לאחרונה, בתוך מקבצי הפרסומות בטלוויזיה, ניתן לצפות במחזה כמעט בלתי ייאמן: חברות פרטיות שמנסות לשכנע אתכם לקנות מהן חשמל. אחרי עשורים רבים של מונופול אימתני של חברת החשמל, שכולנו היינו לקוחותיה השבויים, זה נראה כמו מחזה דמיוני. החל מהחודש הבא תהיה יותר מחברה אחת שנוכל לבחור אותה כספקית החשמל שלנו, וכמה חברות יתחרו על ליבנו. המשמעות היא הנחות שיוצעו לנו בתעריף החשמל עד שיעור של 20%, ופוטנציאל הוזלה משמעותית של חשבון החשמל הביתי שלכם.
נכון להיום קיימות במדינת ישראל, נוסף על חברת החשמל, 33 חברות פעילות שרשומות כספקיות חשמל, חלקן מציעות עכשיו חשמל ביתי. בהן סלקום אנרג'י, אלקטרה פאוור, פזגז חשמל, פרטנר פאוור, הוט אנרג'י, אמישראגז חשמל ובזק אנרג'י. חברות תשתית שכבר מגיעות אליכם עד הבית ומציעות שירותי אנרגיה, אינטרנט, טלוויזיה, סלולר וטלפוניה, יכולות בקלות יחסית להציע לכם גם חשמל, ובהנחה שנעה בין 5 ל־20 אחוזים. חלקן גם יציעו לכם חבילה של שירותים, טריפל משודרג שכולל טלוויזיה, אינטרנט, חשמל וסלולר. רק תרימו טלפון ותקבלו הצעת מחיר.
למעשה, באופן עקרוני יכולתם לרכוש חשמל מספק פרטי כבר מ־2021, אבל זה דרש טכנולוגיה שלא קיימת במרבית הבתים במדינת ישראל: מונה חשמל חכם. מוני חשמל חכמים הם התשתית שעליה בנויה התחרות בשוק החשמל. מונה כזה מאפשר לספָק לתמחר אתכם כלקוחות, להציע הנחה מותאמת־צריכה, ולתת לכם מחיר דיפרנציאלי. מונה חשמל חכם מאפשר לדעת בזמן אמת כמה חשמל אתם צורכים, ומאפשר לספקי החשמל הפרטיים לתת תעריף משתנה: מחיר גבוה יותר על שימוש בחשמל בשעות העומס, ומחיר נמוך יותר בלילה ובזמנים עמוסים פחות.
"מדינת ישראל חייבת לשנות את תפיסת העולם האנרגטית שלה – מייצור מרוכז בעשר תחנות כוח, להרבה תחנות כוח קטנות"
מדינת ישראל הייתה מעוניינת בתחרות בתחום אספקת החשמל, אך כדי לייצר את התחרות היה צורך בפריסה של מונים חכמים, שדורשת זמן רב. נכון להיום הותקנו מוני חשמל חכמים רק בכרבע מהבתים בישראל. מתוך כ־3.2 מיליון צרכנים בישראל, רק לכ־900 אלף יש כיום מונים חכמים, וכניסת התחרות המיוחלת הייתה חלקית בלבד. לכן החליטו במשרד האנרגיה לקדם מעקף: גם לקוחות עם מונים "טיפשים" יוכלו לעבור לספק פרטי. לשם כך יצרה רשות החשמל "פרופיל צרכן", שמאפשר להעריך צריכת חשמל. בפרופיל הזה ישתמשו בחברת נגה, החברה הממשלתית שהוקמה בעקבות הרפורמה במשק החשמל, ויפעילו אלגוריתם שיעריך כמה חשמל ייצרך בכל חצי שעה, מה שיאפשר ליצור תמחור דיפרנציאלי במקום המונה החכם.
במקום להמתין לסיום פריסת המונים החכמים על ידי חברת החשמל רק ב־2028, קבעה רשות החשמל שצרכנים ביתיים יוכלו ליהנות כבר עכשיו מההנחות הפוטנציאליות באספקת חשמל. כל שנה כזו יכולה לחסוך לצרכנים סכום מצטבר של 750 מיליון שקלים בשנה, וזאת רק מההנחה הבסיסית ביותר, שעומדת על 5%. לדברי שר האנרגיה אלי כהן, תיתכן הנחה פוטנציאלית מרבית של כשלושה מיליארד שקלים, בעקבות חיסכון של מאות ואפילו אלפי שקלים בשנה לכל בית.
