במאמר ההלכתי־מדעי הקצר שפרסמו בכתב העת "המעין" פרופ' זהר עמר מאוניברסיטת בר־אילן והרב יהודה קרויזר, רב היישוב מצפה־יריחו, מופיעה תמונה של יישומון שכבר פותח בפועל, המבקש להנגיש ולפשט את תהליך הקרבת הקורבנות כאשר יתחדש. בפרט מדובר בקורבן הפסח – אירוע השיא השנתי במקדש, שהשניים מציעים לערוך אותו בשיטת סרט נע בידי מומחים לעניין.
פרופ' עמר והרב קרויזר מציינים שמקום העזרה צר למדי ומצריך עבודה מתוכננת במדויק כדי לספק קורבנות למיליוני יהודים באפס זמן. לפי חישובם שטח העזרה יכול להכיל 6,400 איש בכל אחד משלושת סבבי שחיטת הפסח בערב החג, ובסך הכול 19,200 איש. "אם נפחית מכך את מספר הכהנים והלוויים ששירתו במקדש ואת האזורים שישראלים רגילים אסורים להיכנס אליהם, נגיע לשטח שיכול להכיל מספר מרבי של כ־18,000 איש וכמספרם היה מספר הקורבנות והחבורות".
לצורך ההיערכות העתידית השניים מניחים שבאכילת קורבן הפסח בירושלים ישתתפו שישה מיליון איש – כלומר כל העם היהודי מלבד מי שאינם יכולים להשתתף מסיבות שונות – והקורבנות יחולקו לחבורות בנות חמישים משתתפים בממוצע. במקרה כזה יש לשחוט 120 אלף בהמות, כלומר 40 אלף גדיים וטליים בכל משמרת. והמסקנה: "בהנחה שכל שוחט יכול לשחוט כעשרה קורבנות במשמרת, נדרש גיוס של 4,000 שוחטים".
זו לא הסיבה היחידה שמביאה אותם למסקנה שהפעם נדרשת במקדש היערכות אחרת, המותאמת לישראל של המאה ה־21. "רבים, אף שהם מייחלים בליבם ובתפילתם לכינון המקדש, קשה להם עם הקרבת קורבנות בשל עכבות ומחסומים הקשורים לקודי התנהגות בעידן המודרני, כגון ריחוק מנטלי", הם כותבים במאמר. "אפשר להוסיף לכך את מסורת הגלות, שגרמה להתרחקות מהבנת מקומה של עבודת הקורבנות. הסתובבות של אלפי אנשים במרחב העירוני של ירושלים עם בהמות שחוטות בידיהם בדרכם לצלות ולאכול את בשר הקורבנות עם בני ביתם תיצור מצב של חוסר נעימות במרחב הציבורי, קושי אסתטי ובעיות היגיינה". השניים מדברים כאמור גם על "בעיות טכניות וקשיי נגישות הקשורים לאפשרות הקרבת הפסח בקהל מיליונים".
אז מה הם מציעים? "מינוי שליח לקורבן פסח יוכל להתאפשר בקלות באמצעות יישומון. מנהלת המקדש תפתח יישומון שיתאפשר להוריד מהאתר שלה. בשלב הראשון ייקבע נציג אחד מכל חבורה לרישום ראשוני ובחירת תפריט, ובעקבותיו הוא יקבל קוד זיהוי".
הנציג יתבקש לבחור אם רצונו בכבש או בעז, יתבקש לבחור את משקל הבהמה הרצוי, מעשרים ועד שישים קילוגרמים, וזאת מתוך ידיעה שרק כשליש ממשקל הבהמה ייוותר כבשר שנאכל בסוף תהליך ההכנה. הוא יידרש לבחור אם רצונו לקבל את הבהמה השחוטה כבשר חי, כשהיא צלויה אך שלמה, או לחלופין כשהקורבן כבר צלוי וחתוך לשיעור "כזית". הוא יתבקש לסמן אם רצונו להזמין שפוד עץ כדי לשאת את הבהמה כשהיא שלמה וכן את סוג המארז: רגיל או לחלופין באריזת ואקום עם יחידת קרח ומתקן נשיאה.
כל נציג כזה יתבקש להצהיר שהוא ממנה את איש מנהלת המקדש להקדיש ולשחוט את הפסח בעבורו ובעבור חבורתו – כלומר כל מי שבכוונתו לסעוד עמו בליל הסדר. התשלום למנהלת המקדש יוכל להתבצע בכרטיס אשראי, בביט או בפייבוקס. לאחר השלמת העסקה תיפתח האפשרות לרשום את שאר המנויים על הקורבן. הנציג יעביר את קוד הזיהוי לשאר בני החבורה, והם יוכלו להיכנס ליישומון ולהירשם כמנויים על הקורבן המסוים הזה.
