שנית, אף שעשרה מיליארד שקלים של הכנסות למדינת ישראל רק ממיסוי העסקה הזאת הם סכום גדול במיוחד – הסכום הזה היה יכול להיות גבוה הרבה יותר. וויז אינה רשומה בישראל אלא בארצות־הברית, ועל כן ההכנסות ממכירת הקניין הרוחני יגיעו לממשלת ארה"ב ולא לישראל. ההכנסות המקומיות מגיעות כאמור ממיסוי הכנסותיהם של המייסדים והעובדים. זהו נתח לא קטן, ועדיין חבל.
וויז רשומה כחברה אמריקנית אף שהמייסדים שלה ישראלים וחלק מהפיתוח שלה נעשה כאן. בשנה האחרונה, כמחצית מהחברות הישראליות החדשות נרשמו בארצות־הברית. ברשות החדשנות סבורים שזוהי טעות לא רק ברמה הלאומית והציונית, אלא גם ברמה העסקית. לפי דברים שאמר לאחרונה דרור בין, מנכ"ל רשות החדשנות, חברה ישראלית שפועלת בישראל אבל בוחרת להירשם כחברה אמריקנית, נדרשת להקים שני מערכי פעילות ומטה כפול, להתמודד עם הרבה בירוקרטיה, להפיק שני דו"חות מס בכל שנה – אחד לכל מדינה, ובאופן כללי להכפיל עלויות וניירת. בנוסף, כשהחברה רשומה בארצות־הברית, אבל מרכז הפיתוח שלה נמצא בישראל, החברה־הבת הישראלית נדרשת לשלם מס מהיום הראשון, גם אם החברה־האם הרשומה בארצות־הברית היא הפסדית, מצב נפוץ בסטארטאפים בראשית דרכם; המס הזה היה נחסך אילו החברה כולה הייתה רשומה כאן. משקיעים ישראלים שרוצים להשקיע בחברה ישראלית יכולים לקבל הטבות מס רק אם החברה שהם משקיעים בה רשומה בישראל, כך שיש להם אינטרס להירשם כאן גם מצד היכולת למשוך השקעות. גם מענקי רשות החדשנות ניתנים כמובן רק לחברות ישראליות, כך שחברה ישראלית שמעדיפה להירשם בארה"ב תפסיד גם אותם. וכאשר הרווחים מגיעים בסופו של דבר, מעטפת המס בישראל טובה יותר מאשר בארצות־הברית, וחברה שרשומה כאן תשלם פחות מיסים.
מהנתונים הללו עולה שהסיבות שמביאות סטארטאפים ישראליים להירשם בארה"ב הן פסיכולוגיות בעיקרן. לעיתים זוהי דרישה מצד המשקיעים, או סיבות רגולטוריות. בסצנת ההייטק המקומית יש חשש שאי הוודאות שאופפת את ישראל בשנים האחרונות תרחיק משקיעים פוטנציאליים, ואולם הנתונים מספרים סיפור אחר. למעשה, הירידה בהשקעות הקדימה את הרפורמה המשפטית והמחאות סביבה, וכמובן את המלחמה הנוכחית. היא החלה כבר באמצע 2022, והייתה תיקון של השוק לגאות־היתר בעקבות הקורונה, ותגובה להעלאות הריבית ולסיום עידן הכסף הזול. מנגד, גם תוך כדי המלחמה אנחנו רואים חזרה של ההשקעות בהייטק.
על פי נתונים שאספו בארגון "סטארטאפ ניישן סנטרל", במחצית הראשונה של השנה הנוכחית נרשמה עלייה של 31% בגיוסי ההון של חברות הסטארטאפ בישראל, קצב גבוה יותר מזה שבארצות־הברית (28%). באירופה ובאסיה נרשמה ירידה בגיוסי הון. גיוסי ההון של חברות ההייטק בישראל הסתכמו במחצית הראשונה של השנה ב־5.1 מיליארד דולר ב־322 סבבים, והמספר הסופי עשוי להגיע לכ־6.7 מיליארד דולר. ההצלחה נזקפת בעיקר לזכות סבבי גיוס אדירים של חברות הסייבר הישראליות, שהפכו לאגדה. ענף הסייבר הישראלי לא רק גבר על רמת הסיכון הנתפסת כתוצאה מהמלחמה והמצב הגיאו־אסטרטגי, אלא אפילו הגדיל את פעילות הגיוסים.
לפחות בתחומי הביטחון, אבטחת־מידע וטכנולוגיה, נראה שהניסיון הביטחוני המקומי בעקבות המלחמה עשוי לחזק את המותג הישראלי. היזכרו למשל במופע המרהיב של בלימת המתקפה האיראנית, וחִשבו מה זה עשה לתעשייה הביטחונית המקומית. ענף ההייטק הישראלי מתואר כידוע כ"קטר של המשק". מתברר שהוא ממשיך לנסוע.
