את השירה העברית כיום אפשר לחלק למשוררים כותבים, אלה המניחים על הדף את רגשותיהם המבוססים לרוב על חוויה ביוגרפית – שהם הרוב, ולמעטים הלומדים וקוראים, שהפואטיקה שלהם עזה מתולדות חייהם, ומתוך כך גם מבטאת משהו גדול מהם.
נועה שורק משתייכת ללא ספק לקבוצה השנייה, שחברים בה אך מתי מעט. אלה שלוקחים את השירה ברצינות תהומית, לומדים ממשוררים גדולים וכותבים לא רק מתוך רגש, אלא מתוך ההכרח לומר דבר בצלילות. בניגוד לחשיבה הרווחת, שמזהה אותנטיות עם התאהבות המשורר בקולו, שורק היא משוררת הלומדת כל העת לפתח את קולה: הלמדנות שלה ביחס לשירה העברית לגווניה ולדורותיה ניכרת בכל שורה ומאפשרת לה להביא את קולה בעזות וביופי, בספר ביכורים שאין בו שורה אחת של בוסר.
זהו ספר עשיר ומרשים, שדורש קריאה שנייה ושלישית לא רק בשל עזות תכניו אלא משום שיש לו פואטיקה מלוטשת מאוד, שאינה מתמסרת לצדדים הביוגרפיים. נדיר למצוא משורר שמגבש שפה משלו בגיל צעיר כל כך, אך דברים המתהווים באיטיות אצל משוררים אחרים נראים כמובנים מאליהם עבור שורק, שמתייחסת למלאכתה ברצינות מעוררת השראה.
מהו הרצון של נועה שורק? הרצון הוא לחיות לעומק ולרוחב, להשמיע קול עז וצלול שאינו נכנע לקולות צנזורה פנימיים וחיצוניים למרות המחיר הכרוך בכך, ובעיקר: "רָצוֹן שֶׁהוּא לָגוּר עָמֹק בְּתוֹךְ נִיצוֹץ אֶחָד בּוֹהֵק / שֶׁאֵין לוֹ גּוּף, שֶׁאֵין לוֹ זְמַן, שֶׁהוּא נִיצוֹץ שֶׁבַּזָּוִית / שֶׁאִם תַּבִּיטִי הוּא הוֹפֵךְ לְגוּף פָּשׁוּט, גַּרְגֵּר אָבָק / רָצוֹן שֶׁכָּל הַמַּאֲבָק יִהְיֶה בֵּין יַעֲקֹב לְמַלְאָכִים / רָצוֹן, כְּלוֹמַר, אֲבַק דְּרָכִים".
הרצון הזה עז ועמוק כל כך, עד שאינו מאפשר חיים דתיים על שגרתם וחיים שגרתיים על דתם, טקסיהם והמרחק שלהם מהחיים הממשיים. לפרקים נראה כאילו שורק, בעוצמת התשוקה שלה לחיים ולנשגב, מנסחת לה לא רק פואטיקה, אלא ראשיתו של פולחן חדש. הרצון הזה חיוני לעילא משום ששורק יודעת כי קולה הוא האחרון בשרשרת קולות נשיים, שהיא האחרונה וגם הראשונה בהן.
מִי שֶׁהֻקְרְבָה בְּמַגַּע הָאֵלִים שֶׁל הוֹמֵרוֹס – הִיא תַּעֲנֵנִי / מִי שֶׁהֻחְרְבָה בְּקִינַת הַתְּחִנּוֹת שֶׁל יִרְמְיָהוּ – הִיא תַּעֲנֵנִי / מִי שֶׁצָּמְחָה לִפְרָחִים בְּשִׁקְרֵי הַחֵן שֶׁל וֶרְגִלְיוּס – הִיא תַּעֲנֵנִי / מִי שֶׁבַּחֹשֶׁךְ הָלְכָה וּבְלִבָּהּ שִׁכְחָה שֶׁל קֹהֶלֶת – הִיא תַּעֲנֵנִי / … מִי שֶׁכָּתְבָה כְּמוֹ הָיְתָה אֲחוֹתוֹ שֶׁל שֶׁיְקְסְפִּיר – הִיא תַּעֲנֵנִי / מִי שֶׁטָּבְעָה בְּיָם הָעַרְפִלִּים וְנִפְלְטָה לְרַגְלֵי הַטַּיָּל – הִיא תַּעֲנֵנִי…
