ההפגנות מול בית ראש הממשלה בקיסריה נועדו להתיש את בנימין נתניהו, פיזית ונפשית, ולגרום לו לעשות טעויות. תפקיד ראש הממשלה בישראל הוא מהקשים והמורכבים בעולם, וכל טעות בשיקול דעת עלולה להיות הרת גורל. מטרה שכזו – הכשלת ראש ממשלה – מלמדת על מידת הפטריוטיות של המפגינים שהולמת את התרבות הנעלה הבוקעת מגרונם.
"ב־21 ביוני 1977… מנחם בגין… בא ללשכת ראש הממשלה בירושלים לקבל את השלטון החוקי במדינת ישראל – על־פי רצון הבוחר. לבוחר, על פי כללי הדמוקרטיה, מותר גם לטעות". כך תיאר ראש הממשלה יצחק רבין, בספרו "פנקס שירות", את חילופי השלטון בינו לבין בגין לאחר בחירות 77'. אז, עוד היה מותר לבוחר הישראלי לטעות. היום, הפגנות השמאל מול בית ראש הממשלה בקיסריה אינן מותירות ספק בכך שלבוחר אסור לטעות, והן מעלות ספק אם המפגינים סבורים שמותר לו לבוחר, ולנבחריו, לחיות.
ההפגנות הללו מתודלקות בערוצי התקשורת השמאליים וזה הדבר שמקיים את המחאות נגד המדינה בשעתה הקשה. ערוצים אלה נותנים לגיטימציה להתנכלות אישית לאישי ציבור, להסתה כנגדם ולאיום על חייהם.
על רקע שיתוף פעולה חתרני זה, בין התקשורת למפגינים, זוהרים ערוצי הימין גלי ישראל וערוץ 14 במלוא הדרם. זוהי שעתם היפה, כאשר הם תומכים בלוחמים בחזית ובאזרחים בעורף ומשדרים פטריוטיות, כמצופה מכל אזרח הגון. ערוצים אלה אינם סובלים מרגשי נחיתות מול ההגמוניה התקשורתית השמאלית, ואינם לוקים בשנאה עצמית המדריכה את התקשורת המרכזית המתנוונת והולכת.
הריאיון של נתניהו בערוץ 14 הוא סימן מעודד להיווצרותה של סימביוזה חדשה ואחרת בין התקשורת לבין הממשלה. יש לקוות כי תמו להם הימים שבהם השליכו עצמם אנשי המחנה הלאומי אל הזירה כטרף לגלדיאטורים. מעתה ערוצי השמאל יכולים לראיין את אזובי הקיר מהאופוזיציה באוות נפשם,. משרי הממשלה וחברי הקואליציה מצופה כי ידירו רגלם מכלי תקשורת אשר משרתים את האויב ומשתפים עמו פעולה, אם בתמימות ואם במודע.
העובדה שיש לימין רוב מוצק בכל בחירות, מעלה תהייה על תוצאות המדרוג – שמציב את ערוץ 14 במקום שני או שלישי, ככל שהוא אותנטי. אחת הסיבות העיקריות לכך שישנם עוד אנשים ציונים-לאומיים שצופים בערוצי השמאל, היא אותם עלי תאנה – שמגדירים עצמם ימניים – ועובדים בשירות השמאל.
חשוב להבין ולהדגיש כי ערוצים אלה, מלבד שירותי התעמולה שהם מעניקים לאויב, הם עוסקים בהגכחה של אנשי המחנה הלאומי ובדמוניזציה של המתנחלים. "ארץ נהדרת", למשל, פועלת כבר כמעט עשרים שנה על יצירת תדמית שלילית לכל דמות או אירוע בעל גוון לאומי וציוני.
הצפייה בערוצים אלה מחבלת במאמץ המלחמתי ומחזקת את פעולות המחאה האלימות כנגד מדינת ישראל. היא גם מעניקה לגיטימציה לאנשי ימין לעבוד באותם ערוצים ואפילו להופיע בפניהם ולהתבזות.
ההפגנות בקיסריה חושפות את פניו האמיתיים של השמאל, אך הן גם הזדמנות עבור הימין לקבוע סדר יום חדש וכללי משחק חדשים. הכללים החדשים יבהירו כי מי שמשדר הפגנות כנגד המדינה בעת מלחמה, ומי שאינו מכבד את תוצאות הבחירות, יישא בתוצאות. יש מחיר לחתרנות. ירידה ניכרת בצפייה ופגיעה כלכלית. ולמי שמגיע להתראיין בערוץ שכזה, אפשר לומר: "ניפגש בשביעיות".
