נָא לֹא לְהַפְרִיעַ
אַתְּ לֹא עוֹשָׂה לְאַף אֶחָד טוֹבָה,
אַרְצוֹת הַבְּרִית.
אַתְּ מְמַלֵּאת לְמֶחֱצָה חוֹבָה,
אֶת חוֹבָתֵךְ הַמּוּסָרִית.
בַּחֲמִיצוּת, לְמֶחֱצָה,
רוֹצָה וְלֹא כָּל כָּךְ רוֹצָה,
לְמֶחֱצָה, לִשְׁלִישׁ, לִרְבִיעַ –
אֲבָל חוֹשֶׁבֶת שֶׁמַּגִּיעַ לָךְ גָּבִיעַ.
וְגַם אִם הַמּוּסָר מִן הַחֶשְׁבּוֹן יוּסַר,
וְאֶת תּוֹעֶלֶת נִשְׁמָתֵךְ נַשְׁמִיט,
הֵן זֶה לָךְ צֹרֶךְ הַבָּשָׂר,
זוֹ חוֹבָתֵךְ הַקִּיּוּמִית.
מָה שֶׁנִּרְאֶה לָךְ הֲגַנָּה
עַל אֲחוֹתֵךְ,
עַל אֲחוֹתֵךְ־קְטַנָּה,
הֲרֵי הוּא מִלְחַמְתֵּךְ עִם הַחוֹתֵךְ
בִּבְשָׂרֵךְ הַחַי וְנָא,
עִם הַמֵּקִיף אֶת אֳפָקַיִךְ
עִם הַמֵּצֵר אֶת עוֹרְקַיִךְ,
עִם גּוּף הַסֶּרֶט
שֶׁיָּבוֹא אַחֲרֵי הַבְּקָרוֹב,
עִם נֵד הַדָּם הַמְּבַשֵּׂר אֶת
הַבְּכוֹרוֹת וְהֶעָרֹב.
זֹאת הֲגַנָּה עַל עֶמְדָּתֵךְ הָאַחֲרוֹנָה.
אַתְּ לֹא קוֹשֶׁרֶת אֶת הַיָּד הַנְּכוֹנָה.
אַרְצוֹת הַבְּרִית,
צָרְפַת, גֶּרְמַנְיָה, בְּרִיט,
אַתֶּן יוֹדְעוֹת עָמֹק בְּלֵב וָקֶרֶב:
אֲנַחְנוּ בִּשְׁבִילְכֶן הַחֲגוֹרָה,
שֶׁמַּחֲזִיקָה גַּם מִכְנָסַיִם גַּם גּוֹרָל
וּבָהּ תְּלוּיָה הַחֶרֶב,
וּבָהּ אַתֶּן עוֹמְדוֹת לְהִבָּחֵן.
בָּהּ, וּבַיְּהוּדִים בְּקִרְבְּכֶן.
אֲנַחְנוּ וִיהוּדֵיכֶן – בְּשַׂר הַתּוֹתָחִים
אֲשֶׁר סוֹפֵג רִאשׁוֹן עַל הַפְּתָחִים.
שֶׁלָּכֶן הֵן שְׁלוֹשׁ הַחֲזִיתוֹת,
אֲנַחְנוּ וְאוּקְרָאיְנָה וְטַיְוָאן.
עוֹלָם חָפְשִׁי שֶׁלֹּא יֹאחַז אִתּוֹ
אוֹתָנוּ וְאוֹתָן –
אַחַת דָּתוֹ.
חֻרְבָּן.
מִיְּדֵי קָרְבָּן.
חוֹבֵשׁ טוּרְבָּן.
אוֹ סֶרֶט רֹאשׁ יָרֹק.
אוֹ, אִם זֶה מְנַחֵם אֶתְכֶן,
מִידֵי הַוּוֹק.
וְאַתֶּן פּוֹזְלוֹת אִירָאנָה.
וּלְעַזָּה מוֹשִׁיטוֹת עֶזְרָה.
לֹא, שׁוֹטוֹת הָעֲיָרָה –
טַיְוָואן, אֲנַחְנוּ וְאוּקְרָאיְנָה.
כָּאן, בִּשְׁלוֹשָׁה מִינֵי מִזְרָח,
כָּאן הַגִּזְרָה.
וְאִם מַתְאִים לָכֶן לִשְׁמֹר שָׁרִיעָה
וְאֵין לָכֶן לֹא חֵשֶׁק לְהַכְרִיעַ,
וְלֹא, אֲפִלּוּ, דֵּי יָשְׁרָה לִפְחֹד,
שֶׁלֹּא לוֹמַר לְהִלָּחֵם
עַל שֶׁלָּכֶן –
נָא לְפָחוֹת
לֹא לְהַפְרִיעַ.
חֵן חֵן.
