פלסטינים שחיים בחו"ל רוצים להיות מעורבים בקבלת ההחלטות הפלסטינית, בטענה שאין לרשות הפלסטינית ולא לאש"ף זכות לדבר בשם כל הפלסטינים.
בשנת 2017, חלק מהאוכלוסייה הפלסטינית המתגוררת מחוץ ליהודה ושומרון ולרצועת עזה, הכריזה על הקמת ארגון בשם "הוועידה העממית לפלסטינים בחו"ל". הארגון, שמתיימר לייצג 6-7 מיליון פלסטינים המפוזרים ביותר מ-50 מדינות ברחבי העולם, מתנגד נחרצות להסכמי אוסלו, שנחתם בין ישראל לאש"ף ב-1993, ותומך ב"התנגדות" לישראל.
מנהיגי הארגון אומרים כי הדחף העיקרי מאחורי הקמתו הוא "הדחיקה לשוליים" של פלסטינים בחו"ל מאז החתימה על הסכמי אוסלו.
לפני 1993, הייתה הסכמה למחצה בקרב הפלסטינים כי אש"ף הוא "הנציג הלגיטימי הבלעדי של העם הפלסטיני". אולם לאחר החתימה על הסכמי אוסלו, עברה הנהגת אש"ף מתוניס וממדינות ערב אחרות לגדה המערבית ולרצועת עזה. כאשר אש"ף החל לרכז את רוב מאמציו בפלסטינים ביהודה ושומרון וברצועת עזה, קשרי הארגון עם הפלסטינים בחו"ל הידרדרו יותר ויותר.
בשלושת העשורים האחרונים התכנסו ברמאללה באופן קבוע הוועד הפועל של אש"ף, גוף מכריע לקבלת החלטות, ומוסדות נוספים הקשורים לארגון. לאש"ף אין עוד משרדים ברוב מדינות ערב.
מנהיגי אש"ף דוחים אאוטסיידרים
נשיא הרשות הפלסטינית, אבו מאזן, המשמש גם יושב ראש הוועד הפועל של אש"ף, כועס יחד עם מנהיגי אש"ף נוספים על הקמת הוועידה העממית לפלסטינים בחו"ל. הם רואים באש"ף כ"נציג הלגיטימי הבלעדי של העם הפלסטיני" ואיום ישירות עליהם של הארגון.
נציגי הפלסטינים בחו"ל טוענים כי מנהיג אש"ף לשעבר יאסר ערפאת לא היה רשאי "לוותר על 80% מאדמות פלסטין", כאשר הכיר בזכותה של ישראל להתקיים. יתר על כן, הם טוענים כי לערפאת לא הייתה זכות לנטוש את "המאבק המזוין" על ידי תיקון כביכול של אמנת אש"ף זמן קצר לאחר החתימה על הסכמי אוסלו. עוד הם מצהירים כי הנהגת אש"ף אינה מוסמכת למסור את "זכות השיבה" של פליטים פלסטינים ושל צאצאיהם לבתיהם הקודמים בתוך ישראל. בהאשמת אבו מאזן ב"חטיפת" ו"החלשת" אש"ף, הוועידה העממית לפלסטינים בחו"ל דרשה רפורמות נרחבות בארגון לשחרור פלסטין, אך ללא הועיל.
שתיים ממטרותיו המוצהרות של הארגון הן "עימות עם המפעל הציוני" ו"תמיכה בהתנגדות" ביו"ש וברצועת עזה. ההגדרה הסטנדרטית של חמאס, הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני וארגוני טרור אחרים ל"התנגדות", היא מאבק מזוין בישראל. אבו מאזן טוען שהוא מעדיף רק "התנגדות עממית" ו"שלווה" נגד ישראל, ולכן רואה במחויבות הארגון ל"מאבק המזוין" אתגר אישי.
בהתחשב בכך שהוועידה העממית לפלסטינים בחו"ל הוקמה באיסטנבול, גורמים רשמיים ברש"פ משערים שטורקיה, יחד עם קטאר, היא התומכת העיקרית שלה. קטאר וטורקיה תמכו, מימנו ועודדו את חמאס, שלוחה של ארגון האחים המוסלמים, במשך פרק זמן ניכר. נכון לעכשיו, משרדי הוועידה העממית לפלסטינים בחו"ל ממוקמים במרכז אל-זיתונה למחקרים והתייעצות בבירת לבנון ביירות, שם קיימת מיליציית הטרור של חיזבאללה הנתמכת על ידי איראן.
היום שאחרי בעזה? לא תודה
מאז תחילת המלחמה בעזה, הוועידה העממית לפלסטינים בחו"ל הביעה תמיכה ב"התנגדות" של חמאס וקראה לפלסטינים לנצל את התמיכה העולמית בהם, במיוחד בקמפוסים של המכללות בארה"ב, במטרה להעצים את המערכה הדיפלומטית והמשפטית נגד ישראל בזירה הבינלאומית.
לעת עתה, לא נראה שנציגי הפלסטינים בחו"ל מעוניינים לקחת על עצמם תפקיד כלשהו בפיקוח על ענייני רצועת עזה לאחר המלחמה. במקום זאת, הם מאמינים שהפלסטינים צריכים להשקיע את מרצם ומשאביהם בקידום קמפיין בינלאומי לדה-לגיטימציה ובידוד של ישראל. בנוסף, הם דורשים שיפוץ מוחלט של המבנה הפוליטי הפלסטיני, שיכלול את הדחתם של אבו מאזן בן ה-88 ורוב מקורביו.
ב-28 ביוני 2024, כ-200 נציגים של הוועידה העממית לפלסטינים בחו"ל התכנסו באיסטנבול כדי להשתתף בכנס שבמרכזו העיסוק בתוצאות טבח חמאס ב-7 באוקטובר. הדוברים בכנס הסכימו כי המתקפה זירזה "הישגים" שהשיגו הפלסטינים, כולל הפגנות סטודנטים אנטי-ישראליות בארה"ב, עלייה בתשומת הלב הבינלאומית לעניין הפלסטיני, "פילוג" שפיצל את החברה הישראלית על רקע המלחמה – וסוגיית 120 החטופים הישראלים המוחזקים ברצועת עזה.
קשה לראות כיצד אבו מאזן או כל מנהיג פלסטיני אחר יכול להתעלם מקולותיהם של הפלסטינים בחו"ל. הפלסטינים הללו מעבירים מסר לו ולמנהיגים פלסטינים אחרים מסר שהם אינם מוסמכים לחתום על שום הסכם שלום או לעשות ויתורים כלשהם לישראל בשם מיליוני פלסטינים בחו"ל, שדעותיהם נראות תוקפניות יותר כלפי ישראל.
