שנת 2023, וכמוה גם המחצית הראשונה של 2024, היו מצוינות לחסכונות הילדים במסגרת תוכנית "חיסכון לכל ילד", לפחות בעבור מי שבחרו בחיסכון בקופת גמל במסלול "סיכון מוגבר", עם חשיפה גבוהה למניות. התשואה הממוצעת במסלול זה עמדה בשנה האחרונה על כ־20%, לעומת 11% במסלול בסיכון בינוני, ופחות מ־7% במסלול בסיכון מועט. בחמש השנים האחרונות עלו חסכונות הילדים במסלול "סיכון מוגבר" ביותר מ־60% בממוצע, לעומת 29% בקופות בסיכון בינוני, ותשואה של כ־17% בלבד במסלולי סיכון מועט. התוכניות המתנהלות בבנקים סיימו את 2023 עם תשואה של כ־5% במקרה הטוב.
התמונה בהירה למדי, וכתבנו כאן על כך לא פעם: מי שהפקיד את כספי החיסכון בסיכון מוגבר, עם פוטנציאל גבוה יותר לתשואה עודפת – פעל נכון. אומנם שוק ההון הוא תנודתי ומסוכן, אבל לאורך זמן הוא מניב תשואה עודפת על המסלולים הסולידיים. הנתונים מדברים בעד עצמם, בוודאי כאשר מדובר בילדים קטנים שיש להם עוד 15־18 שנים עד לשחרור הכספים. באותו אופן אפשר לקבוע כי מי ששם את כספי ילדיו בתוכנית חיסכון בבנק או בקופת גמל בסיכון מועט – עשה טעות.
הבעיה היא שמאות אלפי חסכונות מנותבים באופן אוטומטי למסלולים הללו, שמניבים תשואה נמוכה יותר. למה? כי זו הייתה ברירת המחדל עבור מי שלא בחר היכן לחסוך לילדיו. התובנה הזו חלחלה אל קובעי המדיניות, ובסוף שנת 2022 קבעה רשות שוק ההון כי ברירת המחדל ברוב המקרים תהיה קופת גמל בסיכון מוגבר, נוכח הפוטנציאל להניב תשואות נאות יותר לאורך זמן.
ואולם, השינוי הזה לא פתר את הבעיה לכולם. על פי נתוני הביטוח הלאומי, 41% מההורים אינם בוחרים היכן להפקיד את הכספים, ונשענים על ברירת המחדל. בהתאם לנוהל הקיים היום, בתוך שישה חודשים מיום הלידה אפשר לבחור היכן ינוהל החיסכון של הילד. אם לא בוחרים, כספי החיסכון ינוהלו בבנק או בקופת הגמל שנבחרו לילד הקודם. רק אם לא בוצעה בחירה לילד הקודם, או אם מדובר בילד הראשון במשפחה – כספי החיסכון יופקדו בקופת גמל להשקעה בסיכון מוגבר. כלומר, גם אחרי התיקון שנעשה בשנת 2022, עדיין קיימים כספים שמנותבים באופן אוטומטי לחסכונות בבנקים, שכאמור מניבים תשואה נמוכה.
אבל זו רק בעיה אחת. בעיה נוספת היא שיש מאות אלפי ילדים שכבר נפתח להם פיקדון בבנק – בין אם מתוך בחירה ובין אם במסגרת ברירת מחדל. לפי הנוהל הקיים כיום, חיסכון בבנק הוא סוג של "חתונה קתולית" – אי אפשר לעבור בין חיסכון בבנק לקופת גמל או להפך (בתוך קופות הגמל אפשר לעבור בין חברות ומסלולים שונים). וכך, ילד שנפתח לו חיסכון בבנק, "נעול" שם עד גיל 18.
מה עושים? ובכן, בשבוע שעבר אושר שינוי חקיקה הקובע כי החל מחודש ינואר 2025, אם הורה בחר עבור הילד הראשון פיקדון בנקאי ולא בחר מסלול עבור ילדו השני, ברירת המחדל לילד השני תהיה מסלול בקופת גמל בסיכון גבוה (ולא חיסכון בבנק). תיקון לא פחות חשוב שאושר השבוע קובע כי החל משנת 2025, גם מי שכבר פתח חיסכון בבנק יוכל לשנות את מסלול החיסכון ולנתב את ההפקדות הבאות למסלול החדש.
שינויי החקיקה הללו מתקנים את העיוותים שהיו קיימים בתוכנית לטובת הגדלת החיסכון, אבל עדיין גם לנו ההורים, או לפחות לחלקנו, יש יכולת להגדיל אותו עוד. כידוע, במסגרת התוכנית, הביטוח הלאומי מפריש בכל חודש סכום של 57 שקל, כאשר הורי הילד יכולים להפריש לתוכנית סכום זהה. מנתוני הביטוח הלאומי עולה ש־43% מההורים לא מבצעים הפקדה נוספת, אף שמדובר כאמור בעשרות שקלים בודדים. העניין הוא שכאשר מדובר בחמישה ילדים במשפחה מתחת לגיל 18, והסכום הנוסף כבר מצטבר ל־285 שקל מדי חודש, ובטח כאשר מספר הילדים גדול יותר – יש משפחות שמתקשות לעמוד בכך.
מצד אחד "חיסכון לכל ילד" היא התוכנית הטובה ביותר הקיימת היום לחיסכון לילד, עם פוטנציאל התשואה הגבוה ביותר. יש הורים המעוניינים לחסוך לילדים ומתחבטים היכן להפקיד את הכסף, בשעה שהם לא ניצלו אפילו את האפשרות להוסיף את הסכום לתוכנית הזו, וחבל. מצד שני יש הורים שגם אם היו רוצים להוסיף כסף, הם מתקשים לעשות זאת, משום שמדובר בהוצאה גדולה יחסית מבחינתם.
עם כל הכבוד לתיקוני החקיקה החשובים, זו סוגיה שלא נתנו עליה את הדעת. מדוע לא לאפשר להורים שמתקשים או לכל הורה שרוצה, להוסיף סכום נמוך יותר מ־57 שקל בחודש? גם תוספת של 20 שקלים בלבד בחודש לחיסכון, יכולה להקפיץ את הסכום שיצטבר לילד אחרי 15 שנה, ביותר מ־6,000 שקלים.
