עובדים סוציאליים רבים מתנדבים מיוזמתם מאז פרוץ המלחמה בעזרה למשפחות שכולות, פצועים וניצולים. אולם הצורך העצום בכוח האדם הזה בתקופה קשה זו, הוביל את משרד הרווחה לא להתבסס רק על מתנדבים – ולהקים מערך מילואים חברתי במסגרתו יגייסו עובדים סוציאליים במסגרת ימי מילואים, יעברו הכשרות ויוקפצו בהתאם לצורך.
חשוב לציין כי ב-7 באוקטובר התייצבו עשרות אלפי העובדים הסוציאליים למתן מענים נרחבים: תמיכה נפשית ורגשית על ידי סיוע מיידי לנפגעים וסביבתם; הקמת מרכזי חירום ומוקדי תמיכה לטיפול בחרדה ולחץ ובניית חוסן; תמיכה בקהילות; חיזוק סולידריות ושייכות; תמיכה באוכלוסיות מיוחדות כמו קשישים, מוגבלים ואלו הנמצאים בשולי החברה; סיוע חומרי במזון, ציוד ודיור חלופי; ותמיכה וסיוע לצוותי רפואה, ביטחון וחינוך.
וראו זה פלא, הצורך ביכולות-על של העובדים הסוציאליים רק עלה וגבר. גיוון האוכלוסיות גדל, עומס העבודה הוכפל והושלש, מחסור המשאבים התרחב ונוסף לו צורך בניהול תרומות וחלוקתן באופן נכון ושוויוני, שעות העבודה ללא גבול ומסגרת וערבוב בלתי ניתן להפרדה בין עבודה ומענה מקצועי. כל אלו כוללים, כחוט השני, עובדים סוציאליים שבעצמם חוו את התופת או פונו מביתם, עובדים ברשויות קולטות מפונים שהגדרת תפקידם הורחבה, אלו העוסקים במתן "בשורה מרה" בכל רחבי הארץ ועובדים בארגונים וחברות הנותנים שירות משלים.
אין ספק שההחלטה על הקמת מערך מילואים מוכיח בפעם המי יודע כמה כי שירותי הרווחה בישראל הם חלק משמעותי מאוד במערכת החברתית-ציבורית. שירותי הרווחה בישראל פועלים בזכות עובדים סוציאליים שהם המומחים ליישום המדיניות החברתית ופועלים בטיפול בפרטים ומשפחות ובפיתוח שירותים קהילתיים.
שירותי הרווחה בישראל מבוססים על מדיניות משרד הרווחה והביטחון החברתי, פועלים באחריות הרשויות המקומיות ובנויים על אנשי מקצוע – העובדים הסוציאליים.
להיות עובד/ת סוצליאלי/ת בישראל, במאה ה-21, דורש יכולות על:
- המומחיות המקצועית מתפצלת למגוון רחב של צרכי אוכלוסיות: ילדים בסיכון, משפחות במצוקה ועוני, אלימות במשפחה, התמכרויות, מוגבלות שכלית ו/או פיזית, זקנה ועוד.
- עומס עבודה ומחסור בכוח אדם: טיפול במקרים רבים בו-זמנית ומיעוט אנשי מקצוע, בעיקר מומחים, מקשה עד מאוד במתן תשומת לב ומענה מותאם אישית.
- תנאי העסקה ושכר נמוכים בכלל, וביחס למקצועות אחרים במיוחד, יחד עם חוסר ביטחון תעסוקתי והעסקה פוגענית במשרות חלקיות.
- דימוי ויוקרה חברתית: מורכבות העיסוק במצבי חיים קיצוניים וקבלת החלטות הרות גורל, יחד עם תפיסת אנשי המקצוע כפקידים ונציגי הממסד מבאים לדימוי נמוך וזלזול.
- ביורוקרטיה והיעדר משאבים: חוקים, רגולציה, תהליכי החלטה ואישור שומרים על הפרט בחברה אבל מביאים להאטה וחוסר תגובות מהירות למצבים הדורשים טיפול מיידי, יחד עם מחסור תמידי במשאבים ותקציבים, בעיקר ברשויות מקומיות קטנות.
סיבות אלו הן חלק מהקושי להעניק שירותי רווחה מיטביים של עובדים סוציאליים בימים רגילים ומקבלים משנה תוקף בחודשי מלחמת "חרבות ברזל". סיבות אלו הן חלק מהכשל בהבנת תרומתם הקריטית של שירותים אלו לרווחת החברה.
עובדים סוציאליים, כפרטים וכקהילות מקצועיות, הם בקו הראשון של תמיכה, טיפול וחיזוק האוכלוסייה האזרחית בישראל, במלחמה הנוכחית עוד יותר מתמיד. לצערי, כמו בעבר, לא זוכים העובדים הסוציאליים למקום הראוי לתרומתם הדרמטית לחוסנה של החברה. לא זוכים למספיק תמיכה מקצועית, משאבים מוגדלים למענים המתגברים, עידוד וקידום רעיונות חדשניים וייחודיים והמצאות פורצות דרך המתפתחות בימים אלו ובעיקר – מעמד, הוקרה, הערכה וכבוד לאנשי המקצוע.
ללא התודה וההערכה יש חשש גדול להמשך המקצועיות וההשקעה של עובדים ועובדות סוציאליים המהווים בסיס לנתינה, השקעה ותרומה אין קץ.