מונה, בבקשה
זהו אכן מעקף יפה לבעיה טכנית בעיקרה – היעדרם של מונים חכמים בבתים רבים – מכיוון שעל המהות, הצורך בתחרות בשוק החשמל, כבר סוכם ב־2018. אבל גם אם אכן נמצא פתרון זמני עד לפריסה המלאה של המונים החכמים, למונים הללו יש ערך מוסף כשלעצמם. מונה חכם מאפשר לקבל בזמן אמת מידע על הצריכה, שנועד לשמש לא רק את ספקי החשמל אלא גם את הצרכנים. אם תסתכלו בארון החשמל שלכם, תוכלו בסבירות גבוהה לראות את הגלגל המסתובב שמסמן את צריכת החשמל שלכם. כדי שחברת החשמל תדע בכמה חשמל השתמשתם, עליה לשלוח אליכם הביתה טכנאי שירשום את הנתון הזה. קריאה כזאת מתבצעת אחת לחודשיים, פחות או יותר, ובחלק ניכר מהזמן חשבון החשמל שלכם נקבע על פי הערכה של כמות הצריכה.
לעומת זאת, חִשבו שיכולתם לדעת בזמן אמת, בזמן הפעלת מכשיר חשמל כלשהו, כמה חשמל הוא צורך וכמה זה עולה לכם. למשל, אילו הייתה אפליקציה שהייתה מציעה לא להפעיל את מייבש הכביסה עכשיו אלא רק אחרי שמונה בערב, מכיוון שאז תקבלו הנחה של 30% בצריכת החשמל. לא שווה לכם? אם תדעו למשל שהדלקת מזגן על 20 מעלות צורכת הרבה יותר חשמל ממזגן על 25 מעלות, ייתכן שתבחרו ב־25 מעלות משום שההבדל בקירור לא גדול אך ההבדל בעלות עשוי להיות משמעותי. אם תדעו שהטענת הרכב החשמלי החל מ־12 בלילה תחסוך לכם 20% מהעלות, רבים מכם יבחרו לעשות זאת. הסוגיה הזו הופכת לדרמטית במיוחד על רקע הכניסה הגוברת של המכוניות החשמליות לישראל.
"אפשר לנהל נכון יותר את הביקושים לחשמל", משוכנע אורן הלמן, לשעבר סמנכ"ל האספקה והשירות של חברת החשמל, והיום מומחה לנושאי אנרגיה מתחדשת, "אבל רק בתנאי שצרכני החשמל בישראל יקבלו את הכלים והנתונים שיאפשרו להם את זה, ואת זה מאפשר רק מונה חכם. אז הם ישנו את הרגלי הצריכה שלהם. המידע מסייע לצרכן לחסוך כסף, אבל מאפשר גם למשק לחסוך באנרגיה. זה גם יאפשר את הדבר הגדול הבא בתחום, שהוא אגירת אנרגיה. אנשים יוכלו להטעין סוללה בשעות הלילה, כשהמחיר זול, ולהשתמש בה במהלך היום כשהמחיר יקר".
הנחה רוחבית לצרכנים שעוברים לספק פרטי – למשל הנחה קבועה של 5 או 10 אחוזים – לא תשנה את הרגלי הצריכה ולא תעביר אותה משעות העומס. שינוי כזה עשוי להביא לניהול חכם וחסכוני יותר של אנרגיה, ועל כן גם לבנייה של פחות תחנות כוח, יצירת פחות זיהום אוויר, וכמובן הוזלת עלויות. כשמשקי בית יקבלו את המידע על צריכת החשמל שלהם, שתבוא גם עם תעריפים משתנים, אז יוכלו להיווצר כל השינויים האלה. אבל אין תעריף משתנה ואין שינוי בהרגלי הצריכה ללא מונה חכם.
לצד הפרגון לרפורמה שמורידה מחירים לצרכן כאן ועכשיו, ראוי בכל זאת לשאול מדוע נדרש המעקף, ולמה לוקח זמן רב כל כך לפרוס מונים חכמים בבתים בישראל, כשהפיילוט להתקנתם החל כבר ב־2016. באירופה כ־70% מהמונים הם חכמים, ובארצות הברית קרוב ל־80%. התפתחות הטכנולוגיה הפכה אותם למוצר זול ומתקדם משמעותית משהיה לפני עשור.
אלא שבישראל טחנות הרפורמה הממשלתית טוחנות לאט, במיוחד כשמדובר במונופול ממשלתי אדיר ממדים עם ועד עובדים חזק וידוע לשמצה. אחרי שכבר הצליחו להסכים על רפורמה במשק החשמל ב־2018, רק ב־2021 הוחלט על פריסת מונים חכמים שהם, כאמור, התשתית לתחרות באספקת החשמל הביתית. אז הוחלט גם על פריסה של כ־450 אלף מונים עד 2023. בהמשך נקבע שחברת החשמל תידרש לפריסה מלאה של מונים חכמים ברחבי הארץ עד 2032, והשנה הוחלט ברשות החשמל להאיץ את הפריסה כך שהיא תושלם עד 2028. אבל גם זה לא בקצב המהיר שנדרש כדי להביא לכאן את בשורת התחרות.
