בעלוני השבת לא מבדילים בין רבנים ראשיים

לא הייתם בבית השבת ושכחתם לארוז איתכם את העלונים שאספתם במיוחד, כך שלא התעדכנתם מה קורה במגזר? אנחנו כאן כדי להשלים לכם את כל מה שפספסתם ורציתם לקרוא, וגם את מה שלא.

זקן זה כאן

כחלק מהסוגיה הרחבה של גיוס החרדים לצבא, בעולם קטן החליטו השבוע להביא לקדמת הבמה גם חשבון נפש פנים-מגזרי על תופעת החילון שקיימת אצל חיילים מהמגזר. אחד העמודים הוקדש למאמר של הרב דוד פנדל, ראש ישיבת ההסדר בשדרות, שפורסם באתר ערוץ 7 במהלך השבוע, ובו הוא מטיח בחיילים ובמתגייסים הטריים שעליהם לעמוד על דרישותיהם, ומציע לחרדים המיועדים לגיוס לפעול כך גם הם.

לצד המאמר הזה, הובאה כתבה של טל וייזל שפורשת בפנינו את פועלם של הרב אביעד גדות וח"כ קטי שטרית בנושא פטור-זקן לחיילים דתיים. מדובר באחת הנקודות הרגישות בצבא, שיוצרת פער בסיסי ראשוני בין חייל דתי לבין חייל חילוני. על פי הגדרות הצבא, חייל דתי שרוצה לקבל פטור מהתגלחת המחייבת בכל בוקר, זכאי לקבל אישור מהרב המכונה "פטור זקן". הרב גדות, מנכ"ל ארגון תורת לחימה שפועל בנושא כבר תקופה ארוכה, דואג שכל חייל דתי יקבל את המענה הראוי עבורו לשירות בצה"ל. גדות מביא בכתבה את סיפורו שלו: הוא התאמן לקראת הופעה בטקס חשוב, ובימים שלפני האירוע דרש הרס"ר ממנו ומחבריו הדתיים להתגלח על אף פטור הזקן שלהם, ומי שלא עשה כן 'נענש' בצורה מסוימת. בנוסף, מביא גדות סיפור ובו מחלקת ביני"ש שלמה הובאה ל'חקירה' במשרדו של רב הממונה עליהם, שבסופה שרק מי שהראה בקיאות גדולה מאוד ביהדות על כל פרטיה הורשה לשמור על פטור הזקן, וכל השאר אולצו להתגלח. בין היתר מדגיש הרב במהלך הכתבה שאין צורך שיהיה פער בנושא בין מסורתיים לבין דתיים יותר אדוקים, והזכות הדתית לשמר את הזקן צריכה להיות נחלת כל מי שרק מעוניין בכך, גם בלי שליטה מלאה בפרטי היהדות.

זעקתם של המסורתיים ומי שאינם באים מהמיינסטרים של הציונות-הדתית ודאי חשובה. כותב שורות אלה נחשף במהלך שירותו הצבאי לשלילת פטור זקן מבחור מסורתי בעקבות העלאה של סטורי לאינסטגרם בשבת, לא בהכרח בצדק. גם המסר שבשאר הצבאות בעולם אין צורך בכלל להתגלח כדי להצטרף לצבא, מוזכר לא מעט לאורך הכתבה וכנראה מוצדק. ובכל זאת, לאורך כל התכבה לא מצאנו הסבר לשאלה הפשוטה: למה בעצם שאדם דתי לא יגלח את הזקן? על שום מה כל המאבק? עם יד על הלב, הציונות הדתית ראויה כבר לשלב שהיא בוחנת בכנות, האם פטור-הזקן הוא דתי או חברתי? נראה שעדיין לא.

חמ"ד של בחור

לכבוד יום השנה לפטירתו של הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג שיחול השבוע, בקרוב אליך ובעולם קטן קיבלנו השבת מאמרים וכתבות על פועלו. גם כבוד הנשיא בעצמו כתב מאמר על סבו בעולם קטן. אם תהיתם אם המגזר נוהג לציין את היארצייט של הרב הראשי של מדינת ישראל ביום הקמתה בכל שנה, התשובה היא כנראה שלא. אז מה נשתנתה השנה הזו מכל השנים?

ובכן, מרבית בתי הספר המשתייכים למגזר הדתי-לאומי נמנים על תנועת 'החמ"ד' – החינוך הממלכתי דתי. בכל שנה בוחרת מנהלת החינוך הנ"ל דמות המשתייכת לזרם הדתי לאומי, שלאורה יתחנכו השנה הילדים הלומדים בבתי הספר. בשנים האחרונות היו שם פרופ' נחמה ליבוביץ', הרב והרבנית קאפח, הרב מאיר יהודה גץ, הרב שאול ישראלי ועוד. בשנת תשפ"ה הבאה עלינו לטובה, בחמ"ד הכריזו על בחירתם של הרב והרבנית הרצוג. חנופה לנשיא? לא אני אמרתי.

כך או כך, נדמה שדווקא אנשי עולם קטן לא זכו להתחנך על דמויות החמ"ד לשנת תשפ"ה: בשער העלון, תחת הכותרת "65 שנה לפטירתו" והבטחה לטור של כבוד נשיא המדינה, שמו את התמונה של הרב הראשי האשכנזי המנוח, שנלקחה ישר מוויקיפדיה – אלא  שפרט קטן הורס את החגיגה, התמונה לא מערך הוויקיפדיה של הרב הרצוג. על שער העלון הפופולרי מופיע דווקא מחליפו, הרב איסר יהודה אונטרמן.

