החופש הגדול בעיצומו, אבל אפשרויות החופשה של המשפחה הישראלית הצטמצמו מאוד בעקבות המלחמה. הצפון האהוב הוא כבר לא אופציה למרבה הצער, היצע הטיסות לחו"ל הצטמצם, ומחיר החופשה מעבר לים התייקר – גם בהשפעת היחלשות השקל מול המטבעות הזרים.
גם היצע המלונות כאן קטן, על רקע המלחמה המתמשכת. אלפי מפונים עדיין שוהים במלונות השונים ברחבי הארץ, ומספר המקומות הפנויים איננו גדול במיוחד. הקטנת ההיצע גורמת כמובן לעליית מחירים. על פי נתוני הלמ"ס שהתפרסמו לאחרונה, מחירי החופשות במלונות ובבתי הארחה עלו בחודש מאי ב־5.4%, וזה עוד לפני עונת השיא.
מתברר שלמרות הפגיעה המסוימת בהכנסותיהן של רשתות בתי־המלון הגדולות, בעקבות עצירת התיירות לישראל – המפונים, בשילוב תיירות פנים, ממלאים את הפער. חלק מרשתות המלונות אף רשמו רווח נאה. רשת ישרוטל, למשל, רשמה זינוק עם רווח של 28 מיליון שקלים ברבעון הראשון השנה, לעומת כ־3 מיליון ברבעון המקביל אשתקד. מחירי המלונות בישראל (וגם הצימרים) היו גבוהים ונשארו כאלה, והם חלק בלתי נפרד מיוקר המחיה כאן. באוסטריה או באיטליה, למשל, לא קשה למצוא מלונות בסטנדרט של 4 כוכבים שעולים פחות ממחיר של אכסניית נוער בארץ.
בכנס שקיימה לפני כשבוע חברת רואי החשבון "ארנסט אנד יאנג", התייחס המנכ"ל והבעלים של רשת פתאל, דוד פתאל, למגמות התיירות בעידן שאחרי הקורונה: "כיום תיירות זה לא מוצר מותרות אלא מוצר בסיסי", אמר. "בעבר, אם לא היה כסף לא היו נוסעים. היום אנשים יוצאים 3־5 פעמים בשנה להתאוורר. אנשים הבינו שעדיף חוויות על פני חסכונות".
ישראלים יוצאים לחופשות יותר מאשר בעבר, בעיקר בגלל ההוזלה הדרמטית במחירי הטיסות ולא מתוך איזו תפיסת עולם חדשה
אכן, אנשים יוצאים לחופשות יותר מאשר בעבר, אבל הסיבה לכך היא בעיקר ההוזלה הדרמטית במחירי הטיסות מאז רפורמת השמיים הפתוחים, וכניסתה של ישראל למסלול חברות הלואו־קוסט העולמי. האפשרויות המגוונות והזולות יותר בחו"ל הביאו להורדת מחירים מסוימת גם בתיירות הפנים בישראל, לאור התחרות. השינוי הזה לא צמח מתוך אידיאל או תפיסת עולם חדשה, כפי שפתאל מנסה לתאר זאת, אלא מתוך הנגישות הכלכלית שנוצרה. כשהנגישות מוגבלת שוב והמחירים עולים, מחפשים חלופות זולות יותר או מצמצמים את ימי החופשה.
האמת, האמירה של פתאל אפילו מקוממת. הוא וחבריו מנסים להרגיל אותנו למציאות של רמת מחירים גבוהה. הם הציבו לעצמם יעד גבוה של הכנסות ורווחים, ומאמינים שהישראלים ישתפו פעולה עם התוכניות להתפחת חשבונותיהם. "אנחנו יכולים להעלות מחירים בכל מקום שבו אנחנו פועלים, פשוט משום שההיצע קטן והביקוש רק הולך וגדל", צוטט פתאל בכנס אחר, לפני כשנתיים. "אנשים רוצים לבזבז, ובישראל מבזבזים גם את מה שאין".
הנה נתון מעניין מהד"וחות הכספיים של החברה: ההכנסה היומית הממוצעת של פתאל מכל חדר בבתי המלון שלה בישראל, עמדה בשנת 2023 על 749 שקל. בדיוק באותו זמן, ההכנסה מחדרי המלון שלה באירופה (היא מפעילה גם שם עשרות בתי מלון), עמדה על 465 שקל. כן, בישראל החדרים יקרים ב־61% יותר מאשר באירופה, באותה רשת מלונות. אגב, בשנת 2023 עמדו הכנסותיה של רשת פתאל על כ־7 מיליארד שקל, והמנכ"ל התפנק בחבילת תגמול בעלות של כ־10 מיליון שקל.
