"קיבוץ גלויות" איננו ספר שירה

״גלויות״, ספר שיריה הראשון של אילה אלבאז, אינו ספר שירה. ולא משום שאין בו שירים יפים וטובים, אלא משום שאין הוא ספר: כשמו של הספר כן הוא – קובץ גלויות – כרטיסים מודפסים בקופסת קרטון, ועליהם שירים קצרים; על הדש הפנימי של הקופסה, המשמשת ככריכה, נכתב ״ספר שירה מפורק, כיאה לתקופה״.

הגלויה הייתה צורת איגרת שנשלחה בזמנים ובמצבים שבהם לא ניתן היה לשלוח מכתב, מחיילים בשטח עד גלויות מאתרי תיירות בימים שלפני צילומי הסלפי והאינסטגרם. הצורה הזו, המאפשרת לכל אחד להיות הקורא בה ולא רק הנמען – חלפה מן העולם. אבל עבור המשוררת והסופרת אילה אלבאז, זו צורה שמאפשרת משחק: השירים נקראים בזה אחר זה אף שאינם מחייבים רצף, וכל שיר יכול להיפרד מהקובץ ולעטר את המקרר או את שולחן הכתיבה.

הצורה המיוחדת הזו אינה מקובלת בספרות, שלוקחת את עצמה ברצינות יתרה, אך עבור המשוררת היא חלק מהותי מניסיון למבט חדש ומשחקי על השירה. אלבאז היא חלק מחבורת ״מקליפות עושים ריבה״, שחבריה מפרסמים במרחבים הציבוריים ברחבי הארץ מדבקות עם פרגמנטים שיריים. כך יכולה השירה לפגוש את ההולך ברחוב, את עולה הרגל למירון ואת העומד בתור:

בִּירוּשָׁלַיִם אֵין כּוֹכָבִים נוֹפְלִים / מִי שֶׁרוֹצֶה לְהַבִּיעַ מִשְׁאָלָה שֶׁיֵּלֵךְ לַכֹּתֶל / רַק בַּמִּדְבָּר תּוּכְלוּ לִרְאוֹת מִשְׁאָלוֹת וְעוֹד מִשְׁאָלוֹת / נוֹפְלוֹת / וְאֵין אִישׁ רוֹאֶה אוֹתָן.

צורה משחקית בולטת מקשה לפעמים לתת את הדעת על התוכן, אך שיריה של אלבאז ראויים למבט בפני עצמם. כמו בהרבה ספרי ביכורים, יש בהם שירים טובים וגם שירי בוסר שלוקים בפרגמנטריות ושורות שנונות בלבד. יש בהם גם שירים חכמים וחזקים, שמתארים את חייה של משוררת חרדית וחוזרת בתשובה, שהתברכה במבט נדיב וביקורתי על העולם.

כמו שיריה, והצורה שבה בחרה להציג אותם, אלבאז אינה רוצה להיות מוגדרת. הרצון הזה מובן בעולם שמקטלג אנשים לפי לבושם ומקום הולדתם. ויחד עם זאת, שיריה של אלבאז עומדים בפני עצמם וראויים לבחינה בהתאם; לקורא – כמו זה המביט בגלויה שנשלחה אליו – לא נותר אלא לקוות שהמחברת תכתוב איגרת או ספר שירה שלם.

רוּחַ מִדְבָּר הוֹתִירָה חוֹל בְּעָרְפֵּנוּ / קַצְנוּ מִהְיוֹת עֲבָדִים // אַךְ לֹא שָׂבַעְנוּ מֵרָצוֹן לְאָדוֹן / אַתָּה אוֹסֵף וְאָנוּ מִתְפַּזְּרִים // וְשׁוּב אוֹסֵף לְאֲדָמָה אַחַת / וּמִתְפַּזְּרִים / חוֹזְרִים וְיָדֵינוּ דּוֹבְרוֹת שִׁבְעִים לְשׁוֹנוֹת / מְאַיְּמִים לִכְלוֹא אוֹתְךָ / בֵּין קִירוֹת עֲמוּסֵי סְפָרִים // בִּקַּשְׁתָּ בַּיִת / הָעַסְקָנִים אוֹמְרִים מְחִיר הַדִּיּוּר עָלָה / בְּנֵי הַתַּרְבּוּת קוֹרְאִים הַקַּרְקַע לֹא לָנוּ / עֲבָדֶיךָ אוֹמְרִים קָדוֹשׁ וּמַדִּירִים רַגְלֵיהֶם // תַּחַת גִּיגִית גְּדוֹלָה / רוּחַ מִדְבָּר הוֹתִירָה חוֹל בְּעַצְמוֹתֵינוּ

גלויות

אילה אלבאז

הוצאת עצמית, 39 גלויות