אף שחברי הכנסת מהמפלגות החרדיות ומהציונות הדתית תמכו בחוק הפטור מגיוס, המגמה בשטח הפוכה. למעשה, יותר צעירים חרדים ובנות דתיות מגלים עניין בגיוס לצה"ל.
בימים האחרונים ניסתה הממשלה לקדם את הצעת החוק לפטור מגיוס דרך החלת דין רציפות להצעת החוק של בני גנץ מהכנסת הקודמת, שנכתבה תחת התפיסה שקרסה ב־7 באוקטובר. לפי התפיסה הזאת, על ישראל להחזיק בצבא קטן ומקצועי. קידום החוק הזה בכנסת הנוכחית עורר גל הפגנות ולחץ על חברי כנסת ציונים מהקואליציה. בתוך כך, עולות ביתר שאת שאלות לחברי כנסת מהציונות הדתית שתמכו בחוק המנוגד לאידיאולוגיה שלהם. האם עמדת המנהיגים משקפת נאמנה את דעת הציבור שבניו ובנותיו נושאים בנטל המלחמה?
כמנכ"לית עמותת אלומה, אני עדה לפער גדל בין העמדות הרשמיות של המנהיגות הדתית־לאומית ובין המציאות בשטח. נבחרי הציבור בוחרים לתמוך בעמדת מנהיגי הציבור החרדי, וזאת במקום לקדם את צורכי הצבא ולתת מענה לצעירים חרדים הרוצים לשרת בו, תוך בניית מדיניות סדורה ומקצועית.
לפני כמה חודשים הוקם מוקד סיוע אזרחי המכונה "חרדים משרתים", שעוסק בהנגשת מידע ראשוני לצעירים חרדים המתעניינים באפשרויות השירות הצבאי והאזרחי העומדות לרשותם. המוקד הוקם מתוך הבנה שצעיר חרדי השוקל לשרת נתון בבידוד: אין לו מי לשאול ועם מי להתייעץ. פנייה לרשויות הרשמיות יכולה לגרום להאצת תהליך שהוא עוד לא שלם איתו, ופנייה לדמויות בקהילה יכולה לגרום לעצירת התהליך או לנידויו. שיווק המוקד עוד לא החל, ובכל זאת חלה עלייה בפניות אליו בתקופה האחרונה. צעירים חרדים רבים מבקשים לבחון אפשרויות מתחת לרדאר, ללמוד ולהשתלב בשירות.
המנהיגים נותנים רוח גבית להמשך המצב הקיים, שבמסגרתו חרדים לא נדרשים לשרת ולהשתתף במאמץ הלאומי של ההגנה על העם היהודי והמולדת. אך חלקים נרחבים בציבור שהם מייצגים מתנגדים לכך ומצפים לראות לצידם בשירות ובקרב גם חיילים חרדים. ההתעניינות הגוברת שאנו עדים לה במוקד מעידה על רצון להשתלב ולתרום לחברה הישראלית, על אף התנגדות ההנהגה הרוחנית והפוליטית שלהם. מאכזבת ותמוהה בחירתם של מנהיגי הציבור הדתי־לאומי לתמוך בהנהגה החרדית ולא בציבור עצמו.
פער דומה בין עמדת הציבור לעמדת מנהיגיו הפוליטיים ניכרת גם בחינוך הממלכתי־דתי בכל הנוגע לגיוס בנות דתיות. סקר שנערך לאחרונה מצא כי 68 אחוזים מהציבור הדתי־לאומי רואים בגיוס בנות מסלול לגיטימי, ו־51 אחוז מהציבור סבורים שעל בתי הספר לחשוף בפני התלמידות את מגוון האפשרויות לשירות לאומי וצבאי. בפועל, מוסדות החינוך הממלכתי־דתי ממוקדים בהכנה לשירות לאומי, ואינם מספקים מענה הולם לבנות המעוניינות להתגייס לצה"ל. מספר הבנות הדתיות המתגייסות לצה"ל עולה, ובשנה שעברה עמד על כ־35 אחוזים, אך הנהגת הציבור מתעלמת מכך ובוחרת לתמוך בקו החינוכי המתנגד לכך.
הפולמוס סביב חוק הגיוס העצים השבוע את חילוקי הדעות בנושא. תומכי החוק טענו שהוא נחוץ לשמירה על אורח החיים התורני ולימוד התורה, בעוד שמתנגדיו רואים בו פגיעה בשוויון בנטל ובערכי היסוד של צה"ל כצבא העם.
הרמטכ"ל רא"ל הרצי הלוי הדגיש השבוע את הצורך בהרחבת בסיס המתגייסים, והשר יצחק גולדקנופף טען כי הצבא אינו באמת מעוניין בגיוס חרדים. הפערים הללו בין עמדות ההנהגה הדתית לרחשי לב הציבור מחייבים אותנו לבחון מחדש את ההנחות הרווחות בנוגע לגיוס חרדים ובנות דתיות. הגיע הזמן להקשיב לקולות העולים מהשטח, לתת מענה הולם לצרכים המשתנים, ולאפשר לכל החלקים בחברה להשתלב ולתרום את חלקם למדינת ישראל, איש־איש לפי בחירתו והכרתו.
