השבוע פנתה אלי אישה מקהילה חרדית בניו-יורק ושאלה אותי אם יש לי קשרים במכס הישראלי. לרגע גלגלתי עיניים וזילזלתי בשאלה. חוק זה חוק. מה זאת אומרת "קשרים במכס"?! מה שצריך לשלם צריך לשלם. כאשר שאלתי על מה מדובר נשבר לי הלב.
הבן שלה התגייס ליחידה קרבית בצה"ל, והיא וחברותיה לקהילה, שבניהן משרתים כעת בצה"ל, אספו ציוד לחיילים בשווי של אלפי דולרים ושלחו לחיילים בחזית. הבעיה? המזוודות עם הציוד תקועות במכס. מי שעקב אחרי עבודת הקודש שעושים ערן אפרת ושרה העצני-כהן בהבאת ציוד מציל חיים שנתרם עבור הלוחמים, שמע כמה ציוד שמגיע לחיילים נתקע במכס הישראלי. לא צריך להיות מומחה לוגיסטיקה או פרשן צבאי כדי להבין עד כמה העיכובים הללו מסכנים את ביטחון החיילים ואת בטחון המדינה.
כמובן שבמצב אידיאלי המדינה עצמה תספק לצבא ולחיילים את כל צרכיהם, אך ב-8 באוקטובר עם ישראל התעורר למצב שבו ללוחמים רבים אין את הציוד הדרוש כדי להגן על ישראל ברמות הגבוהות ביותר שיש. בנוסף, הטכנולוגיה והפיתוח שקיימים כיום בעולם פותחים אפשרויות שלא תמיד צה"ל ומדינת ישראל יכולים לעמוד בהם ולספק אותם לכל חייל וחייל – מה שכן אפשרי בתרומות פרטיות.
דבר נוסף שקרה בעקבות הטבח ומחדל 7 באוקטובר הוא ההתעוררות ההמונית של יהודים בכל העולם לנושא הציוד, והירתמות חסרת תקדים של תרומות העתק וציוד בכמויות עצומות שנשלחו במהירות לארץ.
אם בשבועות ובחודשים הראשונים של המלחמה הירתמות זו פעלה בהצלחה, שהתבטאה בערימות ענק של מזוודות מלאות ציוד בשדה התעופה JFK בניו-יורק, הרי שכעבור כמה חודשים החלו להיווצר בעיות מול המכס הישראלי.
עצם העובדה שיש בעיות בירוקרטיות באספקת ציוד צבאי לישראל, היא מסר מסוכן ביותר לא רק לחיילים ולאזרחים בארץ, אלא גם לתורמים בעולם. אם משדרים שהציוד כ"כ לא דחוף עד שאפשר לעכב אותו במכס, משתמע מכך שאין באמת איום קיומי על ישראל, כשהמציאות היא שהאיום הקיומי בוער, והציוד חיוני ללוחמים בחזית.
מעבר לכך שבמדינה חפצת חיים אספקת ציוד כזה צריכה להגיע ללוחמים ללא עיכובים או בירוקרטיה, המעט שישראל יכולה לעשות הוא לשדר לעולם – במעשים – עד כמה הצורך הוא חיוני. אם בנושא החטופים אנחנו אומרים לעולם – ובצדק – כמה שחרורם חשוב לנו, בין השאר בהצבת תמונותיהם בנתב"ג, עלינו לשדר זאת גם בעניין הציוד ללוחמים, כך שיידע כל מי שעובר בשערי הארץ שיש נתיב מהיר ופטור ממס לתרומת ציוד לחיילים. ואם רוצים ללכת צעד נוסף – נציג צה"ל יכול לשבת בנמל התעופה ולנתב את התרומות למקום שבו הן נדרשות על פי צרכי הצבא.
קהילות יהודיות מסביב לעולם התגייסו במלוא הכוח לתרומת והעברת ציוד לחיילים, חשוב שמדינת ישראל תמשיך לעודד תופעה מבורכת זו. אסור שיהיה מצב שבו מי שמעוניין לתרום ציוד לחיילים בישראל צריך לחשוב פעמיים, כשהוא לא יודע אם הציוד אכן יגיע מיד לחיילים. פתיחת נתיב תרומות בנתב"ג ישלח מסר מהדהד לתורמים ולקהילות בעולם שתרומתם תתקבל בברכה. וחשוב מכך – יידעו כל חייל וחיילת שאם אכן יהודי בעולם שלח עבורם דבר שיעזור להם בהגנה על מדינת ישראל, המדינה תעשה הכל כדי לזרז ולעודד את החיזוק הזה, שמוסיף שכבת מגן נוספת על היקר לנו מכל, חיילי צבא ההגנה לישראל.
