שליחים מיוחדים למאבק באנטישמיות, דיפלומטים, חברי פרלמנט ומנהיגים יהודים התאספו השבוע לציון 30 שנה למתקפת הטרור בבניין הקהילה היהודית בארגנטינה, שבה נרצחו 85 אנשים ונפצעו מאות. שנתיים לפני, בפיגוע בשגרירות ישראל, נרצחו 29 איש ונפצעו עשרות. אלברטו ניסמן, התובע שעמד לפרסם את שגילה בחקירתו, נמצא מת בביתו. 30 שנה, ואיש לא הועמד לדין.
איציק הורן, שעבד באותו בניין, איחר את הרכבת באותו בוקר וניצל. לימים עלה ארצה. ב־7 באוקטובר 2023 נחטפו בניו איתן ויאיר מניר־עוז, ומאז הם מוחזקים בעזה. אותו משטר רצחני באיראן, אותם ארגוני פרוקסי, אותה שנאה אנטישמית, אותה שתיקה בינלאומית.
עשרה חודשים של נסיעות חירום בהזמנת קהילות ומוסדות ברחבי העולם שעומדים מופתעים, מפוחדים ומבודדים מול צונאמי של שנאה אנטישמית – חידדו אצלי את אחריות ישראל לשלומם. האנטישמיות ה"חדשה" – שהפכה למיינסטרים אחרי עשרות שנים של מלחמה על דעת הקהל העולמית, ושכללה ניכוס וחימוש שיטתי של הדין הבינלאומי ומנגנוניו כדי ליצור דמוניזציה, דה־לגיטימציה וסטנדרטים כפולים כלפי מדינת היהודים – היא איום קיומי.
שימוש בסיוע הומניטרי בינלאומי למימון תשתיות טרור רצחניות; ספרי לימוד נוטפים עלילות דם אנטישמיות; שתיקה מול הפרה מתמשכת של דין ומוסר בהחזקת שני חללי צה"ל ושני אזרחים משך עשור; עיצומים וצווי מעצר על אנשים וארגונים ישראלים; החלטות שונות ומשונות נגד ישראל, בטענות להפרות זכויות אדם יותר מכל מדינות העולם יחד (!); עלילות דם מודרניות על הרעבה ורצח עם, בשעה שישראל נלחמת על חייה – כל אלה הם זירה קיומית שדורשת יצירת תשתית ראויה ואסטרטגיה הוליסטית שתתייצב ותילחם בה.
אזעקות האמת של המלחמה הזו עלו מן התגובות האיומות לפשעים נגד האנושות שבוצעו ב־7 באוקטובר: ההכחשה בזמן שמבצעי הטבח שידרו את הזוועות בלייב; הפגנות התמיכה שהחלו כבר למחרת; ואולי המפתיע ביותר עבור רבים – תקיפה מילולית ופיזית של יהודים ברחבי העולם.
צונאמי האנטישמיות בתגובה למתקפה הנוראית ביותר על יהודים מאז השואה, חשף זירת מלחמה קיומית שמשתוללת גם בעשרת החודשים מאז הטבח. זוהי קריאת השכמה למי שלא הבין שהאנטישמיות החדשה המתחזה ל"אנטי־ציונות בלבד", היא חזית מסוכנת, שמכתיבה את יכולתנו להילחם בכל שאר הזירות. לאחר שהפכו את הציונות לגזענות ב־1975, את ישראל למדינת אפרטהייד ב־2001, ואת מדינת היהודים למבצעת רצח עם ב־2023 – ישנה הצדקה להשמדת היהודים.
מול הגל האנטישמי זה, חתמנו במשרד החוץ בבואנוס־איירס, שליחים מיוחדים למאבק באנטישמיות מ־35 מדינות, על "הנחיות גלובליות למלחמה באנטישמיות". הדגשנו את הנכס החשוב ביותר למאבק באנטישמיות – הגדרת האנטישמיות של הברית הבינלאומית לזיכרון השואה IHRA. ההגדרה הזו היא תוצאת תהליך דמוקרטי ארוך שהחל בעקבות כנס דרבן נגד הגזענות ב־2001 שהפך למופע אנטישמיות, וחשף את המנגנון העדכני: שנאה עתיקה שהתלבשה על הדין הבינלאומי וזכויות האדם, ייצרה זן חדש של אנטישמיות והפכה אותו למיינסטרים. ההגדרה של IHRA היא מכשיר מוכר בינלאומי, שנמצא בשימוש על ידי למעלה מארבעים מדינות ומאות רשויות ציבוריות, ארגונים ותאגידים.
יציאה משבי התפיסה שקרסה בשבעה באוקטובר חייבת לכלול זיהוי ואבחון את שבעבע מתחת לפני הקרקע משך עשורים ארוכים, ונחשף בבהירות בטבח. הכרחי לחבר בין כל מה שנחשף לא רק בזוועות הטבח, אלא גם בתגובות לזוועות. על מדינת ישראל לפעול בבהירות מוסרית ובאומץ, לייצר תשתית ראויה לזיהוי האנטישמיות ולמאבק בה, תוך שיתוף פעולה עם כל הגורמים הרלוונטיים מבית ומחוץ, כדי לממש את מחויבותה על פי ההנחיות הגלובליות שעליה חתמה כמו שאר המדינות. ובמקרה של ישראל, גם כדי לממש את חזון וייעוד מדינתו המתבגרת של עם ששב למולדתו ההיסטורית אחרי אלפי שנות גירוש ורדיפה.
חברת הכנסת לשעבר מיכל קוטלר־וונש היא השליחה המיוחדת של מדינת ישראל למאבק באנטישמיות
