לפני שבע שנים, כשילדינו היו ממש קטנים, החלטנו להפקיד עבורם סכום כסף לחיסכון בקופת גמל להשקעה. למרות החשש מתנודות חדות והסיכון הכרוך בכך, הבנו שלאורך זמן שוק המניות מניב תשואה עודפת, ובהתחשב בכך שהחיסכון הזה עתיד לשמש אותם רק כשיגדלו, בחרנו להפקיד את הכסף במסלול מנייתי. את הכסף הפקדנו באחד מבתי ההשקעות המובילים, כזה שבולט בתשואות שלו לאורך זמן וידוע בניהולו המקצועי. לאחרונה החלטתי לבחון את התשואות שהניב החיסכון.
ובכן, בפרק הזמן הזה עמדה התשואה בחסכונות הללו על כמעט 90%. זה נראה טוב, אבל ממש באותה תקופה, מדד 500 s&p האמריקני, המגלם את ביצועי 500 החברות המובילות בארה"ב, עלה בכמעט 120%. כלומר, אם הייתי לוקח את הכסף הזה ומפקיד אותו בתעודת סל או במוצר פיננסי "טיפש" אחר העוקב אחר המדד האמריקני, הייתי מניב לילדי עוד 30%.
עד כמה המציאות הזו עקבית? אם ניקח למשל את העשור שבין ינואר 2014 לדצמבר 2023, נגלה שקרנות ההשתלמות המנייתיות הניבו בממוצע 95%. הקרן המוצלחת ביותר הגיעה ל־135%, וזה כמובן לפני הורדת דמי ניהול. באותו זמן, מדד 500 s&p זינק ב־160%. נכון, צריך לשים לב גם לפערי המטבע – המדד האמריקני נקוב בדולר, אבל הנתונים רלוונטיים גם אם ניקח בחשבון את שערי המטבע המשתנים.
כיניתי את המדד הזה טיפש, ואפשר גם להשתמש במונח עדין יותר: פסיבי. במעקב אחרי מדד מסוים אין שום צורך בניהול של הכסף או במומחיות מקצועית של מנהל השקעות מדופלם. למעשה, הפקדתי את הכסף בבית השקעות שגבה ממני דמי ניהול (כולל הוצאות ישירות) שהסתכמו בקרוב ל־0.8%, דמי ניהול שאמורים לכאורה לגלם את המומחיות והיכולת שלו להניב תשואה עודפת. בפועל הוא הניב הרבה פחות מהמדד המרכזי בארה"ב, שאחריו אפשר לעקוב בדמי ניהול זולים בהרבה.
הנתונים הללו חוזרים ומעלים את השאלה: אם מעקב פשוט אחרי המדד המוביל של ארה"ב מניב תשואה גבוהה יותר, מהו הערך המוסף של הגוף המוסדי שמנהל לנו את הכסף וגובה על כך דמי ניהול במאות מיליוני שקלים?
לא ברור עד כמה חברות הבינה המלאכותית ותעשיית השבבים יצליחו לתרגם את הבאז שנוצר סביבם למוצרים, שירותים וממילא לרווחים ולהמשך מגמה חיובית
השבוע האזנתי לריאיון עם מנהלת השקעות שמילאה תפקיד בכיר באחד הגופים הפיננסיים הגדולים בארץ. היא נשאלה את השאלה הזו בדיוק, והשיבה: "זה בהחלט אתגר משמעותי. מדד כמו 500 s&p הוא מדד שקשה מאוד להכות לאורך זמן. אני לא בטוחה שאפשר למנות יותר מ־10 מנהלים שהצליחו לעשות זאת באופן עקבי לאורך שנים". היא אף הודתה שהתיק המנוהל שלהם מכיל אחזקות רבות במדד או בחברות המרכיבות אותו.
ההכרה הזו הולכת ומחלחלת, וגם החברות הפיננסיות עצמן – בתי ההשקעות וחברות הביטוח, כבר לא יכולות להתעלם מכך. מה שהחל כטפטופים לפני שנים בודדות, בפתיחת מסלולי גמל, פנסיה והשתלמות שעוקבים אחרי מדדי מניות שונים ללא ניהול אקטיבי של מנהל השקעות, ובהתאם לכך מציעים דמי ניהול זולים יותר, הפך לתופעה רחבה בשנה וחצי האחרונות. עוד ועוד גופים פיננסיים מציעים מסלולים עוקבי מדד 500 s&p בחסכונות השונים. כיום מנוהלים במסלולים הללו, בפנסיה ובגמל, יותר מ־100 מיליארד שקלים. זהו סכום הגדול פי חמישה מסך הכספים שנוהלו שם בתחילת שנת 2023. למעשה, מדובר בכ־7% מכספי החסכונות שמנוהלים במסלול הזה.
