שיעור ההבקעה הרב שנתי של בעיטות מ-11 מטר בכדורגל המקצועני עומד על כ-75%, אולם אחוזי ההבקעה של פנדלים גורליים בבמות הגדולות נמוכים בהרבה. כך לדוגמה, במשחק שמינית הגמר של היורו הנוכחי בין פורטוגל לסלובניה הוחמצו 4 כדורים מהנקודה הלבנה. הדבר אינו מקרי ונעוץ בתגובה בלתי רצונית של הגוף לאיומים מהסביבה.
לאורך מיליוני שנים איומים אלו היו סכנות הישרדותיות מוחשיות – בדמות טורפים, קרבות על היררכיה בתוך הלהקה או מאבקים אלימים על משאבים ושטחי מחיה. סכנה מיידית שכזו יוצרת בגוף האדם תגובה הורמונלית, שינויים בריכוז אדרנלין, טסטוסטרון, קורטיזול לצד פעילות מוגברת של המוליכים העצביים דופמין וסרטונין. סך שרשרת השינויים משרתת מטרה אחת ויחידה – הישרדות. לצורך כך הגוף בונה מתח שרירי גס ומגייס משאבים למאמץ גופני עצים ביותר: מזרים דם לקבוצות שרירים גדולות ברגליים ובידיים, ממקד את סך הקשב בגורם הסכנה, עוצר תהליכי עיכול, מחדש תאים וכו'.
שינויים אלו היו יעילים ביותר במצבי בריחה ומאבקי הישרדות של לקטים-ציידים בתקופה הפרהיסטורית, והם בוודאי שירתו לגיונרים ואבירים בקרבות פנים אל פנים. מעניין כי גם בספורט המודרני ישנם מספר מצומצם של מצבים שבהם הפעלה טוטאלית של מגנון ה-FFF (תגובת הילחם, ברח או קפא – fight-flight-or-freeze) יכולה לסייע. למשל הרמת משקולות, ענף שבו נדרשים הספורטאים להתפוצצות, גיוס כוח מרבי גס מול אובייקט גדול. בהמשך לצורך זה של הגברת העוררות הפיזיולוגית של הגוף לרמה מקסימלית, ניתן לראות מאמנים שממש מכים את הספורטאי בסטירות חזקות לקראת ביצוע ההרמה, או ספורטאיות שצורחות על עצמן במטרה לזמן מצב טירוף של ממש. כזה הוא גם טקס “האקה” של נבחרת ניו זילנד ברוגבי.
אולם במקרה של פנדלים בכדורגל או קליעות עונשין בכדורסל, מנגנון ה-FFF מופעל שלא לצורך. זיהוי הלחץ הסביבתי הרב שבו נתון הספורטאי כסכנה קיומית פיזית, שגוי ופוגע בביצוע. בניית מתח בשרירים גדולים משבשת לחלוטין את המוטוריקה העדינה, בעוד שינוי בהליכי קלט-עיבוד מפריע לבועט לפרש נכון את מיקום ותנועות השוער. כך במצב פנדל קריטי, הגוף מגיב באופן בלתי נשלט על ידי הקפצת רמת העוררות לשיא, בעוד הכדורגלן מתחנן להיות רגוע.
לב-ליבה של פסיכולוגיית ספורט הוא הניסיון לנתק או למתן את הקשר בין הלחץ הסביבתי העצום שבו נתון הספורטאי בעת ביצוע מכריע, לבין פירוש הסיטואציה כאיום ממשי ותגובת "ההילחם וברח" שפוגעת דרמטית בביצוע.
