רפורמה משפטית בפתח. לא פה, באמריקה. וושינגטון פוסט דיווח שבוע שעבר כי הנשיא ג'ו ביידן מתכוון לערוך רפורמה בבית המשפט העליון האמריקני, והצהיר על כך בשיחה עם מחוקקים מהשדולה הפרוגרסיבית בקונגרס.
הצעדים ששוקל כעת ביידן כוללים הטלת מגבלה על אורך כהונתם של שופטים, שכיום מתמנים לכל ימי חייהם, כללי התנהגות מחייבים לשופטי בית המשפט העליון, ואולי אף הגדלה של מספר שופטי בית המשפט העליון. צעד כזה יאפשר לו לשנות באופן מיידי ומלאכותי את המאזן בין שמרנים לפרוגרסיבים בבית המשפט.
לאוזניים ישראליות רפורמת ביידן עשויה להישמע לא דרמטית במיוחד. בארצות הברית, שבית המשפט העליון מתנהל בה לפי מסורת בת למעלה מ־200 שנה, הצעדים הללו הם שינוי סדרי עולם. ביידן עצמו התנגד ליוזמות כאלו מחשש שיאפשרו לכל נשיא עתידי לעשות כחפצו בבית המשפט העליון. אולם שתי פסיקות שהתקבלו בעליון האמריקני, אחת לאחרונה והאחרת לפני כשנתיים, שינו לחלוטין את היחס של המפלגה הדמוקרטית לערכאת המשפט הזו, ובהמשך לכך הביאו לתמורה גם בגישתו האישית של ביידן.
על פסק הדין הראשון, שניתן ביוני 2022, נכתב כבר רבות. הוא הפך הלכה ותיקה של בית המשפט העליון וקבע שהחוקה לא מגינה על זכותן של נשים להפלה מלאכותית, כך שכל אחת ממדינות ארה"ב רשאית להחליט אם וכיצד לאפשר הפלות מלאכותיות בשטחה. פסק הדין עורר רעידת אדמה פוליטית, שכן שהשמאל ראה בו תוצאה של השתלטות גורמים ריאקציונריים על בית המשפט העליון ושימוש לרעה במערכת המשפטית כדי להסיג את ארה"ב שנות דור לאחור.
פסק הדין השני ניתן לפני כשבועיים ועסק בשאלת היקף החסינות שיש להעניק לנשיא ארה"ב. לפי פסק הדין, חסינות מהותית חלה על כל מעשי הנשיא בתפקידו הרשמי, אך אינה מגנה על מעשיו הפרטיים. ההחלטה פורסמה כחלק מהליך משפטי שנפתח נגד הנשיא לשעבר והמועמד הרפובליקני לנשיאות בהווה, דונלד טראמפ, בנוגע לחלקו בפרשת מהומות הקפיטול ב־6 בינואר 2021. העונש המצטבר על ארבעה האישומים נגדו הוא 55 שנות מאסר. בתגובה לאישומים טען טראמפ שהמעשים נעשו בעודו נשיא, ועל כן הוא זכאי לחסינות מפני העמדה לדין. בית המשפט הפדרלי לערעורים דחה את הטענה לחסינות, אך בית המשפט העליון קיבל חלקית את ערעורו של טראמפ. כעת התיק יחזור לערכאה הדיונית, שתצטרך להכריע בנוגע אם כל אישום ואישום חוסה תחת החסינות הנשיאותית.
אף שמשמעותו המלאה של פסק הדין טרם הובררה, בקרב מתנגדי טראמפ הוא נחשב למתקפה על העקרונות הדמוקרטיים של ארה"ב. "המדינה שלנו הוקמה על בסיס העיקרון שאין מלכים באמריקה", הצהיר הנשיא ביידן מיד לאחר מתן פסק הדין. "כל אחד ואחד מאיתנו שווה בפני החוק. אף אחד אינו מעל לחוק, אפילו לא נשיאי ארה"ב". למתקפה הצטרפו פוליטיקאים ומשפטנים שביקרו נחרצות את פסק הדין, וסימנו אותו כאות לכך שנדרשת רפורמה בבית המשפט העליון.
מתברר שהתמיכה המסורתית של הציבור הפרוגרסיבי בארה"ב במערכת המשפט בכלל, ובבית המשפט העליון בפרט, הייתה אהבה התלויה בדבר. שני פסקי הדין הללו, לצד עוד פסקי דין שפורסמו בשנים האחרונות ולא זכו לתהודה, ניתנו ברוב של ששת השופטים השמרנים בבית המשפט העליון – שטראמפ עצמו מינה את חלקם – מול שלושת השופטים הליברלים. במשך יותר משנות דור שלט האגף הליברלי שלטון ללא מצרים כמעט בבית המשפט העליון, ולכן הכוח העצום שניתן בידי בית המשפט נראה לפרוגרסיבים הגיוני לחלוטין ואף רצוי. כל יוזמה לשינוי כללי המשחק נתפסה ככפירה בעיקר. ברגע שהמאזן השתנה והרוב השמרני בבית המשפט נעשה מוצק מאוד, סר חינו של המוסד בעיני הפרוגרסיבים. היום קריאות לרפורמה משפטית הפכו אצלם למיינסטרים.
הסיכוי של ביידן להצליח להתניע רפורמה כזאת לפני הבחירות קלוש עד אפסי, לנוכח העובדה שהרפובליקנים מחזיקים ברוב, גם אם קטן, בבית הנבחרים. אבל עצם העלאת הנושא על סדר היום והצבתו הצפויה כדגל בקמפיין הבחירות של ביידן חשובים מאוד. כל השוואה למתרחש בישראל – על אחריותכם בלבד.
