יום שלישי, מרץ 4, 2025 | ד׳ באדר ה׳תשפ״ה
לארכיון NRG
user
user

פנינה גפן

סופרת, תסריטאית ועיתונאית

ספר ביכורים: תסריטאית ומחזאית על ציפיות ואכזבות

סיטנר – תסריטאית ומחזאית שזה ספר ביכוריה – עוסקת  בציפיות ובאכזבות, בחמלה ובנדיבות, ובאימפקט הרגשי של נתינה

יום הולדת הוא מועד שמנקז אליו ציפיות רבות, חלומות ומאוויים  – החל מהמסיבה הצפויה, דרך המשתתפים בחגיגות, ועד להפתעות ולמתנות. כגודל הציפיות, כך כולנו יודעים, כך פוטנציאל האכזבות, והיום הזה, חגיגי ככל שיהיה, גם מועד לפורענות.

איה הופכת להיות בת שמונה, וזה "יום ההולדת הכי גרוע שהיה לה בחיים": אחותה התינוקת הפריעה לחגיגה המשפחתית, הממתקים והכיבוד לא היו טעימים, המתנה הייתה מאכזבת מאוד, ולמעט חברה אחת, אף אחד מהכיתה לא זכר שיש לה יום הולדת. כשהיא יוצאת לסיבוב עם הכלבה שלה, היא נתקלת בעוגה חגיגית במיוחד בחלון ראווה והיא נכנסת למאפיה.

"יֵשׁ לִי יוֹמוּלֶדֶת", אָמְרָה אַיָּה.

"אָז מָה, לִי הָיָה לִפְנֵי חֹדֶשׁ וָחֵצִי", עָנָה הָאוֹפֶה.

הַתְּשׁוּבָה הַזֹּאת קְצָת בִּלְבְּלָה אֶת אַיָּה. גַּם אִם אֲנָשִׁים לֹא יוֹדְעִים שֶׁיֵּשׁ לְמִישֶׁהוּ יוֹם הֻלֶּדֶת, בְּדֶרֶךְ כְּלָל הֵם אוֹמְרִים "מַזָּל טוֹב" כְּשֶׁמְּסַפְּרִים לָהֶם.

אם החגיגה הכושלת בבית של איה היא הפח, בעיניה, אז המפגש עם האופה הוא הפחת – לא רק שהוא לא מגיב באמפתיה, בברכה או באיחול, הוא מספר לה בהמשך שיום ההולדת שלו היה גרוע בהרבה משלה.

התגובה הלא צפויה של האופה מפתיעה את איה ומרחיבה את הציר הרגשי של הסיפור בשני אופנים: ראשית, התגובה שלו משקפת לאיה את מה שיש לה ואת מה שזכתה לו, כי מתברר שיש כאלו שאף אחד בעולם לא אומר להם מזל טוב, ובוודאי לא חוגג להם או קונה להם מתנה. שנית, איה מוצאת רגש תאום לשלה בקרב אדם מבוגר, שחווה גם הוא את השכחה ואת ההתעלמות, והמכנה המשותף הזה יוצר אצלה פתח לאמפתיה.

התובנה הזו מניעה אותה לפעולה בצורת כתיבת איחול והענקת מתנה, משהו שהיא עושה בעבורו. איה נותנת לו וגם הוא מעניק לה משלו, והנתינה ההדדית הזו היא רגע יפה וקטן של חסד. שותפות הגורל העל־גילית הזו ממוססת את חוויית הבדידות ומטעינה את הסיטואציה ברגש אנושי חם.

עבודת האיור של כהן־קניגסברג ראויה לציון. ההדגשות הצבעוניות מחדדות את המוקדים הרגשיים: איה עטופה באדום בוהק, האופה לובש כחול קריר, והצבעוניות מגולמת בפרטים הקטנים שאיה והאופה מחליפים ביניהם כמתנות יום הולדת.

דרך הסיטואציה הקטנה, הרגישה ומכמירת הלב הזו, סיטנר – תסריטאית ומחזאית שזה ספר ביכוריה – עוסקת  בציפיות ובאכזבות, בחמלה ובנדיבות, ובאימפקט הרגשי של נתינה. איה מגלה נדיבות ועסוקה בנתינה, וכך היא זוכה לחולל מחדש את החוויה שהיא משתוקקת אליה.

יומולדת חצי מעצבן

שחר סיטנר

איורים: אל־עד כהן קניגסברג

הקיבוץ המאוחד

לגיל 5 ומעלה

כתבות קשורות

הידיעה הבאה

כתבות אחרונות באתר

Welcome Back!

Login to your account below

Retrieve your password

Please enter your username or email address to reset your password.