המונח "איסטר אגס" (ביצי פסחא) מתייחס למגוון רפרנסים פנימיים המוחבאים במוצר במטרה לקרוץ למעריצים מיטיבי לכת. היקום הקולנועי של מארוול הפך את הטמנתם בסרטיו לאמנות של ממש, והרשת עמוסה בניתוחים ובפענוחים שלהם. אבל האיסטר אגס תמיד נותרו לא יותר מקוריוזים נלווים שאפשר להחמיץ בלי שתהיה לכך השפעה על החוויה הכללית. לפחות עד עכשיו.
״דדפול & וולברין״ החדש החליט לקחת את קונספט האיסטר אגס למחוזות חסרי תקדים ולהפוך אותם מנספחים משעשעים לעצם העניין. התוצאה היא רכבת הפתעות מטורללת שתבחן בדיוק עד כמה אתם בקיאים בחומר הנצפה. מוכנים?
לאחר שני סרטים בהפקת פוקס המאה ה־20, ״דדפול & וולברין״ שולח סוף־סוף את דדפול (ריאן ריינולדס) ליקום של מארוול, מהלך שהתאפשר בזכות רכישתה של פוקס על ידי דיסני. במרכזו, שיתוף פעולה היסטורי והיסטרי עם וולברין האגדי של יו ג'קמן, שחזר לכבוד המאורע מפרישה ועל הדרך מכניס רשמית גם את האקס־מן ליקום הקולנועי. אל דאגה, הסרט מכבד את מותו של וולברין ב"לוגאן" המשובח מ־2017 ומציג גרסה אחרת של הדמות (בכל זאת, מולטיוורס), בנוסף, למרות האצטלה המשפחתית של דיסני, בצעד חסר תקדים עבורם הוחלט להותיר את דירוג ה"למבוגרים בלבד" של פרקי דדפול הקודמים על כנו ולאפשר לגיבור החצוף, הגס והאלים להמשיך לחמוק מהצנזורה. בלי ספוילרים נספר רק שהסיפור מתרחש כמה שנים לאחר שניסיונותיו של דדפול להצטרף לנוקמים כשלו והוא פרש מעסקי הגבורה. יום אחד, סוכנות "רשות המשתנים בזמן" חוטפת אותו וחושפת בפניו שהיקום שלו על סף קריסה. דדפול מתגייס להציל את המצב אך לשם כך עליו למצוא קודם את הגיבור היחיד שיוכל לעזור לו – וולברין. העלילה כוללת עוד שפע תפניות אך מהרגע הראשון ברור שהיא ממש לא הסיבה שלשמה התכנסנו. מארוול, שבשנים האחרונות חווה תקופה קשה של ירידה באיכות התכנים ובכמות הצופים, הסתבכה כהוגן עם המולטיוורס שלה והיא מחפשת נואשות דרך להיוושע. הפתרון המבריק: דדפול! דמות שעיסוק רפלקסיבי בעולם הקומיקס ובגיבוריו הוא השטיק המרכזי שלה, וכעת היא מנוצלת לא רק לטובת יצירת הסרט המהנה ביותר של מארוול (בסדר, יחד עם "שומרי הגלקסיה 3") מאז "סוף המשחק", אלא בעיקר מאפשרת למארוול להכות על חטא בדרך חיננית תוך הפגנת שפע מודעות והומור עצמיים. אבל כאמור, יש כאן הרבה מעבר לסדרת קריצות מול המראה ומה שריינולדס וצוותו בישלו כאן הוא שאפתני בהרבה. סרט שמהותו השתוללות מטא קורעת, ושבירת הקיר הרביעי באלף צורות היא טבעו הראשון. כולו עמוס בהפתעות על גבי הפתעות של רעיונות, הופעות אורח, ציטוטים, רמזים ובדיחות שנורים על הצופים בקצב מסחרר. רק שימו לב שאין שום דרך למקסם את ההנאה מכל הטוב הזה בלי לדעת לדקלם אנציקלופדיה של סרטים וסדרות לא רק מתוך היקום הקולנועי של מארוול אלא גם כאלה שהופקו שנים לפניו; להפגין היכרות עם פרויקטים שהיו בפיתוח אך לא הופקו מעולם (!); לשחות בחומר המקור הקומיקסי ואפילו להתעניין בצד העסקי של תאגידי הענק ששולטים בזיכיונות. כן, אני לא מתבייש לומר שככל הנראה פספסתי לפחות 20 אחוזים מהרפרנסים, ובהצלחה לכל צופה אקראי שנקלע לכאן רק כדי לחמוק מהחום שבחוץ. כל זה כמובן לא יפריע להפקה שעלתה 200 מיליון דולר למחוץ את הקופות בקלילות וזה יהיה לגמרי בזכות. ריינולדס וג'קמן פשוט אדירים. אהבתם לדמויות מדבקת והסרט שלהם הוא מכתב אהבה נרגש למעריצים הרבים שמקבלים מענה לפנטזיות שבכלל לא ידעו שיש להם. אז חברים, מי שהסרט הזה בשבילו, יודע זאת. ואם במהלך הצפייה הצופה שלידכם יתפקע שוב ושוב מצחוק ולא תבינו מדוע, אל תיעלבו אבל הוא פשוט יותר חנון מכם.
