ישנה חשיבות גדולה לאמירה העקרונית וההצהרתית של בג"ץ, המציבה מראה מול החרדים ואומרת להם די. אינף איז אינף איז אינף. "בית המשפט העליון קבע פה אחד כי בעת הזאת אין מסגרת חוקית המאפשרת להבחין בין תלמידי הישיבות ליתר המיועדים לשירות צבאי", קבעו השבוע תשעה שופטים. "בהתאם, לא נתונה למדינה הסמכות להורות על הימנעות גורפת מגיוסם, ועליה לפעול בהתאם להוראות חוק ביטחון. בהיעדר מסגרת חוקית אף לא ניתן להמשיך להעביר כספי תמיכות לישיבות וכוללים עבור תלמידים שלא קיבלו פטור או ששירותם הצבאי לא נדחה".
אחינו החרדים, בראתם לעצמכם סיפור פנימי עשיר וסגור על תולעת יעקב, שבט לוי, שעת השמד, "תורה מגנא ומצלא" ו"רבנן לא בעי נטירותא". סיפור מלא קסם שאפשר ללוות באיורים של צדיק ופריץ ועגלון ובית מרזח, רק חבל שהוא לא מתקשר עם המציאות שיצרה ההשגחה העליונה בתשפ"ד.
אתם דומים להפליא לרבני רבניכם לפני השואה. כמו אז יש עכשיו מלחמה בחוץ, והיא לא מתנהלת לצלילי הכליזמר שלכם. אם לא תתפכחו מיינה של תורת חוץ לארץ המשכרת ומשקרת – רע ומר יהיה גורלכם, ואיתו גורלנו. "וָאֶקַּח לִי שְׁנֵי מַקְלוֹת לְאַחַד קָרָאתִי נֹעַם וּלְאַחַד קָרָאתִי חֹבְלִים". דחיתם את מקל הנועם של תורת ארץ ישראל, בתמורה קיבלתם מקל חובלים שפגיעתו רעה.
לציבור הישראלי צריך להזכיר מנגד שגם הסיפור החרדי הוא מציאות. אמנם מציאות אטומה ולא מתקשרת, אבל מציאות. מיליון אנשים מגולגלים בתוך נייר של "כה עשו חכמינו", וכדי להציל אותם מעצמם אי אפשר להתכחש לסיפור שלהם וצריך להבין את החרדה שלהם. הם באמת חרדים שהילדים שלהם יפסיקו להיות חרדים.
זה מוביל אותנו לממשלה. לפני פסק הדין הנוכחי, היועצת המשפטית לממשלה העניקה לממשלה שנה להתארגן, והיא בחרה לשרוף את הזמן. לאחר שהחוק פקע במרץ שעבר, היועמ"שית סמכה את ידה על החלטה 682 המאפשרת להשהות את גיוס החרדים, בתנאי שבזמן הזה תקודם הצעת חוק רצינית. שנה חלפה, ועד לרגע זה לא הונחה בפני הציבור טיוטה משמעותית המביאה בחשבון את צורכי מערכת הביטחון במלחמה.
תחת זאת קידמה הממשלה שתי החלטות נוספות, שבוטלו השבוע בפסק הדין של בג"ץ. ההחלטה הראשונה הועברה על מנת לעקוף את הצו על־תנאי שהוציא בג"ץ בעניין התמיכות לישיבות המשתמטים. אסור לממן משתמטים? סבבה, לא נממן אותם אבל נגדיל את מסגרת המימון הכללית לישיבות. כך למשל, אם בישיבה חרדית כלשהי רשומים 100 תלמידי שיעור א', בני 17 שעדיין אינם חייבים בגיוס, ו־500 תלמידי שיעור ב' ומעלה החייבים בגיוס, נבטל את התקציב למשתמטים ונגדיל דרמטית את התקציב לכל ראש משיעור א'.
