את הרב יהודה עמיטל, מייסדה של ישיבת הר עציון שבאלון־שבות וראש הישיבה במשך עשרות שנים, לא הכרתי ולא פגשתי מעולם באופן אישי. ההתוודעות הראשונה שלי אליו הייתה בהיותי נער צעיר שהעביר את רוב זמנו בהפגנות נגד הסכם אוסלו. תנועת השמאל הדתית "מימד" נתפסה בעיניי כיריבה פוליטית מעצבנת במיוחד. התווית הפוליטית מנעה ממני במשך שנים רבות להתעניין בדרכו הרוחנית של הרב, בתורתו ובשיטתו החינוכית.
לאלו התוודעתי לראשונה רק אחרי פטירתו, כאשר קראתי את הביוגרפיה "באמונתו", שכתב אלישיב רייכנר. שם נפגשתי לראשונה עם דמות מורכבת, רבת־אנפין, שכלתנית מחד אבל חסידית ומלאת רגש מאידך. דמות שהסמל שלה בעיני רבים מתלמידיה הוא השירה העוצמתית של המילים "וטהר ליבנו לעובדך באמת". דמות של מישהו שעוד לפני שהוא רב – הוא מחנך, ועוד לפני שהוא מחנך – הוא אדם במובן הרחב והמלא ביותר של המילה.
הספר החדש, "לעולם יהא אדם", מאפשר להיחשף לדמותו של הרב באופן נעים במיוחד. הספר כולל מאות תורות, "וורטים" אם תרצו, שנאמרו על ידי הרב עמיטל במהלך עשרות שנות רבנותו ולוקטו על ידי תלמידיו. רובם המוחלט של הרעיונות מתמצה בכמה שורות בודדות וקולעות, ומיעוטם מגיע לעמוד וחצי – מה שמאפשר קריאה נוחה וזורמת במיוחד. הרעיונות מחולקים לנושאים וניכר שעבודת הברירה, העריכה והמיון נעשתה בידיים מיומנות ומקצועיות.
פרקו הראשון של הספר, "הומור הוא סגולה ליראת שמיים", מפתיע ומותיר את הרושם שביקשו העורכים להשאיר. התורה הראשונה שבו מעודדת את הקורא לעזוב את "העצבים" בעבודת ה' ולהשתחרר מהם באמצעות הומור שיודע לפוגג אותם ולשמור את יראת השמיים נקייה ובהירה יותר. גם בפרקים הבאים ממשיך הרב לסנוט בתפיסות תורניות שגויות בעיניו. כך למשל, פעם שאל אותו תלמיד מדוע הוא אינו נוהג בחומרה מסוימת, והרב ביקש להתערב איתו שהטלית קטן שלו קטנה מזו של התלמיד. לשאלת התלמיד כיצד הוא יודע זאת ענה הרב, "אגיד לך – אם המשנה ברורה כותב 'וירא שמיים יעשה שיעור כזה' אתה חושב שהוא מתכוון אליך. אני שומע 'ירא שמיים' אז אני חושב שהוא לא מתכוון אליי". פרק נוסף ומפתיע לא פחות מוקדש לנושא "הכפירה מתחילה בהתנהגותם של בני אדם שומרי מצוות".
פרקים נוספים עוסקים בנושאים אמיצים כמו "יש רעבים ללחם ויש רעבים לתשומת לב", "נורמליות ושטות בעבודת ה'", "על חיבור התורה לדינמיות של החיים" ויש פרקים הגותיים יותר בנושאי תפילה, ציונות ומדינת ישראל, מהותו של לימוד התורה ואמונה בצל השואה. הצד השווה והמשותף לכל הפרקים הוא שהתורות נגישות מאוד, כך שבוגר ישיבת הר עציון הרואה את רבו מול עיניו ייהנה מהן מאוד, ויצליח לרכוש את מוסר השמועה ממש כעומד מול עיניו, אך גם מי שלא מכיר בכלל את דמותו של הרב עמיטל – יצליח לחוש אותה מבין חידודי המילים, השנינויות, העקיצות והאהבה הגלויה לתורה, להלכה, לעם היושב בציון, לחסד ולעשיית טוב.
"לעולם יהא אדם" פותח פתח מצוין להיכרות עם דמותו המפתיעה של הרב עמיטל, הרחוקה מאוד מהאופן שבו דמיינתי אותה לאורך שנים.
לעולם יהא אדם הרב יהודה עמיטל / ליקוט ועריכה: קותי גלעד ויאיר שטדלר / ידיעות ספרים
