מה באמת ראינו פה אתמול? ראינו מדינה, שבשיאה של מלחמה חיצונית נמצאת על סף מלחמה פנימית.
ראינו קריסה מוחלטת של כל נורמה בסיסית של גבולות אל מול החוק ורשויות החוק. ראינו שרי ממשלה וחברי קואליציה שלא מבינים שהם מסתובבים עם בנזין שמצית את המדינה.
אני מקווה שאני לא מחדש לאף אחד את העובדה שאנחנו במקום מסוכן. לא על סף, לא ליד. נסראללה, סינוואר, וחמינאי יכולים להיות מרוצים מאוד. התמונות מאתמול טובות להם יותר מכל אמצעי לחימה מתוחכם שהושקעו בו מיליונים. אנחנו עושים להם את העבודה.
זום אאוט רגע: מהי תפיסת המלחמה של ציר ההשמדה מבית מדרשה של איראן? הוא לא צבאי. במהותו הוא אזרחי, רק עם גיבוי צבאי. כמו שטען נסראללה בנאום קורי העכביש המפורסם: המפתח לניצחון על ישראל הוא החלשת יכולת העמידה של החברה הישראלית ופירוק שלה מבפנים.
זום אאוט שני: מהם התנאים ההיסטוריים שבהם פורצים עימותים אזרחיים, בואכה התפרקות מוחלטת עד כדי מלחמה? יש כמה תנאים: האשמות הדדיות בתבוסה במלחמה, מאבקים שמגיעים לאלימות בין דרג פוליטי לצבאי, נירמול של אלימות פוליטית, נטייה חזקה לשבטיות על חשבון הכללה, היעדר יכולת הסכמית של המערכת הפוליטית עד למצב בו לא מסוגלים להסכים על ערכים ואפילו לא על כללי משחקים בסיסיים. כלום. ובסוף – התנאי האחרון והקריטי – טכנולוגיה שמאיצה את הפירוק החברתי וזורעת הרס.
תסתכלו רגע על הרשימה הזו, בין אם אתם ימין ושמאל. ותגידו לעצמכם בכנות: האם ניתן להכחיש שאנחנו במקום מסוכן?
וכן, אני יודע שאתמול לא בא בחלל ריק. אנחנו כמדינה נגועים ביסודות של אנרכיה תקופה ממושכת. רשויות שנלחמות בכיפופי ידיים אחת בשנייה. בחירות חוזרות ונשנות. רפורמה שנעשתה בברוטאליות. מחאה שעלתה על גדותיה, החלה להשתמש בשפת האלימות הפוליטית והכי חמור – עירבה את צה״ל.
אני גם מודע לכאב ולרצון להגן על המשרתים, חיילי ומשפחות המילואים, שהתערבב אתמול בתוך האירועים.
הבעיה הכי גדולה כרגע היא שאין מי שיעצור את הטירוף. אנחנו מצויים בשממה מנהיגותית. ראש הממשלה היה אמור לכנס אתמול בערב מסיבת עיתונאים יחד עם כל ראשי האופוזיציה ולהודיע על מספר צעדים דחופים, שתכליתם לקבוע קווים אדומים לפוליטיקאים המתלהמים ולשים חוסם עורקים על חברה מדממת. לפיכך, כל שר שיביע תמיכה במעשי הפורעים מאמש יפוטר, ותינתן הוראה למשטרה לפתוח בחקירה ולהביא למעצרים מידיים של הפורצים, הפורעים והמאיימים.
במקביל, תובהר העמדה הערכית לפיה מה שמבחין בינינו לאויבנו הוא צלם האנוש, לכן אין רישיון לפרוע כאוות נפשך כחייל גם בגרוע שבמחבלים, כשמנגד אנו מבקשים להימנע ממעצרי ראווה ומופעי השפלה לחיילים.
ולצד כל אלו – הודעה לפיה לא נסבול יותר תופעות של איום בסרבנות מכל סוג שהיא. גם סבלנותנו המשותפת להפגנות אלימות שמפרות את החוק – פוקעת.
אבל לא הכל תלוי בהנהגה. האחריות היא גם שלנו, כל אזרח ואזרחית ישראלית.
האחריות היא על כולנו לסמן נורמות. בלי "אבל למה להם מותר" ובלי שום היסוס. לכתוב ולדבר בכל פלטפורמה שיש על הקווים האדומים שנחצו. להבהיר לפוליטיקאים שרוב הישראלים לא נותנים להם גב לעודד אנרכיה. מדינה יש לנו רק אחת, ולכן תחדלו מיד מלפרק אותה ואת כל מה שבה.
וכן אנחנו צריכים טיפול שורש, ורוצים תיקון. אבל בימים הקרובים צריך חוסם עורקים דחוף.
