- ליוון יש כ־6,000 איים, ואם אתם הולכים לשרוץ באחד מהם בחודש ומשהו הקרובים, אז באמת סליחה, אבל זה לא הטור בשבילכם. קודם כול כי הטור הזה דורש מלאכה, כלומר לקרוא, מה שמתאים פחות לטיפוסי בטן־גב בסנטוריני. אנחנו כאן בשביל מי שבאו לתייר ביוון היבשתית, וליתר דיוק בצפון יוון. הדרך הטובה ביותר להגיע לאזור המופלא הזה היא בטיסה ישירה לסלוניקי, אפשר גם לאתונה אבל אז תצטרכו לנסוע די הרבה עד שתתחילו באמת את הטיול.
- בואו נסגור את פינת הסים הסלולרי: אל תתפתו לשלל הצעות מחברות מקומיות, בטח שלא מחברות הסלולר הגדולות. אם אתם מסוגלים להמתין שעה־שעתיים בלי אינטרנט מרגע נחיתת המטוס ביוון, תגיעו לאחת מחנויות COSMOTE ברחבי המדינה ותבקשו סים מקומי של 100 ג'יגה. הוא עולה כאן 15 יורו, או 60 שקלים. את הסים הזה, בעל קיבולת הדאטה המפלצתית, הפעילו בתוך אחד מהטלפונים המשפחתיים, ומשם תפעילו נקודה חמה שתשרת את כל מכשירי המשפחה. זה עבד אצלנו נהדר, ואחרי שבוע של שימוש אינטנסיבי נותרנו עם מחצית מהג'יגות בלתי מנוצלות. מן הסתם, העצה נכונה וטובה גם למקומות אחרים בחו"ל.
- אירופה ויוון מאירות פנים לישראלים בתקופה שהיורו שווה בדיוק ארבעה שקלים (כמה אגורות לכאן או לכאן). שער הדולר לעומת זאת הוא 3.70 שקלים לערך, ולכן כל רכישה הופכת לשיעור מתמטיקה מפרך או לחישובים במחשבון הסלולרי, מה שמוציא את כל החשק לקניות, שמלכתחילה לא היה שם בכמויות גדולות. ביוון פשוט צריך להכפיל בארבע, ואז להתעצבן למה כל כך זול פה לעומת המחירים בארץ.
- אין שיעור לאורכם של חופי יוון, ולכן, כמעט תמיד, במרחק הגעה סביר יהיה מפרץ שבו תוכלו לשכור סירה ולהפוך לסקיפר המשפחתי – הדרך המהירה ביותר להרגיש קולומבוס, חוץ מהקטע של לגלות משהו. ומה עם רישיון? ביוון, מתברר, יש חוק ידידותי הקובע כי סירת המונעת במנוע עד 30 כוחות סוס מותרת בהשטה ללא רישיון. קצת מפחידה המחשבה שאדם כמוני הופך לאחראי על שש נפשות בים הסוער אחרי עשר דקות של הדרכה, שחציה נשכח ברגע שהמנוע הופעל, אבל זה עובד. הפלגנו בשלום וחזרנו לשלום. אני לא רוצה לחשוב כמה זמן לוקח שם קורס טיס.
חופשה ביוון. רויטרס - איך אומרים תודה ביוונית? תודה. בעברית. מספר הישראלים שתפגשו באתרי התיירות ביוון הוא על גבול הפרודיה. בכל מקום, בכל שלב, בכל הזדמנות – תמיד יצוץ איזה ישראלי שישמח לעזור לכם ולכוון אתכם למקום שכולם הולכים אליו. ומה לגבי היוונים? רובם נוטים להישאר בבית או במקום מוצל אחר בקיץ היוקד שנפל עליהם, שאצלנו נקרא בפשטות עוד יום ביולי־אוגוסט. מי שלא נשאר שם בבית כנראה עוסק בתיירות, כלומר יודע עברית. לבי עדיין דווה על שני התיירים הגרמנים המסכנים שנקלעו להדרכת ראפטינג המונית בעברית, ולא הבינו למה היוונית בפי המדריכים נשמעת שונה מכל מה שחשבו.
