נשיא הפיליפינים, רודריגו דוטרטה, ביקר בתחילת ספטמבר בירושלים. הביקור נתקל בביקורת נוקבת, חלקה עניינית והוגנת וחלקה שטחית ומתלהמת. "הנשיא המקלל", זעקו כמה מן הכותרות, ולא החמיצו אף אחת מהאמירות הקשות של האורח. ואכן, בחודשים האחרונים, כשעסקנו במשרד החוץ בהכנות לביקור, היה מרכיב ודאי אחד בלבד: אנו נספוג ביקורת קשה ביותר, העלולה להעמיד את הביקור החשוב בסכנה.
ההחלטה הקלה ביותר הייתה כמובן לפעול לסיכולו של הביקור, למצוא תואנה לדחייתו לזמן בלתי מוגבל, ולהימנע מכל המהומה הזאת. איש מאיתנו לא חשב שיש להקל ראש באמירותיו הבעייתיות של האורח. אלא שחובתנו המקצועית הייתה לא לחפש את הפתרון הקל והפופוליסטי, אלא לחתור לעשות את הדבר הנכון לטובת האינטרסים של המדינה.
ניגשנו מיד למלאכת איסוף הנתונים, ומניתוח החומר הרב שליקטנו הצטיירה תמונה של מנהיג שהוא ידיד מובהק של מדינת ישראל, השואף בכל ליבו ליצור שיתופי פעולה בתחומים מגוונים וחיוניים לאינטרס הלאומי הישראלי. הוא גם מנהיג מתוחכם הרבה יותר מהמצטייר מאמירותיו, ונהנה מפופולריות חסרת תקדים בקרב בני עמו, שבחרו בו באופן דמוקרטי וחופשי (מעל 88 אחוזי תמיכה בסקרים האחרונים).
דוטרטה נחשב בעולם לראש מדינה לגיטימי, ולמנילה מגיעים מנהיגים רבים מרחבי העולם, מקצתם לביקורים בילטרליים ומרביתם במסגרת כינוסי פסגה אזוריים. גם ארה"ב, האיחוד האירופי, סינגפור, אוסטרליה, יפן ודרום קוריאה רואות בו בן־שיח. בחלקן הוא כבר ביקר, ובחלקן הוא עתיד לבקר.
משכך התחלנו לפעול בקור רוח כדי למקסם את התועלת ההדדית לשני הצדדים. הסכם הסיעוד ההיסטורי שחתם הנשיא, שאין לו מקבילה עם שום מדינה אחרת, הבשיל אך ורק הודות לביקור. ישראל חותרת להסכם כזה מאז 2010, והדבר אף מחויב מפסיקות בג"ץ ומדו"חות מבקר המדינה, אך חשוב מכך: ההסכם הוא מוסרי וצודק בשביל העובדים המסורים מהפיליפינים שמסייעים לקשישים בישראל, לנכים ולאוכלוסיות הנדרשות לשירותיהם. ההסכם מפחית את העמלות לכל עובד מ־12 אלף דולר ל־800 דולר בלבד. עד כה הייתה עבודת הסיעוד מעין "עבדות מודרנית" בחסות מתווכים ו"מאכערים" שהרוויחו הון עתק על גבם של העובדים הנפלאים (ומנעו במשך שנים הגעה להסכם). אגב, מדינות נוספות חזו בהסכם, ושגריריהם כבר פנו למשרד החוץ במטרה להגיע להסכמים דומים.
אך מפת האינטרסים של ישראל רחבה הרבה יותר. שיתוף הפעולה ההדוק במאבק בטרור, ההזדמנויות העסקיות לתעשיות הביטחוניות, הסכמי שיתוף הפעולה בין לשכות המסחר וההסכמים בין חברות פרטיות שנחתמו במהלך הביקור הכפילו כמעט בן לילה את הייצוא האזרחי לפיליפינים, כולל צפי להגברת הסחר ההדדי, במכפלות גדולות, עם אחת הכלכלות הצומחות החשובות בדרום מזרח אסיה. אין לשכוח גם את ההיתר שניתן לחברת "רציו" הישראלית לחפש נפט לחופי הפיליפינים.
הביקור הוליד אפשרות לכינון קו טיסות ישיר בין מנילה לנתב"ג. פוטנציאל התיירות הצליינית הנוצרית מהפיליפינים מוערך בכ־6 מיליוני בני אדם, זאת מלבד הגברת ההשקעות ותנועת אנשי העסקים משני הצדדים. חברות תעופה נוספות מדרום מזרח אסיה ומצפונה מביטות בהסכם המתגבש, שנוספים לו קוי הטיסות הישירים מניו־דלהי ומצ'נגדו שבסין, שנפתחו לאחרונה, ושוקלות לפתוח קווים ישירים גם הן.
הפיליפינים היא מדינה ידידה למדינת ישראל ולעם היהודי. הדבר בא לידי ביטוי בקבלת הפליטים היהודיים טרם מלחמת העולם השנייה, ובתמיכתה בהקמת המדינה בכ"ט בנובמבר (היחידה באזורה שתמכה בנו) ובכינון יחסים דיפלומטיים עמנו כבר לפני 60 שנה. על כן היה הביקור הזדמנות נאותה להסיר מעל סדר היום את חרפת ההתבטאות בנוגע להיטלר.
כידוע, דוטרטה כבר התנצל כמה פעמים על ההתבטאות. הביקור הטעון ביד ושם סייע לאורח ללמוד על השואה ומשמעותה מקרוב, ולהדגיש את חשיבות הנצחתה ולמידת הלקח מהטרגדיה הנוראה ביותר בתולדות האנושות. די היה לראות את היקף הסיקור העולמי של הנחת הזר באוהל "יזכור" כדי להבין את חשיבותו של הביקור.
רה"מ נתניהו והנשיא ריבלין לא נרתעו מהביקורת הקולנית, קיבלו את האורח בחמימות ובכבוד כיאה לידיד ישראל, והעניקו חותמת ממלכתית להצלחת הביקור ולהבטחת הישגיו. תקצר היריעה מלפרט את היקף הנושאים הנוספים שנידונו עם האורח. מדובר בידיד גדול שלנו, המנהיג עם שפתח אלינו אל ליבו בעבר, וממשיך לעשות זאת גם היום. חובתנו המקצועית הייתה לארחו. את פירות הביקור אנו כבר רואים, ועוד נחזה בהם בעתיד הקרוב.
