בשקט בשקט, מהפכה קטנה מתרחשת בכנסת. עבור משפחות אמי"צים – אלמנים, אלמנות ויתומים צעירים – זוהי בשורה של ממש. תיקון לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות עבר, ומשמעותו עצומה: תוך שנה, רוב הבקשות בתחום האפוטרופסות יאושרו על ידי האפוטרופוס הכללי, ללא צורך בפנייה לבית המשפט.
משרד המשפטים הסביר בהודעתו לתקשורת כי מטרת החוק היא להוריד עומסים ממערכת המשפט, ולהקל על מי שמשמשים כאפוטרופוסים לקטינים, ובהם קטינים שהתייתמו מהוריהם.
בארגון אמי"צים, המייצג 17,000 משפחות של אלמנות ואלמנים עם 30,000 ילדיהם היתומים, אנו רואים בתיקון הזה תחילתה של מהפכה. בשבילנו זה הרבה יותר מצמצום עומסים והקלה על אפוטרופוסים. בשבילנו מדובר במגמה שאפשר לקרוא לה מהפכנית, ובכוונתנו להמשיך ללחוץ על כלל המערכות עד להשלמתה של המהפכה הצודקת מאין כמוה.
לפי ההיגיון הפשוט, וכך גם נקבע בחוק: "ההורים הם האפוטרופוסים הטבעיים של ילדיהם הקטינים". אבל מה קורה כשאחד ההורים נפטר? במקום לחזק את מעמדו של ההורה הנותר, המציאות החוקית מערערת אותו. ההורה במשפחות אמי"צים (אלמנים אלמנות עם יתומים צעירים) עומד בפני מציאות יומיומית קשה בה הוא נאלץ להיאבק על מקומו מול הרשויות, ולא פעם עליו להביא הוכחות מעבר לספח ת.ז. שמאשרת שוב ושוב שהוא אכן ההורה של ילדיו, מציאות שאף זוג הורים לא עומד בפניה.
לדוגמא, ברשויות מקומיות רבות, כאשר אלמנה מגיעה לרשום את ילדיה לבית הספר היא נדרשת להביא אישור נוטריוני על כך שהיא האפוטרופוס היחיד של ילדיה. האם היו מעזים לבקש זאת מזוג הורים נשואים? מסתבר שבמשפחות אמי"צים ההורה האלמן, הנאלץ לשאת על כתפיו את כל העול המשפחתי, "זוכה" למחווה של תוספת ביורוקרטיה – הוא כן חייב להוכיח שהוא ההורה של ילדיו וגם האפוטרופוס שלהם. בעוד שהספח המקורי היה מספיק כדי להוכיח לכולם שזו האמא וזה האבא והם האפוטרופסים על ילדיהם, כשבן הזוג היה בחיים, מרגע שהוא נפטר האלמנ/ה הופכת לפתע לחשודה בעיני הרשויות.
הדבר נכון כמעט בכל פעולה בנכסיו של קטין הדורשת אישור של הרשויות ושל בית משפט, וזה מקשה מאוד על ההורה החי. הכספים שנרשמו על שם היתומים בהיותם בני שלוש, חייבים להיות סגורים עבורם ללא השקעה. אם למשל האבא האלמן רוצה להשקיע את הכספים של ילדיו באופן שיניבו תשואה גבוהה כמו בכספיו שלו, הוא צריך להגיש בקשה לבית המשפט שתוכיח שזו טובת ילדיו, להמתין חודשים ולשלם לעו"ד שכר טרחה. מי שמע על זוג הורים שמקבל אישור מבית המשפט על כל תזוזה והשקעה של כספי ילדיו? כך גם במקרה שהאלמנה רוצה למכור את דירת המגורים ולעבור להתגורר ליד בני משפחתה, שוב, היא נדרשת לסאגת האישורים מבית המשפט. שלא לדבר על משיכת כספים למען קייטנה או חוגים לילדים, שגם לגביהם יש צורך לפנות לבית משפט כשהאפוטרופוס הכללי הוא צד להליך.