סיבה נוספת להתרחבותם של המסלולים עוקבי מדד, היא העובדה שרשות שוק ההון עצמה חייבה את הגופים לפתוח מסלולים מהסוג הזה, במסגרת "רפורמת המסלולים" ויישום חלק ממסקנות ועדת יפה, מהלך שיושלם בשבוע הקרוב. אבל נניח כרגע לרפורמה הזו, ונתמקד באותם מסלולים עוקבי מדד s&p.
עניין של תמהיל
אז כאמור, המסלולים הללו הניבו בשנים האחרונות תשואה מצוינת. אבל האם גם האופק נראה ורוד, והאם הנהירה הזו למדד האמריקני היא הדבר הנכון? ובכן, חשוב לשים לב לעניין הבא:
אכן, אם נסתכל על השנים האחרונות, ובמיוחד על החודשים האחרונים, נראה שהבורסה האמריקאית לא עוצרת. בתוך פחות משישה חודשים, מדד S&P 500 עלה בכ־15%. אבל התמונה הזו עלולה להטעות, והיא לא מגלמת את הסיכונים שנוצרו ושלמעשה הולכים ומתרבים ככל שהמדד עולה.
רבים מכם שמעו בוודאי על ההתעוררות הגדולה בתקופה האחרונה של מניות הטכנולוגיה בכלל וחברות הבינה המלאכותית בפרט. חלקן טסו בעשרות אחוזים, ויש גם כאלה שהמניה שלהן הכפילה את עצמה ואף יותר. על רקע העלייה החדה בשווי מניותיהן של חברות הטכנולוגיה, הן הולכות ותופסות נפח גדול יותר מהמדד האמריקני. כך נוצר המצב הנוכחי שבו עשר המניות הגדולות במדד S&P 500 מייצגות יחד כ־36% משוויו, ואילו שאר 490 החברות מייצגות "רק" 64%. אם נהיה ממוקדים אף יותר, נגלה שמשקלן של 8 מתוך אותן 10 המניות מגיע לשליש מהמדד, כולן כאמור חברות טכנולוגיה – מיקרוסופט, אפל, אנבידיה, אלפאבית (גוגל), מטא (פייסבוק), אמזון וברודקום. רובן ככולן נסקו בשנה האחרונה בשל הגאות וההייפ שנוצרו סביב עסקי הענן וטכנולוגיית הבינה המלאכותית.
התוצאה של התהליכים הללו היא שמדד S&P 500 כבר לא מייצג בצורה טובה את הכלכלה האמריקנית. אם בוחנים את הביצועים של מדדים אחרים, רחבים יותר בארה"ב, שכוללים גם חברות קטנות ובינוניות וממגוון גדול יותר של תחומים, התשואה שם נמוכה בהרבה. הפורמט הנוכחי של המדד מוטה לכיוון הטכנולוגיה, והוא הולך ונעשה דומה יותר למדד הנאסד"ק.
כאשר אנחנו מצויים בשיא, יודע כל משקיע נבון, הסיכון לרדת גבוה. מעבר לחשש מהיווצרות בועה, או מאפשרות של מיתון בארה"ב מצד אחד או התפרצות מחודשת של האינפלציה מצד שני – תופעות שלכל אחת מהן עלולה להיות השפעה שלילית על שוק המניות – לא ברור עד כמה חברות הבינה המלאכותית ותעשיית השבבים יצליחו לתרגם את הבאז שנוצר סביבם ואת ההשקעה האדירה, למוצרים, שירותים וממילא לרווחים ולהמשך מגמה חיובית. כגודל הציפייה של התקופה האחרונה, כך עלולה להיות האכזבה ככל שהדברים לא יסתדרו.
אז האם המגמה תימשך או שנראה נפילות? אף אחד לא באמת יודע. מה שאנחנו כן יודעים הוא שההיצמדות למדד הזה הולכת ונעשית פופולרית, ולכן חשוב להבין גם את הסיכונים. כלל ברזל בהשקעות הוא פיזור. להשקיע את כל החסכונות שלנו אך ורק במדד האמריקני, עלול להיות מסוכן מדי, מצד שני, לאורך זמן ובפרספקטיבה של שנים הוא עשוי להוכיח את עצמו; כך היה בעבר, ובהחלט ייתכן שכך יהיה גם בעתיד. מתוך הבנת הפוטנציאל במסלול הזה, כמו גם הבנת הסיכון והצורך בפיזור, אפשר גם לחסוך בדמי ניהול באמצעות היצמדות למדדי מניות, וגם לייצר תמהיל נבון שיכול להניב תשואה נאה לאורך זמן.
אין לראות באמור ייעוץ להשקעה או המלצה לפעולה כלשהי
