קשה להאמין שיש מישהו שחושב שפסיקת בג"ץ הבוקר (ג') היא זו שתפתור את משבר חוק הגיוס ותציף את הבקו"ם באלפי צעירים חרדים. הציבור החרדי לא יתגייס בגלל בג"ץ, והדרך להביא את בניו לצבא אינה עוברת במחוזות הציות והכפייה, אלא בשילוב יצירת מסלולי גיוס מגוונים ומתאימים לחרדים, יחד עם סנקציות כלכליות על אלו שאינם מתגייסים.
אלו שהרוויחו מהפסיקה הבוקר הם בעיקר מנהיגי הציבור החרדי, שקיבלו עוד סיבה להתקרבן. ח"כ משה גפני לא המתין לפסיקה והבוקר הקדים תגובה למכה כשטען ש"אין אף שופט בהרכב בג"ץ שמבין בערך של לימוד התורה והתרומה שלהם לעם ישראל בכל הדורות".
שוב מנהיג ציבור חרדי מנכס את לימוד התורה לציבור הבוחרים שלו, וחושב שרק התורה שנלמדת בישיבות החרדיות היא תורה. גפני התעלם מכך שבהרכב בג"ץ הבוקר ישבו בין השאר גם השופט נעם סולברג, בוגר ישיבת ההסדר 'הר עציון'; השופט דוד מינץ, בוגר ישיבת ההסדר 'הר עציון' שבנו הוא רב בישיבת ההסדר ירוחם; והשופטת יעל וילנר, נכדתו של הרב יצחק אריאלי שהיה משגיח בישיבת 'מרכז הרב'.
השופטים הללו מבינים היטב את ערך לימוד התורה, רק שבניגוד לגפני הם אינם חושבים שלימוד תורה משמעותי סותר שירות צבאי, ודאי בזמן מלחמה. על משקל דבריו של גפני, אפשר היה גם לומר שחבל שאין אף חבר כנסת חרדי שמבין בערך מצוות עזרת ישראל מיד צר ובהבנת איסור "לא תעמוד על דם רעך".
הקול החסר של מפלגת הציונות הדתית
הבוקר הזה הניב רק עוד התכתשות חסרת תועלת ותוחלת בין מנהיגי הציבור החרדי למערכת המשפט. ובכל זאת, יכול להיות שדווקא נציגי הציבור הדתי-לאומי צריכים להפיק ממנו משהו.
גם אם חברי הכנסת של מפלגת הציונות הדתית לא חושבים שהדרך לגיוס עוברת בערוץ המשפטי והחוקי, ראוי שינכיחו יותר את תפיסת עולמם הסרוגה שאמורה להיות שונה מזו של חברי הכנסת החרדים. השתיקה שלהם, שנתפסת כנובעת מתוך נאמנות לגוש הקואליציוני, מכאיבה לרבים מאוד בציבור הדתי לאומי שבניו כורעים בחודשים אלו תחת מעמסת המילואים.
היחידי שמעז בימים האחרונים להשמיע קול צלול שלא מתבייש לדרוש יותר מהציבור החרדי וגם לבקר את חוק הגיוס, הוא חבר הכנסת הדתי-לאומי משה סעדה מהליכוד. לעומת זאת, בשורות מפלגת הציונות הדתית נרשמת שתיקה מביכה.
הציפייה מחברי 'הציונות הדתית' בכנסת היא לא סתם לריב ולהתעמת עם מנהיגי הציבור החרדי כי אין טעם במריבה חסרת תוחלת, ודאי שלא בתקופת מלחמה. הציפייה היא להשמיע בקול ברור וצלול את האמירה שלימוד תורה אינו סותר שירות בצבא. הציפייה היא להתעלות מעל השיקולים הפוליטיים הצרים ולדרוש מתווה טוב יותר מחוק הגיוס הנוכחי, שיגביר משמעותית את השתתפות כל חלקי החברה, בהגנת העם והארץ. הציפייה היא לא ליישר קו בנושא הזה עם מפלגות שמקדמות אידיאולוגיה חרדית, אלא להיות נאמנים לאידיאולוגיה שבשמה הם נבחרו לכנסת, אידיאולוגיה של ספרא וסייפא, שכדברי הרב דרוקמן זצ"ל רואה בלימוד התורה חובה לאומית, ובשירות הצבאי חובה דתית.