כשבתקשורת החילונית טועים בין רבנים, כותבי הטורים הדתיים אוהבים ללגלג עליהם. אבל מה עושים כשתקשורת המיינסטרים הדתית-לאומית שמה תמונה של הרב הראשי האשכנזי הלא-נכון?

דגן גדול גדל בגן

הפוליטיקאי שמופיע ככל הנראה הכי הרבה בין דפי עלוני השבת, הוא לא נציג מפלגת הציונות-הדתית בצלאל סמוטריץ', וגם לא בן גביר או אחד מאנשי מהרשימה שלו. שמו של נתניהו גם הוא לא במקום הראשון וגם בנט ושקד לא זוכים לזמן במה גדול כמו של יוסי דגן. לא ברור בדיוק איך, יו"ר המועצה האזורית שומרון יוסי דגן מצליח לשמור על הופעה תמידית בפריים טיים המגזרי: עלוני השבת. השבת הוא זכה לשער בגילוי דעת בעקבות הסיפוח של המאחז אביתר, מה שנחגג כבר למעלה משבועיים בין דפי העלונים. זאת לצד כל הידיעות המופיעות לגבי פועלו ומעשיו בין דפי חדשות המגזר.

האם הנוכחות המוגברת של דגן, שבולטת לאורך כל הקריירה הציבורית שלו, משקפת את הרצון שלו להצטרף לפוליטיקה הארצית? ואם אכן כך, מה עוצר אותו כל השנים הללו מלהתקדם?

זהו שיר אחרי מלחמה

אחת ההטבות שניתנו למילואימניקים ששירתו למעלה ממספר מסוים של ימים במלחמה, הייתה שובר בשווי 1,500 ₪ לטיפול נפשי, ושובר נוסף ע"ס 1,500 ₪ נוספים לטיפול זוגי לנשואים. כדי לממש את השובר כל שצריך המילואימניק לעשות הוא להעלות למקום הייעודי באתר המילואים קבלה מהטיפול המנוצל ולקבל החזר. הפרוצדורה הפשוטה יחסית גרמה לכך שלצד כל אלה שמנצלים כראוי את השובר, נצפו לא מעט קומבינות שנעשו סביב הנושא. חברות מסחריות שהציעו לקנות מתנות למשפחה לחגים ולקבל בעבורן קבלה על טיפול זוגי, ואפילו אפשרויות להזמין אוכל ולקבל עליו קבלות מפוברקות.

משיטוט בעלונים ניתן לראות שהמגזר הסרוג, שכידוע מכיל אחוזי מילואימניקים לא מבוטלים, זקוק גם הוא לרעיונות כיצד לנצל את השובר המדובר. בכל שבוע מתמלאים סופי העלונים בפרסומות נוספות עבור כל מיני ריטריטים, סדנאות או קורסים מקוונים וגם פרונטליים שעוסקים בטיפול נפשי על כל גווניו. התשלום על ריטריטים כולל בתוכו בדרך כלל גם תשלום על בית מלון ואוכל, אבל הסברה הרחבה בטח מאמינה שלגיטימי לממש את השובר במקרה כזה. אדם מן השורה שלא יודע על קיומו של השובר, היה יכול לחשוב שתופעת הריטריטים שולטת על הציונות-הדתית בתקופה האחרונה. אך עם קצת עיון פנימה אל תוככי המודעה, תוכלו לראות כוכבית קטנה שמציינת שמדובר באירוע שניתן למימוש בהטבת המילואים, ככה שקשה לקבוע האם יש לריטריטים המדוברים עוד פוטנציאל אחרי התוקף של השוברים. מצד שני, ניתן לממש אותם עד שנת 2026, ככה שבזמן הקרוב הם עדיין איתנו.

צופה פני עתיד (הפינה שבה אני מהמר מה יעסיק את העלונים בשבועות הבאים):

השבת השתרבב בין העלונים המחולקים בבית הכנסת, עלון באורך 16 עמודים שעוסק בקמיע המתומן של הצדיק משטפנשט. הצדיק המדובר חזה את השנה המטלטלת שעברנו כבר לפני למעלה מ-100 שנה, והקשר הישיר שלו עם המספר שמונה, נרמז בשני שמותיו של הצדיק: אברהם מרמז על סוד שמונה ימי מילה, ומתתיהו מרמז על נס חנוכה – וכל זה מתכנס למטבע המתומן שגם הוא מורכב משמונה צלעות וניחן ביכולות על-טבעיות, כך על פי העלון שהופץ. הילולת הצדיק והתגלית ההיסטורית של מטבע האש תתרחש במוצאי שבת הבאה. האם יזכו כל אותם אלה שצמאים לדעת מהי התגלית המטלטלת, אך נבצר מהם להגיע להילולה, או שתקציבם לא מאפשר להם (קמע סוד החיים שמכיל 4 קמעות וסגולות במארז אחד, יעלה לכם רק 4,320 ₪) לעלון נוסף ובו חשיפת התגלית? כל זאת ועוד, בשבועות הבאים.