מצב ההתיישבות הציונית־דתית ביש"ע נראה ממבט ראשון טוב מאי פעם. יש לכך שתי סיבות עיקריות: א. "ההתנחלות בלבבות". קשה להסתיר את החיבה וההערכה בציבור לתרומת הדמים הגדולה שהציבור הנזכר תורם לצערנו במלחמה האחרונה, ולנאמנותו ולמסירותו להצלחת כוחות הביטחון במערכה. ב. יש לי מחלוקות לא קטנות עם דרכו של כבוד שר האוצר בצלאל סמוטריץ' בדברים רבים. אך התפעלותי מחריצותו ומהצלחותיו (בעזרת גורמים נוספים) בקידום ההתיישבות והכבישים ביו"ש גדולה מאוד, ויש בהן כדי לשנות את המפה כולה לטובה. אבל שני גורמים בעלי משקל מסכנים סיכון ממשי את המשך קיומנו כאן למרות מספרנו הגדול. היריעה קצרה, ולכן אכתוב כעת על החמור שבהם.
לא מעט נכתב על מעשי אלימות, ואפילו אלימות קשה, שהסתיימה לעיתים במוות, מצד צעירים שנכנה אותם כאן בכלליות לא מדויקת "נערי גבעות". לא אתייחס אליהם לפני שאציין בקול גדול את תרומתן הציונית הרבה של החוות שהוקמו ביו"ש, חוות חקלאיות של גידולי קרקע ורעיית צאן, המאפשרות לנו להתמודד ולו חלקית עם ההתפשטות הבלתי חוקית והבלתי מרוסנת של ערבים על אדמות המדינה ביו"ש, בסיוע אירופי מכוון ונדיב. ההתפשטות הזאת מכוונת לסגור על היישובים היהודים ועל הדרכים אליהם, ועצירתה היא אינטרס חיוני מאין כמותו.
אך בשטחים הפתוחים ביו"ש מסתובבים גם צעירים שנפלטו ממסגרות חינוך ברחבי הארץ, והחוק לגביהם אפילו אינו המלצה. הם מגיבים באלימות כשהם מותקפים, ועל כך לא אבוא כאן בטענות. הם מגיבים באלימות גם כעבור ימים מהעת שהותקפו, וגם כלפי ערבים לא מובחנים, הבאים מסביבתם הקרובה או הרחוקה של הערבים התוקפים. גרועים מהם שבעתיים צעירים (או מבוגרים) המסיתים נערים צעירים, שאינם בני העמדה לדין, לפעולות אלימות נגד רכוש ערבי, ולעיתים נגד בני אדם, באמצעות הצתות ודברים אחרים. לפני כמה שנים, ליד גוש עציון, נערים שדומני שלא היו בני מצווה השליכו בקבוק תבערה על נהג מונית ערבי בעת נסיעתו. נזקיו וכאביו קיימים עד היום. מישהו מסר בידם את הבקת"ב הזה.
העיתונות "שלנו" מתעלמת דרך קבע ממעשים כאלו, אך הם מופיעים בהרחבה בעיתונות של השמאל ("הארץ" וכדומה) ולרוב בהגזמה פרועה. אך בסיס הסיפור הוא לרוב אמת, ואני יודע זאת מאנשי התיישבות. חוסר האמון המוצדק לעיתונות השמאל והכעס עליה מביאים אותנו להתייחס לידיעות האלו בביטול ובאי אמון. אנו נגררים אחרי עיתונות הימין, שמאמינה שהחשודים הנעצרים על בסיס המעשים האלו נרדפים בידי שב"כ, בלי שיש לנו כלים נכונים כדי לבדוק את האמת. רבים מן העצורים ומן המורחקים זמנית מיו"ש השתתפו במעשים אלימים ולא ראויים, שבהנחה שהם אמת, כולנו היינו מוקיעים אותם כבלתי אנושיים. שר הביטחון, המשטרה ושב"כ אינם משקרים כל הזמן. השקרים של שב"כ מלפני עשרים ושלושים שנה אינם מדיניותו היום.
התעלמותנו השיטתית מהמעשים האלו גורמת להתעלמות מקטרוג לא קטן הקיים גם היום עלינו מצד השמאל, למרות מעשינו הטובים בעת המלחמה, וביכולתנו למנוע זאת אם נרצה בכך. גרוע מכך, המלשינות של עיתוני השמאל עוברת בכוונה תחילה אל עיתוני אירופה ואמריקה, ומשם אל ממשלותיהם. לאחרונה החלו ממשלי ארה"ב, קנדה ומדינות אחרות להטיל סנקציות כלכליות ואחרות על יחידים וארגונים ביו"ש. העיצומים שהטילה ממשלת קנדה על תנועת ההתיישבות "אמנה" עדיין לא גרמו נזקים בעלי משקל, אך החרמות הללו, הכוללים גם חסימת חשבונות בבנקים, עלולים להזיק לאין שיעור לבנייה היהודית ביו"ש וגם לתפקוד השוטף ביישובים. אין לנו רשות להתעלם מכך, ואין לנו רשות לתת לחבורות צעירים משולחי רסן "מן הגבעות" לנהל את חיינו ואת עתידנו ביהודה ושומרון. האשמות (מוצדקות!) כלפי עיתונות השמאל וכלפי הממשלות הזרות לא יפתרו את בעייתנו. על הצעירים המנהלים את חיינו כך יש בכוחנו להשתלט, אם נפשיל שרוולים ונתחיל לעבוד גם מעבר לחלקת הדשא שמול פתח ביתנו.
