ההתלבטות של בני גנץ על כניסה לפוליטיקה נכנסה לא מכבר לשנתה הרביעית. זו תהיה גם השנה האחרונה. מעבר לחגים חוזרת הכנסת, ואחרי שתחזור תחל ההתנעה לקראת בחירות.
התלבטותו הממושכת של הרמטכ"ל לשעבר נובעת בעיקר מכך שהוא לא מצוי בטמפרטורת הרתיחה שמאפיינת בדרך כלל גנרלים שמכוונים הכי גבוה שאפשר. לא סכין בין השיניים אלא מחשבה בראש. כמו שאמר רבין, מבחינתו זו אופציה ולא אובססיה, ובניגוד לרבין גנץ באמת מתכוון לכך.
כמי שהעביר ארבעה עשורים הרחק מהמשפחה, גנץ ירצה להקריב עוד עשור רק בשביל תפקיד משפיע מאוד, ו"מאוד" מתייחס לכל הפחות לתפקיד שר החוץ או הביטחון. הוא לא יצא להרפתקה רק כדי לתקן את מערכת החינוך או להיות חבר כנסת זוטר. ניסיון העבר וסקרי ההווה מלמדים שהמקום השני במפלגת מרכז־שמאל אינו מקרב אותך לאזורים הגבוהים, דלילי החמצן. גם אם לפיד או גבאי יזכו לעשרים מנדטים, ואפילו אם ייכנסו לממשלה, הם ייקחו את התפקיד הבכיר ויותירו לבאים אחריהם תיקים בינוניים, לכל היותר.
ההתבטאות של גבאי בשבוע שעבר נגד ישיבה בממשלה עם נתניהו מגבירה את הסיכוי שהעבודה תשב באופוזיציה, והיחסים העכורים של לפיד עם ראש הממשלה ועם החרדים לא תורמים לתסריט של ממשלת ליכוד־יש עתיד. הדרך הארוכה־קצרה אל שולחן הממשלה עוברת בהקמת רשימה חדשה.

אבל האם גנץ בנוי נפשית למחירים הכבדים של עמידה בראש? בציבור הוא פופולרי מאוד, בוודאי יותר מכל פוליטיקאי אחר במרכז־שמאל, אבל יש גם כמה אותות אזהרה. לארבעה מכל עשרה ישראלים אין דעה לגביו. ההסבר הוא שרבים זוכרים את גנץ מתפקידו כרמטכ"ל, אולי הפופולרית במשרות ישראל, אבל הם לא יודעים מה דעותיו. ברגע שיפתח את הפה, לא משנה מה יגיד, הוא יחטוף. כשגנרל עובר לפוליטיקה, כל יום מגרד ממנו עוד שכבה דקה של דקרון בצבע זית.
הקולות שנשמעים מסביבת גנץ הם של הקמת מפלגה חדשה. אחרת, לשם מה הוא זקוק לזמן, כפי שטוענים מקורביו? כדי לקבל שריון אין צורך בזמן, רק במסרון אחד לגבאי או לפיד. ככל הידוע, בסביבתו כבר עמלים על המהלכים הטכניים הסבוכים הכרוכים בהתנעת רשימה כזו.
הקמת מפלגה היא גם המשך המו"מ באמצעים אחרים. אפילו חמישה־שישה מנדטים בסקרים הם סחורה שראשי העבודה ויש עתיד יסכימו לקנות, כמעט בכל מחיר.
ויש עוד אפשרות, שכרגע היא היפותטית, ונתניהו גם הכחיש אותה בזעם, אך מתאימה לו מאוד: מה יקרה אם ראש הממשלה יציע לגנץ את תיק החוץ במינוי אישי? זו תהיה מכה אנושה, אולי מכת מוות, ליריביו מהאופוזיציה, בבחינת "שניים רבים והשלישי לוקח". זו תהיה מהלומה גם לבכירי הליכוד, הפרד ומשול שימנע מנתניהו אפשרות למרד פנימי. ואם נתניהו יציע רק את התיק בלי מקום בכנסת, הוא גם ימנע את האפשרות של הכנסת סוס טרויאני שידיח אותו, אם יוגש נגדו כתב אישום. לפי תגובת נתניהו ("השקפותיו רחוקות מהשקפות הליכוד"), אין תסריט כזה בינתיים.