סגנית נשיא ארה"ב והמועמדת לנשיאות מטעם המפלגה הדמוקרטית, קמלה האריס, בחרה היום את מושל מינסוטה טים וולץ (64) כסגנה במרוץ. לקו הגמר הגיעו שניים, וולז ומושל פנסילבניה ג'וש שפירו. האריס, כאמור, בחרה בוולז.
וולז נולד בנברסקה, ובשנת 1981 התגייס למשמר הלאומי האמריקני. לאחר שחרורו, בתום 24 שנות שירות, הפך למורה בתיכון ולמאמן פוטבול. בשנת 2006 התמודד לקונגרס, ניצח את מתחרהו הרפובליקני וכיהן בוושינגטון במשך 12 שנים. ב-2019 נבחר לתפקיד מושל מינסוטה.
דעותיו של וולז, בדומה לאלה של האריס, נטועות בצד הפרוגרסיבי בכל הקשור לענייני כלכלה וחברה ובצד המתון בנושאי ביטחון ומדיניות חוץ, כולל יחסו לישראל. הוא נחשב כחלק מהמיינסטרים הדמוקרטי שמכיר בזכותה של ישראל להילחם כנגד מבקשי רעתה, אך במקביל מעלה לסדר היום את העניין הפלסטיני באופן שאיתו יכולים לחיות גם האגפים הרדיקליים יותר במפלגה.
הרפובליקנים החלו לתקוף את בחירתה של האריס כמה דקות בלבד לאחר שזו פורסמה. לטענתם, וולז אחראי בגישתו הרכה והמכילה להרס ניכר ובזיזת חנויות מאסיבית במיניאפוליס, העיר הגדולה במינסוטה, בעת המהומות שהתרחשו בעקבות הריגתו של ג'ורג' פלויד בעיר בשנת 2020, שנה לאחר שנכנס לתפקיד המושל. הטענה השמרנית כלפי הצמד האריס-וולז היא שוולז אפשר את ההתפרעויות והאריס אפשרה את שחרור החשודים במעשה ממשפט.
בחירתו של וולז אינה דרמה, נהפוכו – מדובר באיש מיינסטרים ובמושל אהוב יחסית שלא נקשרו בשמו שערוריות יוצאות דופן. מה שכן, כדאי לשים לב לאיש שלא נבחר, ג'וש שפירו. לכאורה, דווקא הוא היה הדמות ההגיונית יותר לבחור בה כסגן. שפירו נחשב לכריזמטי יותר, פונה לקהל צעיר יותר (צעיר בעשור מוולץ והאריס) ובעיקר מגיע מהמדינה המתנדנדת החשובה והגדולה ביותר, פנסילבניה. בחירה בו הייתה עשויה להעביר לידיה של האריס את 19 האלקטורים היקרים של "מדינת אבן הראשה". וולז, לעומת זאת, מגיע ממדינה כחולה ודמוקרטית לגמרי, שלא נמצאת בחישובי המדינות המתנדנדות שמעניינות את שני המועמדים.
גם טראמפ בחר בסגן שמגיע ממדינה לא מתנדנדת, אוהיו, אך זה עוד קרה בזמן שבו הבחירות נראו בידיו, עם ביידן כמועמד שקורס בסקרים. לא מופרך שהוא מתחרט כיום על הבחירה הזו והיה מעדיף לבחור במקומו נציג ממדינה מתנדנדת או אישיות מרכזית יותר כמו ניקי היילי.
אין ברירה אלא להסיק, למרבה הצער, שהסיבה המרכזית שבגללה שפירו לא נבחר בסופו של דבר היא היותו יהודי. בשבועיים האחרונים ערך האגף הפרוגרסיבי במפלגה הדמוקרטית מסע ציד עם ניחוחות אנטישמיים של ממש כנגד שפירו, והדבר עלול להרחיק מהאריס יהודים מתלבטים וכן אנשי מרכז שלא אוהבים את פוליטיקת הזהויות הזו, ודאי כשהיא הולכת לכיוונים שכאלה.
כשענייני האשמה בגזענות ואנטישמיות נכנסים לקלחת, זוהי תיבת פנדורה שאף מועמד לנשיאות לא רוצה שתיפתח. רק שזה לא לגמרי תלוי בה. השד של אי בחירת שפירו יצא היום מהבקבוק, והאריס עשתה בחירה מחושבת אך גם מלאת סיכונים, שיכולה להירשם בעתיד כרגע שבו נעצר המומנטום החיובי שלה, בתוך קמפיין שהתחיל בצורה הכי טובה שהייתה יכולה לצפות לה.
