את יוסף זרגרי ושובל לוי אני מכירה מאז שהיו בני עשרה, כשניהלתי את המרכז הקהילתי ברמת בית־שמש, ולמדתי בעת העשייה מה קורה בשכונה צעירה וצומחת שחלק מבני הנוער בה מאתגרים את השגרה. לא ראיתי את זרגרי ולוי שנים, אך השבוע פתחתי טלוויזיה וראיתי אותם: שני גברים צעירים, בגילאי העשרים, שמובילים מאבק ציבורי.
שניהם השתחררו לא מזמן מהצבא. זרגרי שירת כלוחם ומפקד בהנדסה קרבית וקיבל תעודת הצטיינות. לוי נלחם להגיע לקרבי, עבר טירונות מיוחדת בחוות השומר ואינספור ועדות, והצליח לשרת בגולני כמפקד. כשזרגרי ניסה להתקבל לעבודה כמאבטח, נמסר לו מהמשרד לביטחון הפנים שהוא לא רשאי לשאת נשק באזרחות, משום שכשהיה נער צעיר נפתח לו תיק פלילי; בין השאר הואשם שהיה שותף לגנבה מבתים. גם לוי השתחרר וניסה להתקבל לעבודה כמאבטח, אך מאחר שבנעוריו נגרר אחרי חבורת עבריינים ונפתח לו תיק פלילי, הוא קיבל תשובה זהה לזו שקיבל זרגרי.
בעזרת תנועת "אחריי" ויחד עם 50 חבר'ה שלהם סיפורים דומים, השניים מובילים מאבק ציבורי של מחיקת רישום פלילי לבעלי שירות צבאי. המטרה היא שצעירים בעלי רישום פלילי מגיל 14 שעשו מאז כברת דרך ארוכה, שיקמו את חייהם ושירתו ביחידות קרביות יורשו לשאת נשק ולעבוד כמאבטחים.
לפני שש שנים, אלן פרידזון, שהיה בעל רישום פלילי מגיל 13 ובהמשך שירת בצנחנים וסיים שירות כמצטיין, ניהל מאבק דומה לשינוי החוק. הוא נעזר לשם כך בח"כ אורלי לוי־אבקסיס. עו"ד רן מס, שמלווה את זרגרי ולוי, מסביר שהחוק שתוקן היה החוק הלא נכון, מכיוון שתיקנו את "חוק סמכויות לשם שמירה על שלום לציבור" במקום לתקן את "חוק כלי הירייה". זרגרי ולוי נאבקים על היתר לנשיאת נשק, והחוק שתוקן היה על הזכות להיות מאבטח. יש בחוק הזה סמכויות כוללנית יותר כמו סמכות להפעיל כוח ולעכב אנשים, אבל אין בו היתר לנשיאת נשק.
זהו אבסורד. מדובר בילדים שגדלו בתנאים לא פשוטים עשו מעשים רעים, נפתח נגדם רישום פלילי, ואחרי כל זה הם אגרו כוחות כדי להוציא את עצמם מתוך הכרוניקה של הסיפור שנכתב בעבורם, ובראו לעצמם סיפור חדש. הם הלכו לשרת בשירות קרבי והפכו למפקדים ולחיילים מצטיינים. אחרי שהשתחררו היו בטוחים שהנה, הם עשו את זה והצליחו לפתוח לעצמם חלון הזדמנויות חדש, ואז התברר שהעבר לא מפסיק לרדוף אותם, ושהרישום הפלילי דבק כמו חטוטרת בגבם. הם גילו שאי אפשר באמת לפתוח דף חדש.
רק לאחרונה יזם השר לביטחון פנים רפורמה שבה מוגדרים קריטריונים חדשים לקבלת רישיון נשק. הרפורמה תאפשר לכחצי מיליון אזרחים נוספים, ובהם יוצאי יחידות קרביות, לקבל את הרישיון. לטעמי זו רפורמה מסוכנת מאין כמותה. בעידן שבו מכים רופאים ואחיות בבתי חולים ומכים אנשים בגין מקום חניה ובגין מוצא – רישיונות לנשיאת נשק למאות אלפי אנשים יגרמו לאבדות בנפש.
אבל רגע לפני שהרפורמה הגדולה והמיותרת הזאת יוצאת לדרך, יש לי בקשה קטנה מארדן: דווקא בערב יום הכיפורים, שהוא יום שבו אפשר לפתוח דף חדש, מחק את הרישום הפלילי לבחורים הצעירים האלה. דווקא להם כן כדאי שיהיה רישיון לשאת נשק.
