אחד מהנושאים השכיחים ועם זאת הסמויים בקונפליקטים זוגיים – הוא מאבקי כוח. צמד המילים הזה אולי נשמע לנו כוחני וזר לזוגיות שלנו, אבל האמת היא שכמעט כולנו נכנסים למאבקי כוח בלי לשים לב. זה בא לידי ביטוי בצורות שונות: ציניות כלפי הצד השני, הקנטה ולעג, אזכור של נקודות חולשה, הרמת קול ועוד. כל אלו הם ביטויים שונים של יצירת עמדת כוח – אם אני מנמיכה את האחר, אני גבוהה יותר, חזקה יותר.
הצורך בעמדת כוח הוא דבר טבעי. בכולנו טבוע יצר הישרדותי המכוון אותנו לנצח. תחושה סמויה זו מלווה את רובנו מגיל צעיר מאוד, ומייצרת אצלנו טעות תודעתית: התפיסה שעל מנת לנצח, אני צריכה שהצד השני יפסיד. ומהי הדרך להשיג זאת? החלשה שלו. לכן, רבות מהמריבות הזוגיות (ולא רק הן) מאופיינות בטקטיקות שונות, גלויות וסמויות, שבמרכזן הקטנה והחלשה של הצד השני עד שהוא מוותר, נכנע, מנוצח.
רגע לפני שנבין מה דינמיקה זו עושה לזוגיות ואיך אפשר להתמודד עימה, יש להבחין בהבדל בין פערי כוח למאבקי כוח, שבהם אנו עוסקים בטור זה. פערי כוח הם מצב שבו לכל אחד מבני הזוג יש יתרון יחסי שהוא מגיע איתו לנישואין. לעיתים הפער נובע מהיבטים חיצוניים, כמו השכלה או מעמד כלכלי של המשפחה שממנה הגענו, ולעיתים בשל קווי אופי ייחודים לנו: ביטחון עצמי גבוה או נמוך, כריזמה, היסטוריה נפשית בריאה או פחות, ועוד. פערים אלו הם טבעיים, ובהחלט ניתן להכיל אותם בתוך מערכת זוגית. הבעיה מתחילה כאשר אנו משתמשים בפערי הכוח על מנת להחליש ולהקטין את האחר. ובמילים אחרות, הדברים מתחילים להסתבך כאשר אנחנו משתמשים בפערי הכוח כדי לייצר לעצמנו עמדות כוח מנצחות, כאלו שיגרמו לאחר להפסיד.
כאמור זהו אינסטינקט טבעי, אך פה הטבע עובד לרעתנו כי דבר אחד אנחנו שוכחים: בזוגיות אין מנצח ומפסיד (WIN-LOSE). גם אם נדמה לנו שבמריבה הנוכחית "ניצחנו", זה זמני. הצד ה"מפסיד" לא ירצה להישאר שם לעד, הוא יעשה ככל שביכולתו כדי לחזור ולנצח, ואז נגלה שאנחנו ב-LOSE-LOSE. אנחנו אולי ניצחנו, אבל הזוגיות הפסידה.
אז מה כן?
כדי לצאת ממשוואת LOSE-LOSE, אנחנו צריכים לעבור למשוואת WIN-WIN. כלומר, המשימה הזוגית שלנו היא לנהל קונפליקט באופן כזה שהוא יוציא את שנינו בתחושת ניצחון – לא 'זה על חשבון זה', אלא כזוג שהתמודד יחד עם אתגר וניצח. דמיינו רגע סצנה מ"המירוץ למיליון": יש זוגות שעמדו יחד מול האתגר התורן, פיצחו את הדרך לנצח אותו ועטו קדימה אל הניצחון. ולעומתם היו זוגות שהאתגר גרם להם לוויכוחים ומריבות, והפך להיות הגורם שהפריד ביניהם.
הנה מספר כלים מחשבתיים שיעזרו לנו לנהל קונפליקטים מבלי להחליש אף צד:
- פיתוח תפיסה צוותית – אנחנו צוות ויחד אנחנו צולחים את החיים. אנחנו נריב, נכעס או נתאכזב, אבל תמיד בבסיס המריבה יש ידיעה וביטחון מוחלט שאנחנו יחד, וגם מחר נהיה. החלטה ברורה זו משפיעה לא רק על העתיד, אלא גם על ההווה. אם אנחנו צוות, יש לנו אינטרס הדדי לשמור זה על זה, ולהשיג יחד את המטרה.
- חיזוק עמוד השדרה הזוגי – כל אתגר שאיתו הצלחנו להתמודד יחד, הוא חוליה נוספת בחיזוק הזוגיות וביכולת שלה להתמודד עם אתגרים עתידיים. ככל שהביטחון שלנו להתמודד עם קונפליקטים מתחזק, כך גם מתחזקת יכולת ההתמסרות לקשר ופוחת הפחד מפגיעות.
- מימוש הרצונות – תפיסת ה-WIN-WIN מעצימה מאוד את הסיכוי שכל אחד מאיתנו יקבל במידה כזו את או אחרת את צרכיו ורצונותיו בתוך הקונפליקט. כאשר שנינו מכוונים זה לזה ולתפיסה שלנו כצוות, האינטרס המשותף שלנו יהיה להעניק מרחב אחד לבקשות של האחר, וכך ליצור אקלים שמיטיב איתנו כזוג וכאינדיבידואלים.
זכרו, אין באמת WIN-LOSE במריבה, יש רק זוגיות מפסידה או זוגיות מנצחת.
איפה אתם רוצים להיות?