- חצי האי פיליון – כשעתיים נסיעה מסלוניקי לכיוון דרום – הוא המקום המושלם למשפחות לחניית שישי־שבת. יש בו חופים שקטים ושלווים, כפרי נופש קטנים ולא יקרים – תחושה של אי בלב יוון היבשתית. באזור הזה לבדו אפשר לבלות שבוע ואפילו יותר, רק שימו לב אם המלון שאתם מזמינים נמצא בצד המערבי של חצי האי או בצד המזרחי. הצד המערבי הוא האזור הקרוב יותר לעיר הגדולה באזור, וולוס, עם חופים רכים והגעה נינוחה מבחינה תחבורתית. החוף המזרחי קשוח יותר, עם הרבה צוקים ודרכי גישה מפותלות וארוכות. אנחנו בחרנו באזור המערבי, אבל כל אחד ומה שמתאים לו. לא מעט אנשים ששהו כמה ימים במזרח הפראי אמרו לנו שיחזרו לשם שוב ושוב.
- בדרך לצפון־מערב יוון, אל תפספסו את אזור מטאורה, שנמצא ממש בלב הצפון של יוון. בעצם, גם אם ממש תרצו אין לכם סיכוי לפספס. זהו גוש עצום ומלא הוד של צוקים שכמו צמחו בן רגע מהמישור לרגליהם. בראש הצוקים הללו נבנו כבר בתקופה הביזנטית מנזרים, שחלקם פעילים גם כיום. קשה להעביר במלל ואפילו בתמונות את העוצמה של המקום הזה. נסו להגיע אליו כשעתיים לפני השקיעה. כך תצליחו גם להיכנס לאחד המנזרים (עקבו אחרי לוחות הזמנים באינטרנט), וגם לצפות באחד המראות המהממים שעיניכם יזכו לחזות בהם. באחריות.
- במערב יוון יש שני אזורים הרריים שנהוג לטייל בהם. לאחד, הצפוני יותר, קוראים זגוריה, ולשני צומרקה. בין השניים מפרידה יואנינה, עיר עתיקה ושלווה לשפת אגם שתיהנו לבלות בה אחר הצהריים ובערב. לצומרקה לא הגענו, אבל בזגוריה יש כל מה שהייתם רגילים לעשות בגליל, רק רחוץ יותר וגדול יותר. הרבה יותר. הכפרים המסורתיים כמו פפינגו ומיקרו־פפינגו (שמות אמיתיים) יפים וציוריים להפליא, הגשרים העות'מאניים ליד קיפוי מרשימים ופוטוגניים, המים בנהרות צלולים להדהים וקרים עד כאב. אל תפספסו את נקודות התצפית מעל הנהר ויקוס, שנחשב לקניון העמוק בעולם.
צילום: אריאל שנבל - בדרך חזרה לסלוניקי עשינו מסלול הליכה יפהפה שבסופו מפל בהר האולימפוס. איכשהו, הקרבה לסלוניקי קצת מרחיקה ישראלים מהמקום הזה, וחבל.
- אין הרבה אוכל כשר ביוון. העצה הכי טובה שלנו: קנו עוד מזוודה ומלאו אותה ב־23 קילו אוכל. לא יישאר גרם אחד בדרך חזרה ארצה, כך שאת המזוודה תוכלו למלא במוצרים שאתם לא באמת צריכים ושתרכשו באחד מסניפי רשת ג'מבו שכבשו את יוון, כלומר את הישראלים שממלאים את יוון. טיסה נעימה!
גיבור אלמוני מנסה להשאיר את דרום תל אביב מחוץ לדלת
זוג צעיר מנסה להגן על הבית מפני תושבי השכונה, אבל ההתמודדות האמיתית של הגיבור היא עם בדידותו כאבא
