חובתנו המוסרית: הקמת מוקד נפשי ארצי

רולטה רוסית. זו התחושה שאיתה חיה ומתמודדת אוכלוסייה גדולה ומוחלשת 24/7, 365 יום בשנה – מתמודדי נפש ובני משפחותיהם.

מדובר באנשים חולים (יהיו שיאמרו אנשים עם מגבלה) שאינם מקבלים טיפול כראוי, בין היתר כי אין מענים, לא בשלבים הראשונים של המחלה וקל וחומר לא בשלבים המתקדמים יותר, והתוצאה הינה החמרה שפוגעת בהם ובהתנהלות היומיומית שלהם, אך לא רק בהם. הפגיעה היא רב מערכתית, בבני משפחותיהם, בסביבתם ובחברה כולה ומתרחשות טרגדיות איומות מידי יום ביומו שבד״כ לא מתפרסמות ולא תופסות כותרות, שהיו יכולות להימנע.

טרגדיה כזו תפסה כותרת צדדית באחד מימי השבוע – מתמודד נפש שלא קיבל מענה ואימו, שפנתה למערכת והתחננה לעזרה, לבנה ואף לעצמה, נותרה גם היא ללא מענה וללא כתובת שאליה היא יכולה לפנות.

כמו כל אם, בוודאי לילד חולה, היא המשיכה לדאוג ולטפל בבנה, אך לדאבון הלב מצבו החמיר עד כדי כך שהוא גרם למותה. מוות מיותר שהיה יכול להימנע, מוות נורא שהאחראים לו הם המחלה הלא מטופלת של הבן והמדינה שלא מעניקה שירותים ומענים שהיא חייבת בהם על פי חוק, דין ומוסר, שאילו ניתנו בזמן, הטרגדיה הזו ודומות לה היו נמנעות. קל להטיל את האחריות על הבן החולה, אך לא נכון הדבר.

אם היו מענים לאורך כל הדרך, אך ודאי אם היה מוקד ארצי נפשי אליו יכולה היתה האם להתקשר ובאמצעותו היו נשלחים לאירוע, טרם התדרדרותו, אנשי מקצוע מתאימים, הכל היה נראה אחרת. כמה קורבנות היו נחסכים אם היה מוקד שכזה, אם היו צוותי משבר, שהיו משמשים כתובת ראויה לאם ולבנה.

בשבוע שעבר היה מקרה דומה, שרק במזל לא הסתיים במוות. הצעיר, מתמודד הנפש, נפגע באורח קשה מירי של שוטר, ואושפז בטיפול נמרץ, מורדם ומונשם. אמו בטראומה, השוטר גם הוא נפגע ועוד אנשים נוספים שהיו בסביבה.  בצר להם ובהעדר מענה, כמעט מידי יום ביומו, פונים בני משפחה של מתמודדים למשטרה, ואירוע שהיה צריך להסתיים בטיפול רפואי מקצועי, בקהילה, מסתיים במקרה הטוב בפלילי ובמקרה הרע בבית העלמין.

המדינה מפרה פעם אחר פעם את חובותיה כלפי מתמודדי הנפש ולא מעניקה להם את מה שמגיע להם על פי חוק ובכך גורמת באופן ישיר להתדרדרותם.

זה לא יכול להימשך. לא נוכל לומר יותר, לא אני ולא יתר חברי הכנסת וחברי הממשלה – ״יָדֵינוּ לֹא שָׁפְכוּ אֶת הַדָּם הַזֶּה וְעֵינֵינוּ לֹא רָאוּ״, כי זה באחריותנו. אני לא אתן לזה יד. אני אמשיך ואעשה הכל כדי שהמצב ישתנה. ‏

אנו ממשיכים בכל הכח לקדם מענים מול כל הגורמים הרלוונטים, והם יקומו. ראשון שבהם הוא המוקד הנפשי הארצי שיהיה מוכשר לטפל באירועים כאלו, לא כשהם כבר יצאו משליטה, אלא שלב אחד קודם, כשניתן לתת מענה טיפולי יציב, שיכול למנוע את האירועים הללו ועוד רבים אחרים.

מוקד נפשי ארצי נועד להעניק למתמודדי הנפש ובני משפחותיהם מענה מיטבי בשעת משבר. המוקד יפעל בשיתוף פעולה בין כלל קופות החולים ויעניק שירות 24/7/365. המוקד יאוייש בידי אנשי מקצוע שעברו הכשרה ייעודית, וייתן מענה ראשוני לפונים טלפונית. במקרה הצורך, יזניק המוקדן ״צוות משבר״, צוות המורכב מאנשי מקצוע בהם פסיכולוג ועובד סוציאלי, שיתנו מענה מהיר ומיידי בשטח. הם יעמדו בקשר עם הפונה ומשפחתו, ובהתאם למצב יחליטו על המשך הטיפול, אם בקהילה ואם בבית החולים.

אני פועלת מול כל הגורמים הרלוונטים במערכת הבריאות בכדי לקדם מוקד נפשי ארצי וצוותי משבר, שפועלים בהצלחה במקומות שונים בעולם, אבל כדי שזה יצא לפועל חשוב שהחברה בכללותה תבין שמניעת המקרה הבא נתונה לאחריות כולנו, זה לא משהו שרק משפחות מסוימות מתמודדות איתו, זו החובה המוסרית שלנו, וזה יכול להיות כל אחד ואחת מאיתנו.

אסור לנו לעצום עיניים. יש מלחמה שם בחוץ. אסור לנו לעמוד על הדם.