שני חיסולים בלילה אחד, בביירות ובטהרן. מכה ומהלומה ישראלית בליבות הפועמות של "ציר ההתנגדות". האם איראן וגרורותיה ירחיבו את מלחמת ההתשה למלחמה רב-אזורית אינטנסיבית? זו השאלה המרכזית העומדת כעת על הפרק, לאחר חיסול אחד מבכירי חיזבאללה בביירות וחיסול מנהיג חמאס הנייה בטהרן.
ישראל, כך ניתן להתרשם, בחרה באופן מאוד מדויק (כהתבטאות שר הביטחון) את אופי ואופן התגובה על טבח 12 הילדים במג'דל שמס בשבת האחרונה, בחירה שנבעה מהרצון לאזן את המתח ובמידה רבה גם לפרקו, בין ההכרח בתגובה קשה כלשהי (כי נקמה זה לא דבר רע בשכונה המגעילה שלנו), לבין החשש וחוסר הרצון להפוך את האירוע למלחמה כוללת מול חיזבאללה ומול "ציר ההתנגדות" כולו.
מכאן נבעה הבחירה באפשרות הספציפית הזו לתגובה – סיכול ממוקד נגד בכיר שהיה מעורב בתכנון טבח 12 הילדים, וגם לאמריקנים יש איתו חשבון, לצד חיסול האישיות הבכירה ביותר בחמאס. מצד אחד, זו פגיעה בבירות ("אם נתקוף בבירות סימן שחיזבאללה חצה את הקו האדום", כפי שאמר גלנט בחודש נובמבר 2023) ובלב טהרן. שתי פגיעות נקודתיות וקשות ללא אפקטי לוואי סביבתיים.
זהו התווך האופרטיבי שבין הקצוות ובין הסיכונים, שלמעשה מגלגל את הדילמה של מלחמה כוללת לפתחם של נסראללה ושל האיראנים. כאן תעמוד למבחן השאלה האם הם רוצים את המלחמה הכוללת, כן או לא. רוצה לומר, האם אסמאעיל הנייה "שווה" לאיראנים מערכה כוללת נגד ישראל ? האם מספר 2 בחיזבאללה "שווה" לנסראללה הרפתקאה כוללת מול ישראל והסתכנות בהרס לבנון, שלא לדבר על הסתבכות מול ארה"ב שכרגע מגבה את ישראל.
יש להניח כי חיזבאללה יגיב, ויש להניח גם כי דרך האמצע שבחרה ישראל היא אולי הדרך שיאמץ נסראללה. המשמעות היא שתהיה תגובה, וכנראה כזו שתחרוג מהפרמטרים המוכרים לנו מעשרת החודשים האחרונים, מה שיהפוך אולי ל"ימי קרב" בגבול הצפון. האם זה ידרדר את האזור למלחמה כוללת? ימים יגידו.
אבל, בשורה התחתונה, זה כנראה מחיר ואפקט "ניהול הסיכונים" של "ניהול מלחמת האינסוף" שבה מעורבת ישראל. מלחמה ארוכה. רחוקה מסיום שבמסגרתה ישראל תצטרך לנווט בעדינות את מהלכיה כדי להיות ראויה לניצחון.
