בעלוני השבת מחבקים את הדרוזים. אולי כדאי להיזהר עם זה

אמרו לכם שהקריאה בתורה תהיה ארוכה השבת אז החלטתם לנמנם יותר מהרגיל, וכשהגעתם לסטנד העלונים הוא כבר היה ריק? אנחנו כאן כדי להשלים לכם את כל מה שפספסתם ורציתם לקרוא – וגם את מה שלא.

***

היה לי חבר היה לי אח

הריאיון עם עמיר בניון בפינה השבועית "בארבע עיניים", הביאה את העלון שביעי להחלטה שהשער יהיה בסימן פרפראזות לשיריו. לצד הופעתו על השער עם הכותרת "אני אחיך", את הטיזר לכתבה על האולימפיאדה ליוותה הכותרת "ניצחת איתי הכל", כשמו של השיר המפורסם ביותר של הזמר. האמת, אהבתי את המחווה. אבל אם במקרה פספסתם אותה, זה בטח כי שער שביעי בסופו של דבר עסק בעיקר במשהו אחר: העדה הדרוזית.

ולא רק הם – בעקבות המתקפה הרצחנית של חיזבאללה על מג'דל שמס בשבת הקודמת, עלוני המגזר שמו לעצמם מטרה למסור את חיבוקם הגדול לעדה הדרוזית. בשער שביעי הופנינו לכתבה עם השייח מוואפיק טריף, מנהיג הקהילה שדיבר על הכאב והאובדן, ונחשפה בפנינו התרגשותו מכתיבת ספר התורה לזכרם של החללים. במצב הרוח חגי הוברמן הביא ראיה מסרט שהוכיחה כי עלינו ללמוד מהדרוזים איך לדבר במזרח התיכון, ובמערכת שבתון עלו עם כתבה שאחת מכותרותיה היא "מה מציק לדרוזים?" גם 'המחנך של המגזר', אבינועם הרש, הגדיל לקשר את הטרגדיה לתחום החינוך – והביא את דבריה של המוֹרָה של אותם ילדים שנרצחו מירי הרקטה בכפר הדרוזי.

לצד אלה שהביעו את תמיכתם, הייתה גם התייחסות לקריאה של כמה אנשי ציבור לערוך שינויים בחוק הלאום בעקבות הטרגדיה. בעולם קטן האייטם היחיד שעסק בנושא היה של יו"ר תנועת 'אם תרצו', שהסביר מדוע אין כל קשר בין חוק הלאום לבין העדה הדרוזית, ואיך קריאותיה של חה"כ נעמה לזימי ושותפיה לערוך שינויים בחוק הם רק ניצול ציני של האסון. גם חגי הוברמן בטורו השבועי במצב הרוח הבהיר שאין כל קשר בין הנושאים, וזו סתם רכיבה על הגל. האם בעלונים שבהם לא ראינו התייחסות בכלל, דוגמת גילוי דעת, קרוב אליך ובאהבה ובאמונה, היה זה משיקולי תזמון שהשאירו אותם בזמן מועט מכדי לייצר כתבת עומק על הנושא, או בנסיבות יותר עקרוניות? את זה נדע רק בשבועות הבאים.

כאחד שעוקב כבר תקופה אחרי המתרחש בעלונים, נדמה לי שמערכת היחסים בין העדה הדרוזית למגזר הדתי-לאומי מעולם לא הייתה עכורה. מנגד, כדאי להודות בכנות שהיא גם מעולם לא הייתה זוהרת במיוחד. בתכל'ס בין הדרוזים לסרוגים בעיקר אין קשר. פשוט כך. כמות החללים מהעדה הדרוזית מאז תחילת מלחמת חרבות ברזל עומד על 10, נכון ללפני כחודש, אך האזכורים לגביהם הם רק בשוליים בקצות העלונים, אם בכלל. מנהיג העדה מעולם לא קיבל בעבר התייחסות, המנהגים שלה נותרים הרחק-הרחק מהקהל הסרוג. זה לא בהכרח פסול שלרגל האסון יישלחו ניחומים, גם עבור מישהו שכנראה לא קורא אותך ושמעולם לא היה ביניכם קשר בעבר. רק בואו ניזהר עם הצהרות, כי להיצבע לפתע בצבעי אדום-צהוב-כחול-לבן-ירוק, עשוי להתפרש גם כצביעות.