לאחר הרישום יתקבל אישור במסרון. באישור יופיע השיבוץ המדויק של הקורבן השייך לחבורה באחת משלוש הכיתות השוחטות את הפסח. בעזרת היישומון יכולים בני החבורה לעקוב אחרי תהליך הקרבת קורבנם בעזרה. המעקב יתאפשר באמצעות זיהוי ברקוד של הבהמה העוברת בפס העבודה, עם אפשרות של מיקוד המצלמה עליה.
תהליך הקרבת הפסח בחצר המקדש, כולל שירת ההלל בפי הלוויים, יועבר בשידור ישיר בכל אמצעי התקשורת. בסיום התהליך יקבל נציג החבורה אישור להגיע לנקודת האיסוף שתיקבע, כדי לאסוף את בשר הקורבן הארוז לפי פרטי ההזמנה. "מנהלת המקדש תפעל מראש להיערכות לשחיטה והקרבת פסח המונית", כותבים השניים. "היא תקבל מהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה אומדן של אוכלוסיית היעד שתשתתף בהקרבת הפסח ומספר החבורות הצפוי. בהתאם לכך יוזמנו הבהמות ויגויס כוח האדם".
הם מדברים על "הזמנת כמות מספיקה של אלפי בהמות מספקים שונים בארץ ובעולם, שירוכזו מראש חודש ניסן במכלאות ענק ובפיקוח וטרינרי צמוד. לקראת השחיטה הן ישונעו בנתיב נפרד מהציבור, ויובלו לאזור העזרה. כל הבהמות יעברו בדיקה מקדימה של צוות מבקרי מומי קדשים של המקדש. הבהמות לא יסומנו בתגי אוזן שגורמים להן למום ופוסלים אותן לקורבן. במקום זאת כל טלה ועגל שייוולד יסומן בקוד זיהוי שיוטמן בפרסותיו, או בטכנולוגיה מתקדמת אחרת.
"מנהלת המקדש תגייס את מערך צוותי השחיטה מכל גופי הכשרות המאושרים בידי הרבנות הראשית, ובמקרה הצורך תכשיר מספר גדול נוסף של שוחטים ומנקרים מיומנים. כל צוותי השחיטה יעברו השתלמויות מקצועיות בפיקוח מנהלת המקדש, ויידרשו לערוך אימון ורענון, הן בתהליך השחיטה והניקור והן בעבודה בצוות שתייעל את כל שלבי העבודה במקדש. כוח האדם המקצועי הזה יחליף את רוב המשתתפים ששהו בתחום העזרה בשעת הקרבת קורבנות הפסח בימי הבית השני, שחלקם הגדול היו נציגי החבורות".
בתור דוגמה הם מציינים את הנעשה במכה. ב־2014 נמכרו בערב הסעודית 2.5 מיליון בהמות במהלך החאג', כמיליון מהן בהמות מיובאות. משרד החקלאות הסעודי הקצה ליבואנים ולסוחרים מתקנים שהכילו כמויות גדולות מאוד של בעלי חיים למשך התקופה הנדרשת, ולשכת המסחר והתעשייה הסעודית פיקחה על המחירים.
"העבודה במקדש תיעשה בשיטת הסרט הנע", נכתב במאמר. "שלב השחיטה וקבלת הדם, הובלתו ליסוד המזבח, הוצאת האימורים והקרבתם ייעשו כאשר הבהמות תלויות על כמה מסועים ועוברות תחנות אחדות שבהן מתקיימות הפעולות השונות. את חלקן אפשר לבצע במקביל על ידי צוותי עבודה אחדים. בתום העבודה עוברות הבהמות במסוע מחוץ למתחם המקדש. למעוניינים תהיה אפשרות לצלות את הקורבן במתקני הצלייה של המקדש, וכן לקבל את בשר הקורבן לאחר צלייתו שלם או חתוך למנות בשיעור כזית, כל חבורה לפי מה שהזמינה. יוקמו שני בתי אריזה, לבשר חי ולבשר צלוי. לאחר האריזה יישלח בשר הקורבן לנקודות איסוף, שם ימתינו נציגי החבורה ויקבלו אותו אחרי הצגת קוד הזיהוי".
