עֵצוֹת שֶׁל מַמְרִידִים

עֵצוֹת שֶׁל מַמְרִידִים

 

 

חָדְשַׁיִם וָחֵצִי לִפְנֵי הַשִּׁבְעָה בְּאוֹקְטוֹבֶּר,

קָדְקוֹדִים וּמִינֵי אַלּוּפִים, שִׁשִּׁים בְּקֵרוּב,

חָתְמוּ עַל מִכְתָּב גָּלוּי, עִם דְּרָגוֹת וְעִם כְּתֹבֶת:

מִכְתָּב שֶׁל תְּמִיכָה בִּשְׁבִיתַת מִלּוּאִים וְסֵרוּב.

 

אוּדִי אָדָם וְאוּדִי שָׁנִי. אַמְנוֹן רֶשֶׁף וְגַם נִמְרוֹד שֶׁפֶר.

פַרְקַשׁ וְנֹעַם תִּיבּוֹן. יוֹם־טוֹב סַמְיָה וְכַרְמִי גִּילוֹן.

שַׁיְקֶה גָּבִישׁ. גָּדִי שַׁמְנִי. גַּיְא צוּר. דָּן הַרְאֵל. וְהַשֵּׁפֶל

סָחַף גַּם רַבֵּי־אַלּוּפִים: חָלוּץ, בָּרָק, יַעֲלוֹן.

 

גַּם עָמוֹס גִּלְעָד מְחַלֵּק הָעֵצוֹת, עֵייצֶס גִּיבֶּער,

וְאוּרִי שַׂגִּיא, טַל רוּסוֹ, יִשְׂרָאֵל זִיו,

וְאִתָּם רֹאשׁ אֲגַף בַּמּוֹסָד בְּדִימוֹס דֵּיוִיד זִילְבֵּרְג,

וּכְמוֹתוֹ חַיִּים תֹּמֶר, וְעוֹד… הַנְּשָׁמָה תַּחַת זִיפְט

 

בְּקָרְאֵנוּ אֶת שְׁמוֹת הַמְּפַקְּדִים אֲחוּזֵי הַטַּפֶּשֶׁת,

אֲכוּלֵי עֲלִילָה, קָרְבָּנוֹת לְמַסָּע מְחֻשָּׁב

לְחִסּוּל שִׂכְלֵיהֶם הַיְּשָׁרִים, שֶׁהֻדְּחוּ אֶל הַפֶּשַׁע

הַנִּקְלֶה, הַחוֹלֶה. נְבַקֵּשׁ הִתְנַצְּלוּת – וְלַשָּׁוְא.

 

מְפַקְּדִים שֶׁחָשְׁבוּ שֶׁאֶפְשָׁר לְהַצְלִיעַ אֶת צַהַ"ל

וְלִקְרֹעַ אֶת כַּף יְרֵכוֹ – אִם לְשֵׁם אֲחִיזָה לִצְמִיתוּת

בְּצַוַּאר הַשִּׁלְטוֹן, אוֹ מִשּׁוּם שֶׁרֵפוֹרְמָה מֻצַּעַת

הִצְטַיְּרָה בְּרָאשִׁים שֶׁעֻקְּמוּ כְּתָכְנִית שֶׁל מִיטוּט –

 

מְפַקְּדִים שֶׁחָתְרוּ בְּגָלוּי, בְּקַלּוּת לֹא־נִתְפֶּסֶת,

לְחֻרְבַּן יִשְׂרָאֵל בְּמַצַּב מִלְחָמָה אֶפְשָׁרִי,

וְקִבְּלוּ בַּתִּקְשֹׁרֶת כַּפַּיִם, וְקֶרֶן הַפֶּנְסְיָה

הַמֻּפְרֶכֶת אֲשֶׁר לְרֹאשָׁם הִיא קַיָּם־וְשָׁרִיר,

 

אֲמוּרִים, לְאַחַר שֶׁהָרַע שֶׁהָרוּ הִתְרַחֵשׁ בִּדְרָכִים לֹא־שֹׁעָרוּ,

לְהָרִים אֵיזֶה נֵס שֶׁל סְלִיחָה, לֹא לָרוּץ בֵּין פָּאנֵל לְאֻלְפָּן.

עַל תְּהוֹם הַדָּמִים, עַל הַיְּסוֹד שֶׁעָדָיו עָרוּ עָרוּ,

מִתְבַּקֵּשׁ אֵיזֶה שֶׁמֶץ אַשְׁמָה. אָנוּ לֹא בְּיַפָּן,

 

אָנוּ לֹא מְבַקְּשִׁים חָרָקִירִי, עַל אַף הַזְּוָעָה שֶׁקָּרְתָה.

אָנוּ לֹא מְבַקְּשִׁים חָרָקִירִי. רַק מְבַקְּשִׁים חֲרָטָה.

 

אָנוּ רַק מְבַקְּשִׁים: אַל תָּעֵזּוּ לָתֵת כָּאן עֵצוֹת.

אָנוּ רַק מְבַקְּשִׁים: אַל תַּטִּיפוּ פֹּה מָה לַעֲשׂוֹת.

אָנוּ רַק מְבַקְּשִׁים, קָדְקוֹדֵי הֶעָבָר שֶׁחָתְמוּ

עַל דִּבְרֵי הַמְרָדָה וְהִפְקִירוּ לַתֹּפֶת: 'סְתֵמוּ.

 

סֻלַּם בֵּית־אֵל

על שניים מהרוגי השבת שעברה ברצועה ישבו השבוע שבעה באותו רחוב בבית־אל

 

 

בִּמְבוֹא הָאֳרָנִים,

בֵּית־אֵל, עוֹמֵד סֻלָּם.

רֹאשׁוֹ שָׁמַיִם.

שְׁכֵנִים, אָבוֹת, בָּנִים

עוֹלִים בּוֹ אֶל תְּכוֹלָם.

עוֹלִים בִּשְׁנַיִם.

 

וּמַלְאָכִים טוֹרְחִים

לָרֶדֶת בּוֹ בָּרֶגֶל

בִּמְקוֹם בִּשְׁתַּיִם לְעוֹפֵף.

וּמַלְאָכִים בּוֹכִים

מַדְרֶגֶת אֶל מַדְרֶגֶת,

חָוָק אַחַר חָוָק רוֹפֵף,

 

וְהֵם מוֹחִים

דִּמְעָה מִלֶּחִי

מְהֵרָה,

וּנְבוֹכִים

עוֹלִים בְּלִי דֶּחִי

עַל נְמֵרָ"ה.