מיליוני צרפתים ייצאו מחרתיים לסיבוב שני בבחירות בצרפת. זהו אירוע דרמטי, אולי אפילו היסטורי, שיקרין על אופייה של צרפת ושל אירופה כולה בשנים הבאות. בסיבוב הראשון, שהתקיים לפני שבוע, זכתה מפלגת הימין הקיצוני, "האיחוד הלאומי" בראשותה של מרין לה־פן, בשיעור חסר תקדים של 33 אחוז מקולות המצביעים. אחוז ההשתתפות בבחירות היה מהגבוהים בהיסטוריה הצרפתית, והוא מסמן את שיאו של תהליך שורשי, עמוק ומתמשך של התחזקות הימין בצרפת. אם לה־פן תזכה ברוב גם בסיבוב השני והמכריע, זו תהיה נקודת מפנה שתוצאותיה ישפיעו על אירופה כולה, על מערכות היחסים שלה עם רוסיה ועל ברית נאט"ו. תוצאות הבחירות יהדהדו גם בישראל ובמזרח התיכון כולו, מתל־אביב ועד טהרן, ממדינות המגרב ועד מאלי וניז'ר.
גם לאחר שטיהרה את שורות המפלגה ממכחישי שואה ושינתה את שמה ל"האיחוד הלאומי", החשד הבסיסי שלה־פן היא אנטישמית בארון נותר על כנו
בשבוע האחרון התגייסו נשיא צרפת עמנואל מקרון ותומכיו לייצר בלוק פוליטי שיחסום את לה־פן ואת מועמד האיחוד הלאומי לראשות הממשלה, ז'ורדן ברדלה בן ה־29, מלממש את הפוטנציאל האלקטורלי של הסיבוב הראשון. המאמצים הגיעו לשיאם בהסכם הצבעה טקטי עם מפלגת השמאל הקיצוני בראשות ז'אן לוק מלנשון, שבמסגרתו המועמדים בכל מחוז נקראים להתאחד תחת העיקרון "רק לא לה־פן". על פי ההסכם, בכל מחוז בחירה שהמועמד של לה־פן לא צבר בו מחצית מהקולות, שאר המועמדים צריכים לפרוש מהמרוץ ולקרוא לתומכיהם להעביר את קולם למועמד מוסכם אחר.
האם הטקטיקה הזו תעבוד? בימים הקרובים נדע. האמת היא שהטקטיקה הזו מעוררת לא מעט בעיות, שלא לומר שאט נפש, שכן השמאל הקיצוני של מלנשון בעייתי לא פחות מהימין הקיצוני. וכל מי שחושש מהימין בראשות לה־פן, צריך לחשוש גם מהזרקת כוח לשמאל האגרסיבי, האנטישמי והפרו־פלסטיני שמייצג מלנשון. זהו שמאל שנטל חלק בהפגנות נגד ישראל מאז שבעה באוקטובר, ומטיל ספק בעצם זכות קיומה. ולמרות משקלו הנמוך יחסית – הקולניות שלו ויכולתו להוציא המונים להפגנות כבשו את המסכים.
לא מפתיע שבנתונים אלה, הקהילה היהודית הגדולה והחשובה בצרפת מוצאת את עצמה במצב שהוא בבחינת זו נבלה וזו טרפה. למרות הדרך שעשתה לה־פן בשנים האחרונות, בניסיון לבדל את מפלגתה ואת עצמה באופן אישי מהשורשים האנטישמיים הגסים של המפלגה שהקים אביה, ז'אן מרי לה־פן, הקהילה היהודית בצרפת נותרה סקפטית. שום דבר לא יכול למחוק את הזיכרון ההיסטורי של יהודי צרפת, ודאי לא את הכחשת השואה של לה־פן האב, שטען שתאי הגזים היו "פרט שולי" בהיסטוריה של מלחמת העולם השנייה.