ההחלטה השנייה (1782) הייתה שהייצוג המשפטי הפרטי יכלול לא רק את הממשלה אלא גם את משרדי הממשלה והגופים הנלווים. היועמ"שית טענה שיש קשר בין ההחלטה הזו ובין המעקף שעשתה הממשלה בעניין התקציבים: מטרת הדרישה לייצוג נפרד איננה רק שעמדתה של הממשלה תישמע בבית המשפט, אלא גם שהיועץ המשפטי הפרטי ישמש פרשן של החוק בעבור המשרדים, במקום היועמ"שית, ובכך יאפשר להם לעקוף את צו הביניים בעניין התמיכות.
בג"ץ קיבל את עמדתה: "ייצוג נפרד איננו ייעוץ נפרד", קבע פוגלמן. "היתר ייצוג נפרד מאפשר ייצוג עמדתו המשפטית של הגוף המנהלי, ולא מקנה למייצגים את האפשרות ליטול מהיועמ"שית את סמכותה וחובתה כפרשנית המוסמכת של הדין".
הפוליטיקאים החרדים הם אלופי העולם בפרגמטיזם. יש להם פרדיגמות כמו "אונס רחמנא פַּטְּרֵיהּ", המאפשרות להם גמישות גדולה הרבה מעבר למה שנדמה מבחוץ. הם מבינים היום שאם לא יחתמו על חוק בר־עיכול, הציבור שלהם ישלם מחיר גבוה. כמה גבוה? ציפור לחשה לי שבמשרד המשפטים מדברים על הרחבת הסנקציות ממוסדות לפרטים. כך למשל, אברך משתמט לא יהיה זכאי להנחות במעונות ובארנונה. במשרד המשפטים מכחישים בינתיים אבל באווירה הציבורית הנוכחית יש קשב לרעיונות מהסוג הזה, שמשמעותם הכלכלית לפרט החרדי היא דרמטית.
אז איך מתקדמים מפה? אני רוצה להציע שלוש הנחות.
הנחה ראשונה: אפשר להגיע היום להסכמה חרדית חלקית על חוק הכולל גיוס 3,000 צעירים חרדים בשלב ראשון. חוק כזה לא יפגע בשום לומד תורה, והמאגרים למימושו מונחים מתחת לפנס. צפו למשל בכתבה בערוץ 12 על תלמידי "ישיבות הנושרים", המבלים בחופשות סקי מטעם הישיבה בשווייץ; גם בעיתון זה פורסמה לאחרונה כתבה נרחבת על המוסדות הללו ("ישיבה על הגדר" מאת משה ליפשיץ, מוסף שבת, 5.4.2024) . כן, שמעתי את נאום הרב משה מאיה מש"ס ("גיוס לצבא זה העברה על דת. אסור למי שלא לומד ללכת לצבא, מי שהולך היום לצבא יצא מחלל שבת"), וכן, בניגוד לתיאוריות התלושות של אבישי בן־חיים, בפועל הרבנים הספרדים פונדמנטליסטים לא פחות מאחיהם האשכנזים. ועדיין יש מציאות, והח"כים החרדים מבינים אותה היטב.
הנחה שנייה: קו השבר בין מחנה רק־לא־ביבי ורק־ביבי עמוק כל כך, ששום צד לא יוכל להקים ממשלה בלי החרדים, והמרכז־שמאל תמיד יציע להם הרבה יותר. ממשלת הימין יכולה להעביר חוק טוב יותר מחוק עתידי שיעביר גנץ.
הנחה שלישית: חוק בהסכמה חרדית, גם אם בבחינת "כופין אותו עד שיאמר רוצה אני", אפקטיבי עשרות מונים מחוק בכפייה, והוא יביא יותר חיילים לבקו"ם. השורה התחתונה היא שהממשלה צריכה להעביר חוק עם מספר מינימלי של 3,000 צעירים מגויסים לשירות סדיר, גם אם לא יזכה להסכמה רחבה בכנסת.
