תשעה חודשים לאחר תחילת המלחמה, ניתן לסכם כך: עקירת צבא טרור פנאטי, צבא המשתמש בנשים ובילדים לא רק כמגינים אנושיים אלא גם כקורבנות אנושיים, היא משימה כמעט בלתי אפשרית למפקדי הצבא שנלחם בו.
הטרוריסטים השקיעו משאבים עצומים בחפירת רשת תת-קרקעית של מנהרות טרור מתחת לרחובות ומתחת לבתים של אנשים. כל פינה הייתה ממולכדת במטענים מאולתרים רבי עוצמה; צלפים וצוותי רקטות הסתתרו על הגגות. האזרחים היו תחת מצור. כל מי שרצה להימלט היה בסיכון להיות מוצא להורג.
עם זאת, השמדת המעוז הטרוריסטי נחשבה חשובה יותר מהצלת האוכלוסייה האזרחית. במשך תשעה חודשים וארבעה ימים, המעוז הטרוריסטי הופצץ מסביב לשעון בעוד כוחות הקרקע דוחפים קדימה בקרבות פנים אל פנים נואשים לחיסול כל הטרוריסטים.
הפתעה
לא מדובר בעזה. זו הייתה מוסול, עיר בעיראק עם שני מיליון תושבים שהייתה המעוז האחרון של ארגון המדינה האסלאמית. דאעש החזיק במוסול, ובמשך תשעה חודשים – מאוקטובר 2016 עד יולי 2017, קואליציה בינלאומית שנקראה "נחישות אינהרנטית" הפציצה את העיר ללא הרף, כי המזרח התיכון לא יכול היה לשרוד עם סרטן אלים כמו דאעש בשליטה.
הקואליציה הובלה על ידי ארצות הברית ובריטניה וכללה את חילות האוויר של צרפת, קנדה ואוסטרליה. כ-50,000 אזרחים נהרגו במוסול, אבל לא היו מחאות המוניות ברחובות הערביים של ניו-יורק או לונדון שקראו להפסקת אש מיידית. מדינות ערב, כולל ירדן, ערב הסעודית ואיחוד האמירויות הערביות היו חברות בקואליציה שהפציצה את העיר. לא היו החלטות של האומות המאוחדות שדרשו הפסקת אש ולא הייתה דאגה רבה לגבי שני מיליון העיראקים שנלקחו כבני ערובה על ידי דאעש.
כמו כן, לא היו הליכים בבית הדין הפלילי הבינלאומי נגד המדינות שהכריזו על מלחמה נגד המדינה האסלאמית. הנשיא ברק אובמה לא נקרא פושע מלחמה. למה, אם כן, כל העיניים פונות לעזה וממוקדות תמיד עם כוונת לייזר על ישראל? מנהיגי העולם החופשי הכריזו שחמאס הוא דאעש ודאעש הוא חמאס, אז למה הקמפיין הבינלאומי נגד ישות טרור מסוכנת נחשב להצלחה מרהיבה והקמפיין של ישראל נגד כוח מסוכן של רוצחים מתאבדים נחשב לא חוקי?
כמעט תשעה חודשים עברו מאז 7 באוקטובר, ולאורך כל התקופה הזו ישראל נמצאת במגננה: צבאית, פוליטית, דיפלומטית ומשפטית. המדינה היהודית הותקפה על ידי צבא טרור שהמניפסט שלו קורא לרצח עם, אך הואשמה בעצמה בביצוע ג'נוסייד ופשעי מלחמה כשהשיקה קמפיין צבאי להשמדת חמאס – קמפיין של הגנה עצמית שהוא חוקי, צודק ומותר על פי אמנת האו"ם.
אף מדינה על פני כדור הארץ לא עשתה את מה שישראל עשתה ועושה כדי להגן על אזרחים, אך בתושבי עזה נעשה שימוש כמגן בליסטי על ידי חמאס. ישראל מזהירה אזרחים מפני התקפות אוויריות קרבות ומסכנת את חיי חייליה כדי למזער נזק נלווה, אך רשתות החדשות בעולם מגנות את התנהלותה של ישראל בקמפיין הצבאי נגד חמאס תוך ציון מספרי הנפגעים האזרחיים – מספרי מנופחים ומוגזמים מאוד המסופקים על ידי חמאס עצמו.
