כשהתובע בהאג פרסם את הבקשה להוצאת צווי מעצר נגד נתניהו וגלנט, לפני למעלה מחודשיים, היה נדמה שהצווים עצמם צפויים להתפרסם בכל יום. אך הצווים התמהמהו, והשבוע התברר שכנראה גם לא יתפרסמו לפני בוא הסתיו. פעולה דיפלומטית קדחתנית של ישראל הביאה ליצירת בקשות עיכוב וערעור בינלאומיות, שבסופו של דבר אולי אף יגררו דחייה רשמית של בקשת התובע המרושע. בין השאר, נתניהו אישר ליועצת המשפטית לממשלה להודיע להאג שהוא מסכים להקמת ועדת חקירה ממלכתית למלחמה האחרונה, ובכלל זה גם להיבט ההומניטרי של התמרון הצה"לי בעזה. עקרון המשלימות המפורסם יבוא בכך על סיפוקו. אומנם בינתיים נתניהו הקפיא את הסכמתו להקמת ועדה, אבל כנראה יפשיר אותה שוב אם זה מה שיפריד בין ערכאות האג ובין הנפקת צווי מעצר לראש ממשלת ישראל ולשר הביטחון שלה. בתחבולות תעשה לך מלחמה משפטית.
עכשיו נשאר רק לקוות שנתניהו ייחלץ להדוף באופן דומה סכנה משפטית בינלאומית אחרת שנשקפת לישראל: העיצומים המתגברים נגד פעילי ימין ובכירי התיישבות ביו"ש. כרגע זהו האיום הגדול ביותר על עתידו של מפעל ההתיישבות, מוחשי יותר מהסכנות הביטחוניות, מזימה לחנוק אותו כלכלית, ולפי שעה ראש הממשלה אינו נוקף אצבע נגדה. גנץ וליברמן פרסמו הודעת גינוי לצעדים האמריקניים ההזויים שננקטו נגד החייל השפוט אלאור אזריה או תנועת צו 9, נתניהו שתק. שום מילה לא יצאה מפיו בנדון.
השבוע ביטל נתניהו פגישה עם ראשי מועצת יש"ע, אחרי שהללו כבר הגיעו ללשכתו כדי להפציר בו לעשות מעשה: להקים מיד מטה מקצועי שינהל את המשבר המחריף, לצוות על משרדי החוץ והמשפטים לפעול, לזמן שגרירים רלוונטיים כדי לנזוף בהם, להעניק רשת ביטחון לנפגעים, ולחוקק חוקים נגד ארגונים ישראליים שמסיתים ממשלות זרות לפגוע בישראל. שום דבר מכל אלה טרם נעשה. השר היחיד שכן עושה הוא סמוטריץ', בהצלחה מסוימת, אבל הסוגיה הנפיצה הזו גדולה עליו ועל מפלגתו. היא מצריכה תשומת לב אישית של ראש הממשלה, ומוזנחת כמו סוגיות לאומיות רבות אחרות שהוא היה אמור להסתער עליהן, מלבד המלחמה עצמה. תקציב 2025, למשל. כל דחייה נוספת רק תעמיק את הבור.