פנינו לאן

בכתבה נחמדת בעולם קטן סיפרו לנו על המועצה האזורית גליל עליון, שבה גם מקומות הבילוי שפתוחים בצפון נותרים מיותמים ממטיילים. גם תנועת הנוער המגזרית בני עקיבא ראתה לנכון להדגיש לנו שהיא מקיימת את מחנות הקיץ כהרגלם, על אף כל הקשיים. בידיעה שהופיעה גם במצב הרוח וגם בשבתון, נכתב כי למרות שקשה השנה במיוחד למצוא רכזים, כיוון שהרבה מכוח האדם הפוטנציאלי במילואים, ועל אף שהצפון מפונה וחלקים ממנו סגורים למטיילים, בני עקיבא תקיים כהרגלה את מחנות הקיץ. לידיעות צורפה גם תמונה של כמה נערות בחולצות תנועה מטיילות בארץ.

מנגד ב'נופשים' הציעו לנו רק טיולים לחו"ל. טוב, אולי זה ככה תמיד בנופשים.

דרשת שלום

אם נכנס את כל הבדיחות בעניין יחד, ייצא שהמבנה המוצלח ביותר של דרשה בבית כנסת דתי-לאומי ממוצע הולכת כך: פתח ב"לא הכנתי כלום אבל ביקשו ממני לדבר"; תביא מהלך של אחד מפרשני המקרא על הפרשה; תציין שאתה לקראת סיום ו"רק דבר אחד אחרון"; תקשר את מה שסיפרת על הפרשה לאירוע האקטואלי התורן; התחל משפט שמתחיל במילה "שנזכה", ומכיל בתוכו את כל החלומות שלך איך היית רוצה שיהיה סופו של האירוע האקטואלי; סיים וצפה ללחיצות יד בליווי "שכוייח".

ולמה אני מביא עבורכם את המדריך החשוב דווקא עכשיו? כיוון שזכתה השבת, פרשת מטות-מסעי, ויצא שהפסוק שנעשה לדגל המאבק לגיוס חרדים הופיע בה. אני מצטט: "וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה לִבְנֵי גָד וְלִבְנֵי רְאוּבֵן הַאַחֵיכֶם יָבֹאוּ לַמִּלְחָמָה וְאַתֶּם תֵּשְׁבוּ פֹה" (איך אומרים בעלוני השבת, המדור טעון גניזה). ובגלל שהעלונים יודעים את המודל שתפס, הם לא יכלו שלא להתייחס על רקע הפסוק, שוב, לסוגיה הלעוסה, מאותן זוויות ומבלי לומר שום דבר נוסף. שכוייח.

לך כנוס

עונת הכנסים החלה והיא הולכת ומתרבה משנה לשנה. בעלעול בעלונים מצאנו השנה את כנס 'עת לאהוב' השנתי שמגיע מבתי המדרש החסידיים של המגזר, 'כנס קטיף' העשירי לזכרו של הגוש, 'ימי עיון תנ"ך' שמגיע מהצד של אנשי ה'קו' ויעסוק השנה ב"גבורה יהודית בימי התנ"ך", ומהצד השני כנס צהר שנקרא "לשם שמיים וארץ". הכנסים הללו מתוזמנים תמיד לימי תשעת הימים, שבהם המגזר פנוי ומחפש איזו אווירה רוחנית להתכנס בה. וכשאני אומר "המגזר", אני מתכוון כמובן למגזר עובדי ההוראה בישראל. האנשים היחידים שדווקא פנויים יותר בימי הקיץ כשהילדים בבית והעבודה רק מתרבה.

מובן שהשנה אי אפשר להיכנס בצל קורת הכנסים השנה מבלי להכניס בו פאנל אחד לפחות של הורים שכולים. לצערנו, השנה יש מספיק לכולם. סקירה מהירה מראה שבאי הכנסים יפגשו את העיתונאית עפרה לקס, את מנחת ההורים רותי גרינגליק, את איריס חיים ואת הרב תמיר גרנות. מחזקים אתכם, אוהבים אתכם, מעריכים אתכם.

צופה פני עתיד (הפינה שבה אני מהמר מה יעסיק את העלונים בשבועות הבאים):

העלונים בשבת הבאה יהיו כמובן בסימן תשעה באב, מה שמספק לנו אייטמים על אחדות (שביעי, מצב הרוח ושבתון), אייטמים על בית המקדש (קרוב אליך ועולם קטן) או על עלייה להר הבית (גילוי דעת), וכמובן, הנושא שהצטרף אצל הדתיים-לאומיים ליום הפורענות ב-19 השנים האחרונות: גוש קטיף. בנוהל, כל זאת ועוד, בשבוע הבא.