גם לאחר שהבת הדיחה את אביה מהמפלגה, טיהרה את שורותיה ממכחישי שואה ושינתה את שמה מ"החזית הלאומית" ל"האיחוד הלאומי", החשד הבסיסי שלה־פן היא אנטישמית בארון נותר על כנו. לפי הנחת היסוד הזו, כל המסע שעברה בשנים האחרונות נועד לחלץ את המפלגה מהשוליים הפוליטיים ולהעניק לה את הלגיטימיות הדרושה מצד הקהילה היהודית, כדי ליצור לה דימוי נקי שיאפשר לה לאחוז במוסרות השלטון. והנה הרגע הזה הגיע, הוא כאן. אך חובת ההוכחה עדיין נותרה על לה־פן.
מנגד, הברית הלא פורמלית של מקרון עם חזית מפלגות השמאל, שחלקן הציגו בחודשים האחרונים אהדה בלתי מוסווית לחמאס ולדגל הפלסטיני, החריפו מאוד את החשש מעלייתו של גל אנטישמיות המוסווית כאנטי־ציונות. יהודי צרפת חשים אפוא כעת בלתי מוגנים מימין ומשמאל כאחד.
קשרים מפוקפקים עם פוטין
לכן היה זה מפתיע כאשר השר לענייני תפוצות עמיחי שיקלי הניח בצד את כל הדקויות הדיפלומטיות, את המתח עם צרפת על רקע סילוקה של ישראל מתערוכת הנשק בפריז, ואת הרגישויות הפוליטיות וההיסטוריות של יהודי צרפת. לה־פן מצוינת לישראל, אמר בריאיון השבוע לתוכנית הבוקר של קלמן ליבסקינד ואסף ליברמן. לדבריו, יש לה עמדה נחרצת לגבי חמאס והיא מצדדת בישראל בהאג. לשאלה האם נתניהו מסכים איתו, הוא היסס לרגע אבל אז חתם: נראה לי שאנחנו באותה דעה.
התמיכה הבלתי מסויגת של שיקלי בלה־פן היא חלק ממסע ארוך של תמיכה בימין האירופי בכלל. בינואר נפגש שיקלי עם בכירי מפלגת הימין הפופוליסטית בשוודיה, "השוודים הדמוקרטים", במהלך ביקור לא רשמי שקיימו בישראל. למפלגה, שהיא השנייה בגודלה בפרלמנט השוודי, יש שורשים ניאו־נאציים ואנטישמיים, והיא נמנית עם כמה מפלגות אירופיות שעד כה נמנעה ישראל מלקיים עימן קשר רשמי בגלל הרקורד המביך שלהן. לפני חודש וחצי אף נסע שיקלי לספרד לעצרת של מפלגת הימין הקיצוני הספרדית VOX לקראת הבחירות לפרלמנט האירופי. מצעה של זו כולל את סגירת שערי ספרד למהגרים נטולי מסמכים, הגבלה על הפלות, וביטול חוקים נגד אלימות. המפלגה אף הואשמה בעבר בפתיחת שעריה לניאו־נאצים, בהם מכחיש השואה מברצלונה פדרו וארלה.
באותה עצרת נאם שיקלי על האיום שנשקף לציוויליזציה המערבית ולעולם כולו מהאסלאם הרדיקלי, וגינה את ראש ממשלת ספרד פדרו סנצ'ז על רצונו להכיר במדינה פלסטינית. שומעיו נהנו בוודאי לשמוע את דבריו על "מדיניות ההגירה חסרת האחריות" של האיחוד האירופי, ועל תפיסת הרב־תרבותיות שאותה כינה "כישלון מוחלט שהביא את היבשת אל סף של סכנה קיומית".
יש לציין כי המפלגה הספרדית נתמכת על ידי מנהיגי ימין בעולם ובהם ראש ממשלת הונגריה ויקטור אורבן, ראש ממשלת איטליה ג'ורג'ה מלוני, נשיא ארגנטינה חאבייר מיליי, וכמובן מרין לה־פן.
