערבים הוא מכנה: "גירעון דמוקרטי". נתניהו ושריו בזים לערכי השוויון, כמו שראינו בחוק הלאום, ומבקשים לפרק את בית המשפט העליון ואת היכולת שלו להגן על האזרח מפני חוקי סמוטריץ' שהם מתכננים.
במצב העגום שנוצר אין לנו אלא להזהיר את נתניהו ושריו, וגם את הציבור התומך בהם במילותיו של מנחם בגין: "המשפט הבלתי תלוי הוא למעשה המבצר האחרון של חירות האדם".