לפי דו"ח שהוכן על ידי הפרלמנט הבריטי, הקואליציה של בעלות הברית ביצעה 29,000 גיחות אוויר ושחררה 105,000 חימושים (מונח דיפלומטי לפצצות, טילים ורקטות) נגד מוסול. רוב הנפגעים האזרחיים נגרמו בגלל הפצצות הקואליציה, אבל נשיא ארצות הברית וראש ממשלת בריטניה לא נקראו פושעי מלחמה.
"הנחישות האינהרנטית" לא עצרה את ההפצצות כדי לספק מזון ומים לעיראקים הלכודים במוסול, כי היא ידעה שדאעש יחרים את המצרכים וישמור אותם לעצמו. דאעש, כמו חמאס, לא אפשר לאזרחים חסרי הישע שהוא לכד בעיר למצוא מחסה מהפצצות בתוך רשת המנהרות שחפר מתחת לעיר. היכן היה קמפיין התקשורת הקורא ל"כל העיניים על מוסול" כמו מסע המדיה החברתית הקורא ל"כל העיניים על רפיח"?
סטנדרטים כפולים במלחמה נגד הרשע
חמאס גזר על שני מיליון עזתים גהינום חי – כזה שיכול היה להסתיים אתמול אם ארגון הטרור הפלסטיני היה מחזיר את בני הערובה שהוא חטף – מה שנחשב לפשע נגד האנושות – ונכנע. עם זאת, חמאס הוא כת מוות, המונעת על ידי יסודות אסלאמיים, נשק איראני, מזומנים מקטאר וגל תמיכה בינלאומית מאז 7 באוקטובר. שפיכות הדמים נמשכת, מנהיגי ישראל מתויגים כפושעי מלחמה והפלסטינים זוכים בתגמול על הטבח הגדול ביותר ביהודים מאז השואה. כל זאת בזמן שמנהיגים פרוגרסיביים במדינות כמו קולומביה, אירלנד וספרד מכריזים על תמיכתם במדינה פלסטינית.
ישראל חייבת להשמיד את חמאס בדיוק מאותה סיבה שבגללה הורכבה קואליציה בינלאומית להשמדת דאעש – שום סיבה אינה מצדיקה טבח, אונס המוני וחטיפה, ושום ארגון שמבצע פשעי רצח המוניים למען לייקים ברשתות החברתיות ולמען מציאת חן בעיני בכירים בטהרן לא יכול להתקיים בעולם מתורבת.
הנשיא האמריקני היה חבר טוב לישראל, והוא ניהל הפרעות רבות על שטויות בינלאומיות המכוונות נגד ישראל בבתי הדין הבינלאומיים ואפילו בבית הנבחרים האמריקני נגד השמאל הרדיקלי של מפלגתו הדמוקרטית. אבל ביידן היה סגן הנשיא של אובמה כשנכתבו תוכניות המלחמה למוסול, והוא ידע מה מונח על הכף ומה צריך להיעשות. בקריאתו לישראל לנהוג בזהירות – כאשר אזרחיה היו מוחזקים כחטופים, כאשר גבולה הצפוני נמצא תחת מתקפה מצד חיזבאללה והדרומי מתימן – הנשיא האמריקני האריך שלא בכוונה את הסכסוך, כמו גם את סבלם של החטופים ושל הפלסטינים בעזה.
הפרשן הבריטי דאגלס מארי אמר בצדק שישראל היא המדינה היחידה על פני כדור הארץ שאינה מורשית לנצח במלחמה. המציאות הטרגית היא פשוטה: אם ישראל לא תנצח במלחמה, המערב יפסיד בפעם הבאה שהעולם יאותגר על ידי כוחות כמו דאעש, צבא טרור מרושע שחייב להיות מובס בכל מחיר. לא ייתכנו סטנדרטים כפולים במלחמות נגד הרשע.