המחירים היקרים אינם ייחודיים כמובן דווקא לפתאל, ומאפיינים את רוב רשתות המלון הגדולות בארץ. כל משפחה שניסתה לבחון אפשרות של נופש ליומיים־שלושה בארץ, חשה הלם כשגילתה מה הסכום הנדרש לכך.
שמים פלסטר
ענף הנופש והמלונאות הוא רק מרכיב אחד ביוקר המחיה. שותפים לו גם רבות מהרשתות הקמעונאיות הגדולות – ממזון ועד ביגוד ופארמה – דרך קרטל יבואני הרכב, ועד טייקוני הנדל"ן ששולטים בקניונים ובמרכזי הבילוי. לחמדנות של כל אלה, וללחצים האדירים שהם מפעילים על מקבלי ההחלטות בעזרת לוביסטים שונים, יש חלק דרמטי ביוקר המחיה שחווה כל משפחה בישראל. חלקם אפילו שולטים בגופי תקשורת, להשלמת המיסוך.
ניסיונות של אותם טייקונים להסיט את האש למחוזות אחרים, לתפוס טרמפ ולהתחבא למשל מאחורי "מחאות עממיות" בתחומים ציבוריים ופוליטיים ואף לתדלק אותן, לא יטשטשו את אחריותם הישירה ליוקר המחיה בישראל.
המציאות הזו איננה מורידה מאום מאחריותן של ממשלות ישראל לדורותיהן, ושל גופי הפיקוח והרגולציה שאינם ממלאים את תפקידם. אחת לכמה שנים ננקט איזה מהלך דרמטי, אבל עושה רושם שלא באמת עובדים על זה בכל הכוח, ולא נותנים משקל מכריע לטובת האזרח.
גם כשהממשלה פועלת בכיוון חיובי להקל עלינו, זה לא ממש מצליח. כך למשל, למרות כוונותיו הטובות של שר הכלכלה ניר ברקת, רפורמת הייבוא "מה שטוב לאירופה טוב לישראל", שנועדה לפתוח חסמים ולייצר תחרותיות, עומדת להיתקע בכנסת עוד כמה חודשים, בגלל סוגיות משפטיות שהעלו היועצים המשפטיים בוועדה. הרפורמה הזו היא נקודת מבחן קריטית לרצון וליכולת להילחם ביוקר המחיה. כל מי שמעורב בה צריך לדעת שהציבור בוחן אותו היטב – מי מחפש פלפולים משפטיים שיעכבו, מי מבקש החרגות כדי שהחוק לא יחול עליו, ומי מנסה לתקוע ולמרוח, בהסברים שעשויים להישמע משכנעים אבל הם מטעים.
מעניין לציין כי בדיוק בימים אלו פרסמה רשות המיסים תזכיר חוק להקלה במס למי שימשוך כספים מקרנות ההשתלמות. בעיקרון, משיכת כספים מקרן השתלמות לפני תום שש שנים מההפקדה הראשונה, מחייבת בתשלום מס גבוה, בהתאם למדרגת המס של המושך. לדברי רשות המיסים, כדי להקל על הציבור על רקע הקשיים הכלכליים והמצב המלחמתי, יתאפשר להוציא כספים מהקרן במס מופחת.
הרצון להקל מובן, אבל זהו רעיון בעייתי. מעבר לכך שהוא עלול לעודד בחירות שגויות של הוצאה על בילויים על פני חיסכון לעתיד, אפרופו הנושא שפתחנו בו, הוא משדר מסר לא נכון ומגלגל את האחריות ואת הפתרונות לטיפול ביוקר המחיה, מכיוונה של הממשלה והרגולטורים לכיוונם של משקי הבית. אין כסף כי הכול יקר, אז תפדו חסכונות. המשימה החשובה והדחופה היא טיפול יסודי במחוללי עליות המחירים ובאלו שמרוויחים מכך. מהלך של הקלה במשיכת כספים צריך להיות מצומצם ונקודתי, ועליו לעבור הרבה ליטושים ומיקודים כדי שהוא באמת יעזור למי שזקוק לכך ולא יעשה את ההפך.