כאלמן או אלמנה, אתה לא רק מתמודד עם האובדן הכבד, אלא גם נאלץ להיאבק על זכותך הבסיסית להיות הורה לילדיך. הכאב גדול עוד יותר כשמגיע לידיך מסמך משפטי שבראשו נישאת הכותרת ההורה "נגד" הילדים. כן, בדיוק כך, ההורה שקם עבורם בלילה, רץ איתם לרופא, ומשעבד את כל חייו למענם, לפתע עומד מול בית המשפט כמאשים מול ילדיו. זה כואב, זה משפיל וזה חייב להשתנות.
במסגרת התיקון לחוק, 80% מהמקרים צפויים לקבל "אישור מנהלי" לבקשות ישירות מהאפוטרופוס, אישור סמי אוטומטי מקוון ללא צורך לפנות לבית המשפט וללא צורך בעו"ד. התיקון יצמצם למשפחות אמי"צים את הסבל הנפשי, את ההוצאות הכספיות הגדולות ועל הדרך גם את העומס על בתי המשפט. אבל יותר מהכל, התיקון לחוק מביא את רוח אמי"צים לכנסת – שינוי תפיסת עולם.
התיקון מבשר לעולם שגם במשפחות אמי"צים ההורה הוא ההורה ואין בלתו. הכבוד להורה האלמנ/ה יהיה קבוע במסמרות חברתיות והציפיה היא שבעתיד ההורה גם לא יזדקק לאישור האפוטרופוס הכללי. כשם שזוג הורים נשואים לא זקוקים לאישור האפוטרופוס הכללי כשהם מחליטים לטוס לחופשה במקום להשקיע את הכסף לעתיד הילדים, או כשהם מחליטים להחליף רכב במקום לשמור את הכסף לעתיד הילדים. כי ברור לכל שהם ההורים, הם האפוטרופסים הטבעיים והם האוטוריטה היחידה והסופית בבית. כך בדיוק יהיה גם במשפחות אמי"צים. האלמנ/ה הם האפוטרופסים הטבעיים והם האוטוריטה היחידה והסופית בבית. התיקון לחוק מכיר בכך שהורה אלמן הוא קודם כל הורה, עם כל הזכויות והאחריות שבאות עם התפקיד הזה, הוא מצמצם את הסבל הנפשי, את ההוצאות הכספיות, ומחזיר את הכבוד למשפחות אמי"צים.
זוהי נקודת אור משמעותית, וחשוב שכולם ישמחו איתנו. כי מלאך המוות לא דופק בדלת, וחברה מוסרית ונבונה מכינה תשתית מיטיבה לאלמנה וליתום בשעריה. אמנם זהו צעד ראשון, אך הוא חשוב בדרך הארוכה להכרה מלאה במעמד משפחות אמי"צים בישראל. עכשיו, יותר מתמיד, אנחנו צריכים להמשיך ולהשמיע את קולנו, לדרוש את הכבוד והזכויות שמגיעים לנו כהורים. כי בסופו של דבר, הורה הוא הורה, גם כשהוא לבד במערכה.
התודה והברכה למי שנפקחו עיניהם לראות את עינוים של משפחות אמי"צים בישראל ואת הצורך לתקן את המעוות, שר המשפטים יריב לוין, האפוטרופוס הכללי בן ציון פייגלסון ויו"ר ועדת חוקה שמחה רוטמן. ללא ההכרה והבנת הלקונה המוסרית והמשפטית כיום, לא היינו מצליחים להשיג הישגים משמעותיים כל כך עבור משפחות אמי"צים.
הדס דיסין גליק והח"כ לשעבר יהודה גליק, הם המייסדים והמובילים של ארגון אמי"צים הפועל למען זכויות, תמיכה וסיוע למשפחות אמי"צים בישראל – אלמנים, אלמנות עם יתומים צעירים