אם לוקחים בחשבון שמי שאחראי לפריסת המונים החכמים הוא אותו גוף שהתנגד שנים ארוכות לכל רפורמה ותחרות בשוק החשמל – חברת החשמל עצמה – אפשר לנחש מדוע הדברים זזים בקצב איטי. התרבות הארגונית ההסתדרותית והמשאבים המוגבלים לא עודדו פריסה מהירה של מונים חכמים עד היום. אף שחברת החשמל יזמה בעצמה את נושא המונים החכמים, אין לה כרגע אינטרס מסחרי להשקעה מסיבית בפריסה מהירה.
כמו מהפכת הסיבים
הלמן סבור שצריך לייצר תמריצים משמעותיים לחברת החשמל כדי שתגביר את קצב הפריסה. "צריך לתת הנחיה לחברת החשמל, לפקח על ביצועה, לתת תמריצים ולקנוס אם היא לא עומדת ביעדים. הגענו לא מוכנים אנרגטית למלחמה עם חיזבאללה. יש היום חשש ממשי מתרחיש עלטה בגלל מלחמה בצפון. מדינת ישראל חייבת לשנות את תפיסת העולם האנרגטית שלה – מייצור מרוכז בעשר תחנות כוח, להרבה תחנות כוח קטנות ולמערכות אגירת חשמל קטנות בבתים או בבניינים. אבל כדי להעביר את המשק לתפיסה של אגירת חשמל, צריך מונים חכמים ותעריפים משתנים. לכן חייבים לדרוש מחברת החשמל קצב גבוה יותר. זאת חובה לאומית, כי זה מה שיאפשר את הרציפות התפקודית של המשק. זה לא רק בתים אלא גם מפעלים, בנייני משרדים, בתי מלון".
גורמים אחרים בענף סבורים כי עכשיו, דווקא בגלל הרפורמה החדשה, יש לחברת החשמל אינטרס גדול יותר לפרוס במהירות מונים חכמים בכל הבתים, כי התחרות ממילא יצאה לדרך, וגם מי שאין לו מונה חכם יוכל להתחבר לספק חשמל פרטי. על פי תנאי הרפורמה, כל עוד חברת החשמל היא מונופול, אין באפשרותה להציע הנחות לצרכנים כדי לאפשר את התחרות מולה. אבל כשנתח הצרכנים הביתיים ירד ל־60%, גם היא תוכל להציע הנחות. אם התחרות תתגבר בקרוב, הודות להחלטה לאפשר גם לחסרי המונים החכמים להתחבר לספק פרטי, חברת החשמל כבר תעדיף להגיע לאותם 60% כדי שתוכל להיכנס בעצמה לזירת התחרות.
אירוע דומה התרחש סביב תשתיות התקשורת. במשך יותר מעשור התקוטטה בזק על פריסת סיבים אופטיים שמאפשרים אינטרנט מהיר לכל מדינת ישראל, אומת ההייטק שפיגרה באופן משמעותי אחרי העולם. רק אחרי שהוחלט לאפשר תחרות גם בתחום זה, נרשמה פריסת תשתיות מהירה, ותוך שנה רוב הישראלים התחבר לסיב אופטי וזכו לאינטרנט מהיר.
מהתפיסה שמשלה בכיפה עד שנות השמונים, שלפיה המדינה צריכה לדאוג לכל היבט במשק החשמל, עברו לדבר על הצורך בשינוי מבני בענף. דיונים על השינוי ואופיו החדש של משק החשמל החלו כבר בשנות התשעים, עם ועדה אחרי ועדה שעסקו בנושא. ב־1996 נחקק חוק משק החשמל שייסד עקרונות של כלכלת שוק, והכניס לשוק יצרנים פרטיים. בנוסף ניתנה לחברת החשמל תקופת התארגנות של עשר שנים כדי לייצר מבנה תחרותי חדש. אלא שעשור לאחר מכן קרס המשא ומתן בין חברת החשמל ומדינת ישראל. שינויים פנימיים בחברת החשמל דחו את הרפורמה בעשור נוסף. רק ב־2018 התקבלו הסכמות עם החברה ועם ועד העובדים שלה, והממשלה החליטה לצאת לרפורמה כוללת במשק החשמל.
היום, ראו זה פלא, חברת החשמל מייצרת רק כמחצית מהחשמל במדינת ישראל, אחרי שהיא מכרה תחנות כוח לבעלות פרטית בהתאם לתנאי הרפורמה, ונבנו מתקני ייצור פרטיים. המגמה הזו רק צפויה להתגבר, כך שרוב החשמל בישראל ייוצר על ידי המגזר הפרטי. תחום האספקה הפרטית בסקטור התעשייתי והמסחרי, שם הצריכה גדולה משמעותית מזו הביתית, עומד כבר עכשיו על 37%. כעת התחרות מגיעה גם לחשמל הביתי, והיא תאפשר לספקים פרטיים לחזר אחרי לקוחות ולהציע להם מחירים אטרקטיביים.
